אמיר אייל: "השוק התרסק בגלל פאניקה של משקיעים, המחירים של היום זה קניה למי שבא להשקיע"

יו"ר אינפיניטי בית השקעות בשיחה עם Bizportal בדבר השאלה האם אנחנו רואים היפוך מגמה בשווקים. "המשקיעים הבינו שכנראה אף בנק לא הולך לקרוס ורמת הפאניקה ירדה"
יוסי פינק |

המדדים מסביב לעולם רשמו ביומיים האחרונים מהלך עליות חד (בעיקר ביום שני הקודם) והביאו את כותרות העיתונים להעלות את השאלה - האם מדובר במהפך וראינו את התחתית? שינוי המגמה החל ביום שישי האחרון, אז מחקו המדדים בוול סטריט ירידות של כ-5% וסיימו במגמה מעורבת ונמשך ביתר שאת ביום שני, אז זינקו המדדים בוול סטריט בשיעור של כ-11%, שיעור העלייה החד יומי מאז שנות ה-30.

אמיר אייל, יו"ר אינפיניטי בית השקעות, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לאותן כותרות בדבר מהפך אפשרי בשווקים ואמר, כי "השוק התרסק בגלל פאניקה של משקיעים ועכשיו, לאחר ההצהרות והתוכניות של הממשלות מסביב לעולם, המשקיעים הבינו שכנראה אף בנק לא הולך לקרוס ורמת הפאניקה ירדה".

נזכיר, כי ביומיים האחרונים הוכרזו ברחבי העולם צעדים חסרי תקדים שנועדו לעצור את המשבר הפיננסי, צעדים שמנתונים אחרונים עולה, כי עלותם תסתכם בכ-3.65 טריליון דולר (3,650 מיליארד דולר).

איל סבור כי "המחירים הנוכחיים הם מחירי קניה לאותם אנשים שרואים עצמם כמשקיעים. לטווח הקצר יכול להיות שעוד נראה תנודתיות אבל לטווח השקעה, כלומר שנה-שנתיים קדימה, אלו מחירי קניה אטרקטיבים". לגביי השאלה מה לקנות, אומר איל כי "קודם כל צריך להסתכל על האג"חים הקונצרניים בדירוג גבוה ( לפחות AA) ורק אח"כ על מניות. באופן כללי כמובן שהמשקיע הסולידי צריך לבחור קודם כל את החברות בעלות התזרים היציב דוגמת פרטנר, סלקום וחברות הדלק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.