הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
כרטיסי אשראי
צילום: דאלי אי

הזינוק נמשך: גידול של 18% בהוצאות בכרטיסי האשראי

על פי נתוני שב"א  במהלך חודש דצמבר הוציאו הישראלים סכום של 46.53 מיליארד שקל, עליה של 7.23 מיליארד שקל, לעומת חודש דצמבר 2023; במהלך החודש נרשמה עליה של 23.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין שעמדו על 27.171 מיליארד שקל

איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה שב"א כרטיסי אשראי

הזינוק בהוצאות בכרטיסי האשראי נמשך גם בחודש דצמבר, במהלכו הוציאו הישראלים של 46.53 מיליארד שקל, עליה של 7.23 מיליארד שקל ו-18.4%, לעומת חודש דצמבר 2023. סכום ההוצאות הממוצע היומי במהלך החודש החולף עמד על 1.5 מיליארד שקל, עליה של 1.6% ביחס לחודש הקודם (נובמבר), כך עולה מנתונים שמפרסמת היום חברת שב"א.


במהלך החודש נרשמה עליה של 23.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת דצמבר 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 27.171 מיליארד שקל, עליה של 5.13 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד. ממוצע ההוצאות עמד על 876.84 מיליון שקל, עליה קלה של 0.4% לעומת סכום ההוצאות היומי הממוצע בעסקאות אונליין במהלך נובמבר 2024 שעמד על 873 מיליון שקל.


היקף הרכישות בעסקאות פיזיות עלה בשיעור של 12.2% לעומת דצמבר 2023. בחודש דצמבר 2024 נרשם סכום של 19.32 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. מדובר על עליה של 12.2% לעומת סכום של 17.26  מיליארד שקל שנרשם בחודש דצמבר 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש דצמבר 2024 רשם עליה של 3.3% ו-19.7 מיליון שקל לעומת חודש נובמבר 2024 . בדצמבר 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 624.524 מיליון שקל  לעומת סכום של 604.824 מיליון שקל שנרשם בחודש נובמבר 2024.


קיראו עוד ב"בארץ"

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם עליה בשיעור של 11.6% בהשוואה לדצמבר 2023. סך משיכות המזומן בדצמבר 2024 עמד על סכום של 5.642  מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן שעמד על סכום של 5.056 מיליארד שקל בדצמבר 2023. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד בדצמבר 2024 על סכום של 182 מיליון שקל והיה גבוה ב-12.22 מיליון שקל-7.2% לעומת ממוצע משיכות המזומן היומי שנרשם בחודש נובמבר 2024 ועמד על סכום של 169.775מיליון שקל. לפני יותר משנה, בחודש אוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.942 מיליון שקל. בראייה שנתית, היקף משיכות המזומן הכספומטים הבנקאיים צמח בשיעור של 2% בלבד. בשנת 2024 היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 64.945 מיליארד שקל לעומת סכום של 63.647 מיליארד שקל במהלך שנת 2023.


בראייה שנתית, היקף ההוצאות בשנת 2024 חצה לראשונה את קו חצי טריליון השקלים והגיע לסכום של 518.36 מיליארד שקל. מדובר על נתון שמשקף הוצאה חודשית ממוצעת של יותר מ-43.19 מיליארד שקל, והוצאה יומית ממוצעת של 1.42 מיליארד שקל לאורך ימות השנה. היקף ההוצאות השנה גבוהים ב-11.2% מסך ההוצאות באשראי בשנת 2023 שבמהלכה הוציא הציבור הישראלי סכום של 466 מיליארד שקל.


מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: ״חודש דצמבר היה רווי בהוצאות באשראי עבור הציבור הישראלי. יש להניח כי עליית המע"מ בינואר, בשילוב עם ההתייקרויות הצפויות במשק, גרמו לכך שנרשמו הוצאות גבוהות במספר ענפי צריכה מרכזיים במשק כמו חשמל ואלקטרוניקה, פארמה, והלבשה והנעלה. לאורך כל שנת 2024 נמשכה המגמה שבה כרטיסי החיוב הפכו לדומיננטיים יותר מאמצעי התשלום האחרים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זהר 09/01/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
    כאילו אין מחר. אבל המחר כבר כאן הר החובות והריביות מפילים ועוד יפילו אלפי אנשים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם הסכם נורמליזציה קזחסטן תיירות

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן