משרד הכלכלה ומנהלת תקומה אישרו מענקים ב-112 מיליון שקל

כ-200 בקשות למענקים לעסקים שממוקמים בחבל תקומה - קטנים בינוניים וגדולים - אושרו, מתוך 312 שהוגשו. שהבקשות הוגשו בשני מסלולים: מסלול מהיר להשקעות של עד 3 מיליון שקל (לעסקים קטנים ובינוניים) ומסלול תחרותי להשקעות גדולות (לעסקים גדולים)

עוזי גרסטמן | (1)


במסגרת התוכנית האסטרטגית לשיקום הכלכלה בחבל תקומה ב-2028-2024, אושרו קרוב ל-200 בקשות למענקים בסכום כולל של 112 מיליון שקל, כך מסר היום משרד הכלכלה והתעשייה. ההשקעה הזו היא חלק ממסלולי סיוע ייעודיים שמובילים מנהלת תקומה ורשות ההשקעות במשרד הכלכלה, במטרה לחזק את החוסן הכלכלי של האזור ולעודד צמיחה מחודשת.




חלוקת ההשקעה: שני מסלולי סיוע מרכזיים



מסלול מהיר להשקעות עד 3 מיליון שקל - במסלול זה אושרו מענקים בסכום כולל של 37 מיליון שקל, שנועדו לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים. חלוקת המענקים:

  • 12 מיליון שקל לעסקים בשדרות

  • 10 מיליון שקל למועצה האזורית אשכול.
  • יתרת הסכומים הוענקו לעסקים במועצות האזוריות שער הנגב, שרות נגב וחוף אשקלון.


מסלול תחרותי להשקעות גדולות - במסלול זה אושרו מענקים בסכום כולל של 74 מיליון שקל, המיועדים לעסקים גדולים יותר ברחבי יישובי חבל תקומה



מתוך 312 בקשות שהוגשו לרשויות, אושרו כ-200 בקשות להשקעות. היקף ההשקעה הכולל הגיע ליותר מ-220 מיליון שקל, כשמחצית מהסכום מגיעה כמענק מתקציב מנהלת תקומה. לדברי אנשי משרד הכלכלה, המהלך האסטרטגי הזה נועד לשמר מקומות עבודה, לייצר הזדמנויות עסקיות חדשות ולחזק את היציבות הכלכלית באזור.


שר הכלכלה, ניר ברקת, מסר כי, "השיקום הכלכלי של האזור הוא בראש סדר העדיפויות שלנו, ואנחנו כאן כדי לוודא שכל עסק מקבל את התמיכה הדרושה לו לצמיחה מחודשת".


מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנהלת תקומה, יוסי שלי, הוסיף כי, "תוכנית שיקום העסקים בחבל תקומה היא נדבך מרכזי במאמצים לחיזוק הכלכלה המקומית ולהבטחת חוסנם הכלכלי לטווח הארוך".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלומי 24/01/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    משרד כלכלה אמיתי היה דורש להעביר את כול הכספים הקואליציונים לצמיחה ולריפוי הכלכלה ובמקביל לסגור 10 משרדי ממשלה מיותרים .
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.