הזדמנות השקעה בקנדה? מתארגנת קבוצת רכישה ישראלית לרכישת בית המשטרה של מחוז אונטריו
חברת הנדל"ן הבינלאומית פאונדרס, שבבעלות דנה תדמור, טניה אמיד ואורי עצמון, מארגנת בימים אלו קבוצת רכישה לבית המשטרה במחוז אונטריו בקנדה. מדובר בנכס מניב שנרכש לאחרונה על ידי החברה בכ-2.9 מיליון דולר.
מהחברה נמסר כי הנכס מייצר תשואה שנתית של 10.5% נטו כאשר חוזה השכירות הנוכחי בתוקף עד לסוף 2012, וקיימת אופציה להארכת החוזה לשתי תקופות נוספות, של חמש שנים כל אחת. הנכס נבנה בשנת 2002 בהזמנה מיוחדת ולשימושה הבלעדי של המשטרה, ושטחו הבנוי כ-750 מ"ר המשתרעים על קרקע של יותר מ-5 דונם.
הסכום ההתחלתי להצטרפות לקבוצת הרכישה עומד על כ-90,000 דולר קנדי. מחברת פאונדרב נמסר כי המשקיעים יהנו מדי רבעון מחלקם בדמי השכירות החודשיים, ובעת המימוש ייהנו המשקיעים גם מחלקם ברווחים.
לדברי דנה תדמור, מנכ"ל פאונדרס, מדובר בעסקה המבטיחה תשואה שנתית יוצאת דופן של כ-10.5%. מדובר בנכס שנבנה במיוחד בעבור מטה המשטרה המחוזי וההערכות הן שהמשטרה תמשיך ותשכור את הנכס בעשרות השנים הבאות.
עוד נמסר מפאונדרס כי היא איתרה את העסקה כעסקה בטוחה במיוחד בעלת שני מאפיינים קריטיים: שילוב בין לקוח עוגן, גוף ממלכתי לטווח רחוק המבטיח הכנסה קבועה וכן תשואה גבוהה במיוחד הנובעת מדמי השכירות הקבועים. להערכת החברה שני הפרמטרים הללו מבטיחים מסלול השקעה מוגן עם הכנסה קבועה גבוהה, ופוטנציאל מימוש במחיר כדאי בתוך כשלוש-ארבע שנים בעת חידוש השכירות על ידי המשטרה.
פאונדרס הוא בית השקעות לנדל"ן המבצע השקעות ברחבי העולם. במהלך שנות פעילותה השקיעה החברה בנדל"ן מעבר לים היקפים של כ-240 מיליון דולר. החברה שהוקמה לפני כ-11 שנה מתמחה באיתור השקעות נדל"ן רווחיות, הן בתחום הנדל"ן ליזמות והן בתחום הנדל"ן המניב. החברה פועלת בקנדה, מונטנגרו, מזרח אסיה וארה"ב, עם משרדים בישראל, קנדה, ארה"ב ומזרח אסיה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
