אמיר אייל: "השוק התרסק בגלל פאניקה של משקיעים, המחירים של היום זה קניה למי שבא להשקיע"
המדדים מסביב לעולם רשמו ביומיים האחרונים מהלך עליות חד (בעיקר ביום שני הקודם) והביאו את כותרות העיתונים להעלות את השאלה - האם מדובר במהפך וראינו את התחתית? שינוי המגמה החל ביום שישי האחרון, אז מחקו המדדים בוול סטריט ירידות של כ-5% וסיימו במגמה מעורבת ונמשך ביתר שאת ביום שני, אז זינקו המדדים בוול סטריט בשיעור של כ-11%, שיעור העלייה החד יומי מאז שנות ה-30.
אמיר אייל, יו"ר אינפיניטי בית השקעות, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לאותן כותרות בדבר מהפך אפשרי בשווקים ואמר, כי "השוק התרסק בגלל פאניקה של משקיעים ועכשיו, לאחר ההצהרות והתוכניות של הממשלות מסביב לעולם, המשקיעים הבינו שכנראה אף בנק לא הולך לקרוס ורמת הפאניקה ירדה".
נזכיר, כי ביומיים האחרונים הוכרזו ברחבי העולם צעדים חסרי תקדים שנועדו לעצור את המשבר הפיננסי, צעדים שמנתונים אחרונים עולה, כי עלותם תסתכם בכ-3.65 טריליון דולר (3,650 מיליארד דולר).
איל סבור כי "המחירים הנוכחיים הם מחירי קניה לאותם אנשים שרואים עצמם כמשקיעים. לטווח הקצר יכול להיות שעוד נראה תנודתיות אבל לטווח השקעה, כלומר שנה-שנתיים קדימה, אלו מחירי קניה אטרקטיבים". לגביי השאלה מה לקנות, אומר איל כי "קודם כל צריך להסתכל על האג"חים הקונצרניים בדירוג גבוה ( לפחות AA) ורק אח"כ על מניות. באופן כללי כמובן שהמשקיע הסולידי צריך לבחור קודם כל את החברות בעלות התזרים היציב דוגמת פרטנר, סלקום וחברות הדלק".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
