משרד הכלכלה ומנהלת תקומה אישרו מענקים ב-112 מיליון שקל
כ-200 בקשות למענקים לעסקים שממוקמים בחבל תקומה - קטנים בינוניים וגדולים - אושרו, מתוך 312 שהוגשו. שהבקשות הוגשו בשני מסלולים: מסלול מהיר להשקעות של עד 3 מיליון שקל (לעסקים קטנים ובינוניים) ומסלול תחרותי להשקעות גדולות (לעסקים גדולים)
במסגרת התוכנית האסטרטגית לשיקום הכלכלה בחבל תקומה ב-2028-2024, אושרו קרוב ל-200 בקשות למענקים בסכום כולל של 112 מיליון שקל, כך מסר היום משרד הכלכלה והתעשייה. ההשקעה הזו היא חלק ממסלולי סיוע ייעודיים שמובילים מנהלת תקומה ורשות ההשקעות במשרד הכלכלה, במטרה לחזק את החוסן הכלכלי של האזור ולעודד צמיחה מחודשת.
חלוקת ההשקעה: שני מסלולי סיוע מרכזיים
מסלול מהיר להשקעות עד 3 מיליון שקל - במסלול זה אושרו מענקים בסכום כולל של 37 מיליון שקל, שנועדו לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים. חלוקת המענקים:
12 מיליון שקל לעסקים בשדרות
- 10
מיליון שקל למועצה האזורית אשכול.
- יתרת הסכומים הוענקו לעסקים במועצות האזוריות שער הנגב, שרות נגב וחוף אשקלון.
מסלול תחרותי להשקעות גדולות - במסלול זה אושרו מענקים בסכום כולל של 74 מיליון שקל, המיועדים לעסקים גדולים יותר ברחבי יישובי חבל תקומה
- 100 מוצרים, מחיר אחד: משרד הכלכלה משיק את יוזמת ״הסל של ישראל״
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתוך 312 בקשות שהוגשו לרשויות, אושרו כ-200 בקשות להשקעות. היקף ההשקעה הכולל הגיע ליותר מ-220 מיליון שקל, כשמחצית מהסכום מגיעה כמענק מתקציב מנהלת
תקומה. לדברי אנשי משרד הכלכלה, המהלך האסטרטגי הזה נועד לשמר מקומות עבודה, לייצר הזדמנויות עסקיות חדשות ולחזק את היציבות הכלכלית באזור.
שר הכלכלה, ניר ברקת, מסר כי, "השיקום הכלכלי של האזור הוא בראש סדר העדיפויות שלנו, ואנחנו כאן כדי
לוודא שכל עסק מקבל את התמיכה הדרושה לו לצמיחה מחודשת".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנהלת תקומה, יוסי שלי, הוסיף כי, "תוכנית שיקום העסקים בחבל תקומה היא נדבך מרכזי במאמצים לחיזוק הכלכלה המקומית ולהבטחת חוסנם הכלכלי לטווח הארוך".
- 1.שלומי 24/01/2025 11:09הגב לתגובה זומשרד כלכלה אמיתי היה דורש להעביר את כול הכספים הקואליציונים לצמיחה ולריפוי הכלכלה ובמקביל לסגור 10 משרדי ממשלה מיותרים .
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
