לייפוייב לחוצה על מזומנים: השלימה גיוס של כ-2.25 מיליון שקל לפי 2.10 שקל למניה
חברת לייפוייב השלימה סבב גיוס הון מבעלי השליטה וממשקיעים פרטיים אשר בכך הביעו את אמונם בחברה, במוצר המוביל שלה ובטכנולוגיה המגבה אותה. הגיוס בוצע לאחר שמניית החברה נפלה בכ-90% מתחילת השנה וכעת עומד שווי השוק של החברה על כ-30 מיליון שקל.
הגרעון בהון העצמי של החברה בסוף ספטמבר הסתכם בכ-4.3 מיליון שקל. החברה דיווחה על הפסד תפעולי של כ-2.4 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת הפסד של כ-1.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
השקעת בעלי השליטה, כ-1.25 מיליון שקל, ושאר המשקיעים תבוצע לפי מחיר למניה של 2.10 שקל המשקף הנחה של כ-15% על שער המניה ב-27 בנובמבר. בנוסף, יוקצו אופציות לא סחירות לרכישת מניות החברה בתמורה למחיר מימוש של 3 שקל למניה, במשך תקופה של 3 שנים, במחיר כולל השווה לסכום השקעתו.
מנכ"ל החברה, ד"ר מישל אפרגן, דיווח לאחרונה על תוצאות הניסויים אשר נערכו באיטליה במשותף עם פרופ' אליה ריצ'י - נשיא איגוד הפצעים האיטלקי. הניסוי הנ"ל ביסס את מנגנון הפעולה של מכשיר ה- BST והעמיק את התשתית הטכנולוגית והעיסקית , של החברה בתחום הטיפול בפצעים כרוניים.
על אף הכפלת המכירות יחסית לתקופה המקבילה דאשתקד המעידה על ההיענות והתגובות החיוביות להן זוכה המכשיר מהקהילה הרפואית בשווקים הבין לאומיים בהם פועלת החברה, עדיין כמכשיר פורץ דרך, קצב החדירה לשוק הינו הדרגתי ולכן נדרשת תמיכה מצד המשקיעים. אפרגן מציין "המדע מקנה לנו חגורת בטחון, חוד החנית להצלחה בשוק".
מטרת הגיוס הינה לקדם את פעילות השיווק של החברה בשווקים בהם היא פועלת ולתמוך בין היתר בהיערכות החברה לקראת ההכנות- FDA.
הגיוס נערך לאחר שיושמה בחברה תוכנית ייעול אשר החלה ביולי 2008 .
חברת לייפוייב פועלת בימים אלו להרחבת נכסיי הקניין הרוחני שלה כדי לחזק את מעמדה הטכנולוגי והשיווקי בתחום פעילותה.
אפרגן אמר עוד כי "למרות מציאות כלכלית בעייתית התבצע גיוס הון יעודי המאפשר לנו תמיכה בפעילויות הממוקדות שלנו ,לביסוס מעמדנו בשוק וכניסה בטוחה יותר לשנת 2009 המזמנת לנו אתגרים משמעותיים בקידום העסקי של החברה".
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")