דויטשה בנק: "עתיד המע' הפיננסית הגלובלית הוא ליותר רגולציה, הבנקים הישראלים כבר שם"
בעוד שהשווקים הפיננסיים ממשיכים להיסחר בקיצוניות ובהפכפכות, ובעדו בנקים בעולם ממשיכים להיקלע בקשיים ונזקקים לסיוע ממשלתי, ניתן לשאוב עידד ממצב המגזר הבנקאי בארץ, כך לפי כלכלני דויטשה בנק בסקירתם על הבנקים הישראליים.
"העתיד כבר כאן"
בדויטשה בנק טוענים כי עתיד העולם נמצא כבר עכשיו בישראל, לא פחות: "העתיד כבר כאן". "אם עתיד המערכת הפיננסית הגלובלית הוא יותר רגולציה ובעלות ממשלתית חלקית פאסיבית... אז אנו טוענים כי הבנקים הישראלים כבר שם", כך נאמר בסקירתם.
בדויטשה בנק זוקפים את יציבות הבנקים במהלך המשבר הנוכחי לזכותה של הרגולציה, שחייב את הבנקים להגדיל את הלימות ההון טרם המשבר, ועודד המוסדות להיפטר מנכסים בעייתיים בשלב מוקדם שלו. עוד מציינים בסקירתם את יחס ההלוואות-פקדונות בבנקים בארץ, הנחשב לבין הנמוכים בעולם.
לבנק הפועלים וללאומי עדיין יש נכסים בעייתיים, אך למרות זאת בדויטשה בנק מעריכים כי לא יהיה בכך מספיק כדי למשוך הבנקים להפסדים, או לסכן את המערכת. בבנק מציינים את הריבית הבין-בנקאית בארץ לטובה, שלטענתם "לא מראה שום סימנים של משבר."
המלצת "קנייה" לבנק מזרחי טפחות
בתוך כך, מעדכנים בדויטשה בנק את תחזיותיהם לבנקים הישראלים, כשבסקירתם, מעדכנים כלכלני דויטשה בנק את ההמלצה לבנק מזרחי ל"קנייה", בעוד שמצפים כי יצלח את המשבר ברווחיות הרבה ביותר. בין הפועלים ללאומי, בדויטשה בנק מעדיפים את לאומי לאור הלימות הון גבוהה יותר והביטחון רב יותר בתשאות הדיבידנדים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
