ניר ברקת
צילום: ליאת מנדל

משרד הכלכלה ומנהלת תקומה אישרו מענקים ב-112 מיליון שקל

כ-200 בקשות למענקים לעסקים שממוקמים בחבל תקומה - קטנים בינוניים וגדולים - אושרו, מתוך 312 שהוגשו. שהבקשות הוגשו בשני מסלולים: מסלול מהיר להשקעות של עד 3 מיליון שקל (לעסקים קטנים ובינוניים) ומסלול תחרותי להשקעות גדולות (לעסקים גדולים)

עוזי גרסטמן | (1)


במסגרת התוכנית האסטרטגית לשיקום הכלכלה בחבל תקומה ב-2028-2024, אושרו קרוב ל-200 בקשות למענקים בסכום כולל של 112 מיליון שקל, כך מסר היום משרד הכלכלה והתעשייה. ההשקעה הזו היא חלק ממסלולי סיוע ייעודיים שמובילים מנהלת תקומה ורשות ההשקעות במשרד הכלכלה, במטרה לחזק את החוסן הכלכלי של האזור ולעודד צמיחה מחודשת.




חלוקת ההשקעה: שני מסלולי סיוע מרכזיים



מסלול מהיר להשקעות עד 3 מיליון שקל - במסלול זה אושרו מענקים בסכום כולל של 37 מיליון שקל, שנועדו לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים. חלוקת המענקים:

  • 12 מיליון שקל לעסקים בשדרות

  • 10 מיליון שקל למועצה האזורית אשכול.
  • יתרת הסכומים הוענקו לעסקים במועצות האזוריות שער הנגב, שרות נגב וחוף אשקלון.


מסלול תחרותי להשקעות גדולות - במסלול זה אושרו מענקים בסכום כולל של 74 מיליון שקל, המיועדים לעסקים גדולים יותר ברחבי יישובי חבל תקומה



מתוך 312 בקשות שהוגשו לרשויות, אושרו כ-200 בקשות להשקעות. היקף ההשקעה הכולל הגיע ליותר מ-220 מיליון שקל, כשמחצית מהסכום מגיעה כמענק מתקציב מנהלת תקומה. לדברי אנשי משרד הכלכלה, המהלך האסטרטגי הזה נועד לשמר מקומות עבודה, לייצר הזדמנויות עסקיות חדשות ולחזק את היציבות הכלכלית באזור.


שר הכלכלה, ניר ברקת, מסר כי, "השיקום הכלכלי של האזור הוא בראש סדר העדיפויות שלנו, ואנחנו כאן כדי לוודא שכל עסק מקבל את התמיכה הדרושה לו לצמיחה מחודשת".


מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנהלת תקומה, יוסי שלי, הוסיף כי, "תוכנית שיקום העסקים בחבל תקומה היא נדבך מרכזי במאמצים לחיזוק הכלכלה המקומית ולהבטחת חוסנם הכלכלי לטווח הארוך".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלומי 24/01/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    משרד כלכלה אמיתי היה דורש להעביר את כול הכספים הקואליציונים לצמיחה ולריפוי הכלכלה ובמקביל לסגור 10 משרדי ממשלה מיותרים .
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.