בריטניה במשבר: הכלכלה נכנסה לקיפאון ברבעון השני - נקטע רצף הצמיחה הארוך ביותר מזה 100 שנים
מצבה הכלכלי של בריטניה הוא בכי רע. אין זה חדש. אולם היום, עם פרסום נתוני צמיחת התמ"ג ברבעון השני של השנה, נודע עד כמה חמור המצב: הכלכלה הבריטית לא צמחה כלל ברבעון השני ובכך נקטע רצף הצמיחה הארוך ביותר שידעה בריטניה מזה למעלה מ-100 שנים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תיקנה היום את נתון הצמיחה ברבעון השני ל-0%, לעומת צמיחה של 0.2% בקריאה הקודמת. האנליסטים אכן ציפו לתיקון מטה של הנתון, אך הם ציפו לצמיחה מתונה של 0.1%. הנתון האמיתי הפתיע לרעה; מדובר בצמיחה החלשה ביותר שידעה בריטניה מאז 1992.
אין ספק שהנתון המדאיג יוסיף עוד לחץ על הבנק המרכזי הבריטי, בראשותו של מרווין קינג, להוריד את הריבית במשק. קינג הותיר את הריבית בבריטניה על כנה ב-4 החודשים האחרונים במטרה לרסן את האינפלציה שעומדת היום על 4.4% - פי 2 מהיעד של הבנק המרכזי הבריטי.
בריטניה צמחה ללא הפסקה מאז 1992. בשוק מעריכים כי תיתכן הידרדרות נוספת במצב הכלכלי באי הבריטי, כאשר הקשיים הם ההתמודדות עם ההאטה הכלכלית העולמית והמשבר אליו נקלע שוק הנדל"ן הבריטי, אשר נמצא בהאטה החריפה ביותר מזה 25 שנים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
