הזינוק נמשך: גידול של 18% בהוצאות בכרטיסי האשראי
על פי נתוני שב"א במהלך חודש דצמבר הוציאו הישראלים סכום של 46.53 מיליארד שקל, עליה של 7.23 מיליארד שקל, לעומת חודש דצמבר 2023; במהלך החודש נרשמה עליה של 23.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין שעמדו על 27.171 מיליארד שקל
הזינוק בהוצאות בכרטיסי האשראי נמשך גם בחודש דצמבר, במהלכו הוציאו הישראלים של 46.53 מיליארד שקל, עליה של 7.23 מיליארד שקל ו-18.4%, לעומת חודש דצמבר 2023. סכום ההוצאות הממוצע היומי במהלך החודש החולף עמד על 1.5 מיליארד שקל, עליה של 1.6% ביחס לחודש הקודם (נובמבר), כך עולה מנתונים שמפרסמת היום חברת שב"א.
במהלך החודש נרשמה עליה של 23.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת דצמבר 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 27.171 מיליארד שקל, עליה של 5.13 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד. ממוצע ההוצאות עמד על 876.84 מיליון שקל, עליה קלה של 0.4% לעומת סכום ההוצאות היומי הממוצע בעסקאות אונליין במהלך נובמבר 2024 שעמד על 873 מיליון שקל.
- נתוני שב״א: ירידה מתונה של 5.1% בהוצאות בכרטיסי אשראי ביום השביתה
- עוד לפני פסח: שיא בהוצאות של הישראלים במרץ - 47.6 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף הרכישות בעסקאות פיזיות עלה בשיעור של 12.2% לעומת דצמבר 2023. בחודש דצמבר 2024 נרשם סכום של 19.32 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. מדובר על עליה של 12.2% לעומת סכום של 17.26 מיליארד שקל שנרשם בחודש דצמבר 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש דצמבר 2024 רשם עליה של 3.3% ו-19.7 מיליון שקל לעומת חודש נובמבר 2024 . בדצמבר 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 624.524 מיליון שקל לעומת סכום של 604.824 מיליון שקל שנרשם בחודש נובמבר 2024.
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם עליה בשיעור של 11.6% בהשוואה לדצמבר 2023. סך משיכות המזומן בדצמבר 2024 עמד על סכום של 5.642 מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן שעמד על סכום של 5.056 מיליארד שקל בדצמבר 2023. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד בדצמבר 2024 על סכום של 182 מיליון שקל והיה גבוה ב-12.22 מיליון שקל-7.2% לעומת ממוצע משיכות המזומן היומי שנרשם בחודש נובמבר 2024 ועמד על סכום של 169.775מיליון שקל. לפני יותר משנה, בחודש אוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.942 מיליון שקל. בראייה שנתית, היקף משיכות המזומן הכספומטים הבנקאיים צמח בשיעור של 2% בלבד. בשנת 2024 היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 64.945 מיליארד שקל לעומת סכום של 63.647 מיליארד שקל במהלך שנת 2023.
בראייה שנתית, היקף ההוצאות בשנת 2024 חצה לראשונה את קו חצי טריליון השקלים והגיע לסכום של 518.36 מיליארד שקל. מדובר על נתון שמשקף הוצאה חודשית ממוצעת של יותר מ-43.19 מיליארד שקל, והוצאה יומית ממוצעת של 1.42 מיליארד שקל לאורך ימות השנה. היקף ההוצאות השנה גבוהים ב-11.2% מסך ההוצאות באשראי בשנת 2023 שבמהלכה הוציא הציבור הישראלי סכום של 466 מיליארד שקל.
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: ״חודש דצמבר היה רווי בהוצאות באשראי עבור הציבור הישראלי. יש להניח כי עליית המע"מ בינואר, בשילוב עם ההתייקרויות הצפויות במשק, גרמו לכך שנרשמו הוצאות גבוהות במספר ענפי צריכה מרכזיים במשק כמו חשמל ואלקטרוניקה, פארמה, והלבשה והנעלה. לאורך כל שנת 2024 נמשכה המגמה שבה כרטיסי החיוב הפכו לדומיננטיים יותר מאמצעי התשלום האחרים".
- 1.זהר 09/01/2025 10:47הגב לתגובה זוכאילו אין מחר. אבל המחר כבר כאן הר החובות והריביות מפילים ועוד יפילו אלפי אנשים.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
