כרטיסי אשראי
צילום: דאלי אי

הזינוק נמשך: גידול של 18% בהוצאות בכרטיסי האשראי

על פי נתוני שב"א  במהלך חודש דצמבר הוציאו הישראלים סכום של 46.53 מיליארד שקל, עליה של 7.23 מיליארד שקל, לעומת חודש דצמבר 2023; במהלך החודש נרשמה עליה של 23.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין שעמדו על 27.171 מיליארד שקל

איתן גרסטנפלד | (1)

הזינוק בהוצאות בכרטיסי האשראי נמשך גם בחודש דצמבר, במהלכו הוציאו הישראלים של 46.53 מיליארד שקל, עליה של 7.23 מיליארד שקל ו-18.4%, לעומת חודש דצמבר 2023. סכום ההוצאות הממוצע היומי במהלך החודש החולף עמד על 1.5 מיליארד שקל, עליה של 1.6% ביחס לחודש הקודם (נובמבר), כך עולה מנתונים שמפרסמת היום חברת שב"א.


במהלך החודש נרשמה עליה של 23.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת דצמבר 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 27.171 מיליארד שקל, עליה של 5.13 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד. ממוצע ההוצאות עמד על 876.84 מיליון שקל, עליה קלה של 0.4% לעומת סכום ההוצאות היומי הממוצע בעסקאות אונליין במהלך נובמבר 2024 שעמד על 873 מיליון שקל.


היקף הרכישות בעסקאות פיזיות עלה בשיעור של 12.2% לעומת דצמבר 2023. בחודש דצמבר 2024 נרשם סכום של 19.32 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. מדובר על עליה של 12.2% לעומת סכום של 17.26  מיליארד שקל שנרשם בחודש דצמבר 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש דצמבר 2024 רשם עליה של 3.3% ו-19.7 מיליון שקל לעומת חודש נובמבר 2024 . בדצמבר 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 624.524 מיליון שקל  לעומת סכום של 604.824 מיליון שקל שנרשם בחודש נובמבר 2024.


קיראו עוד ב"בארץ"

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם עליה בשיעור של 11.6% בהשוואה לדצמבר 2023. סך משיכות המזומן בדצמבר 2024 עמד על סכום של 5.642  מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן שעמד על סכום של 5.056 מיליארד שקל בדצמבר 2023. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד בדצמבר 2024 על סכום של 182 מיליון שקל והיה גבוה ב-12.22 מיליון שקל-7.2% לעומת ממוצע משיכות המזומן היומי שנרשם בחודש נובמבר 2024 ועמד על סכום של 169.775מיליון שקל. לפני יותר משנה, בחודש אוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.942 מיליון שקל. בראייה שנתית, היקף משיכות המזומן הכספומטים הבנקאיים צמח בשיעור של 2% בלבד. בשנת 2024 היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 64.945 מיליארד שקל לעומת סכום של 63.647 מיליארד שקל במהלך שנת 2023.


בראייה שנתית, היקף ההוצאות בשנת 2024 חצה לראשונה את קו חצי טריליון השקלים והגיע לסכום של 518.36 מיליארד שקל. מדובר על נתון שמשקף הוצאה חודשית ממוצעת של יותר מ-43.19 מיליארד שקל, והוצאה יומית ממוצעת של 1.42 מיליארד שקל לאורך ימות השנה. היקף ההוצאות השנה גבוהים ב-11.2% מסך ההוצאות באשראי בשנת 2023 שבמהלכה הוציא הציבור הישראלי סכום של 466 מיליארד שקל.


מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: ״חודש דצמבר היה רווי בהוצאות באשראי עבור הציבור הישראלי. יש להניח כי עליית המע"מ בינואר, בשילוב עם ההתייקרויות הצפויות במשק, גרמו לכך שנרשמו הוצאות גבוהות במספר ענפי צריכה מרכזיים במשק כמו חשמל ואלקטרוניקה, פארמה, והלבשה והנעלה. לאורך כל שנת 2024 נמשכה המגמה שבה כרטיסי החיוב הפכו לדומיננטיים יותר מאמצעי התשלום האחרים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זהר 09/01/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
    כאילו אין מחר. אבל המחר כבר כאן הר החובות והריביות מפילים ועוד יפילו אלפי אנשים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.