קנס של 525 א' שקל הוטל על מנכ״ל דקמא, הגבוה ביותר שהוטל על נושא משרה
ועדת האכיפה המנהלית אישרה קנס תקדימי של 525 אלף שקל ומניעת כהונה ל-15 חודשים למנכ"ל לשעבר נתנאל לורנצי, שהפר את הנחיות הדירקטוריון וסיכן את כספי המשקיעים בהשקעות מסוכנות; סמנכ"ל הכספים לשעבר, יהודה פרייס, נקנס ב-175 אלף שקל; הוועדה הבהירה: "מדובר לא
רק בענישה, אלא גם בהגנה על אמון הציבור בשוק ההון"
ועדת האכיפה המנהלית של הרשות לניירות ערך, בראשות השופטת (בדימ') ד"ר בלהה כהנא, וחברי המותב עו"ד טל אבן זהב ורו"ח קובי נבון, אישרה הסדר אכיפה מנהלי בין הרשות לניירות ערך לבין נתנאל לורנצי, בעל השליטה ומנכ"ל בחברת דקמא קפיטל לימיטד בע"מ ויהודה פרייס סמנכ"ל
הכספים לשעבר של החברה. דקמא היתה ב-2020-2021 חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה, ועסקה בנדל"ן להשקעה באנגליה ובהונגריה ובמימון נדל"ן באנגליה. החל מיולי 2023 הפכה לחברה פרטית בבעלות מלאה של לורנצי.
לורנצי ופרייס הודו במסגרת הסדר אכיפה בשתי הפרות של אי הגשת דיווח מיידי במועד, וכן בהכללה ברשלנות של פרט מטעה (חסר) בדוח התקופתי של החברה לשנת 2020, בשל כך שלא דיווחו על חריגה של לורנצי מהרשאת הדירקטוריון בכל הנוגע לניהול ההשקעות של החברה, בדגש על מגבלות בנוגע להיקף הכספים שיושקעו ומידת החשיפה לסיכון שתתאפשר במסגרת ההשקעות.
בעוד שהדירקטוריון קבע מגבלה כוללת של 5 מיליון שקל לסך השקעות החברה ומגבלה פרטנית של 1 מיליון שקל לסך השקעה בודדת, בפועל הגיעו ההיקפים לסכומים גבוהים בהרבה, תוך העמדת כספי המשקיעים בסיכון. בשלב מסוים
גילה פרייס אודות החריגה ואף פנה ללורנצי בעניין, אך רק לאחר כחודשיים דווח הדבר ליושב ראש דירקטוריון החברה, ולאחר מכן לציבור.
בעקבות הדיווח ירדה המניה ב-25%. מידע זה הוחסר גם מהדוח השנתי של החברה לשנת 2020. במסגרת ההסדר הוטל על לורנצי
קנס בגובה 525 אלף שקל, וזאת לצד מניעת כהונה למשך 15 חודשים. מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל על נושא משרה מאז תחילת האכיפה המנהלית. על פרייס הוטל קנס בגובה 175 אלף שקל ומניעת כהונה על תנאי למשך שנה.
- דקמא מפטרת את היו"ר - שהביא הבעלים אחרי שכולם התפטרו בגלל ההימורים שלו
- ואיפה הדוחות של דקמא? אם לא יפורסמו בעוד שבוע תושעה מהמסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הועדה בהחלטתה התייחסה לחומרת מעשיו של לורנצי שהפר ביודעין את הוראת הדירקטוריון והשקיע את הכספים שגייס מהציבור בהשקעות מסוכנות ובכך סיכן את כספם של המשקיעים", נמסר בהחלטה. "הועדה התייחסה גם לאמצעי הענישה של מניעת כהונה וקבעה כי לא מדובר רק בענישה כלפי המפר עצמו, אלא בראש ובראשונה במנגנון הגנה על ציבור המשקיעים, על אמון הציבור בשוק ההון ועל יציבות הגופים המפוקחים. לעמדת הועדה, מתחייבת נקיטת גישה מחמירה בכל הנוגע לתפקודם של נושאי משרה בכירים ושבמקום שבו נושא משרה כשל בתפקידו באופן הפוגע בטוהר המידות, ביציבות השוק או באינטרס הציבורי הרחב, מן הראוי כי הדבר יישקל לא רק במישור האחריות האישית, אלא גם במישור מניעת כהונתו בעתיד כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח".
- 3.אנונימי 12/02/2025 10:37הגב לתגובה זוהם הנפגעים ולכן יש לחלק להם
- 2.קש 12/02/2025 05:42הגב לתגובה זובגלל שבתי המשפט רכים מידי הציבור התמים לא מפסיק להיפגע מנוכלים ושרלטנים .ישראל הפכה לגן עדן לנוכלים ואין מזור
- 1.הרצל 11/02/2025 21:15הגב לתגובה זועם כיפה
- אביעזר 11/02/2025 23:33הגב לתגובה זודתי

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי
התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים
הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.
הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.
ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.
איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה
הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.
- ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.
.jpg)