תל אביב סגרה במגמה מעורבת: כיל והחברה לישראל משכו למטה

מבט ת"א-25 בחסר רשמה את מחזור המסחר הרביעי בגודלו. מדד הבנקים השיל 1.9%. טבע עלתה כ-2%
יוסי פינק |

המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, זאת על רקע פתיחה הססנית בניו-יורק ומגמה מעורבת שנרשמת כעת באירופה. מוקדם יותר הגיבו המשקיעים גם לפרסום המדד אתמול לאחר סגירת המסחר בישראל, אך מאז התפרסם מדד שלילי במיוחד בארה"ב, מה שכאמור, לא מצליח להעיב במיוחד על הפתיחה בוול סטריט. בלונדון רושם המדד ירידה של 1% ואילו בפריז עולה המדד ב-0.3%.

הבורסות באסיה ננעלו במגמה מעורבת, אולם באירופה נרשמות ירידות של עד 1.4% בגלל האווירה השלילית בארה"ב, שם עברו החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט להיסחר בירידות של כ-0.6% למרות שהבוקר הם רשמו עליות של כ-0.5%.

השוק בארה"ב כבר החל להציף את המשקיעים במגוון נתונים, החל מדוחות ועד לנתוני האינפלציה. למרות שמדד המחירים לצרכן סיפק עדות נוספת לכובד האיום האינפלציוני על כלכלת ארה"ב, דוחותיה של ענקית הבנקאות בארה"ב, וול פארגו, חיזקו את סנטימנט המשקיעים.

למרות שהבנק האמור הציג ירידה של 23% ברווחים, הוא עדיין עקף את ציפיות השוק, אף הגדיל את שיעור הדיבידנד ב-10%. נציין כי מאוחר יותר, בשעה 21:00 ליתר דיוק, יפורסמו הפרוטוקולים מישיבת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב.

בישראל, מדד יוני הפתיע אתמול לטובה, עלה רק ב-0.1% ומיתן את האינפלציה השנתית לרמה של 4.8% לעומת 5.4% במאי. בבית ההשקעות דויטשה בנק הגיבו הבוקר למדד יוני ומסרו כי לא ברור אם בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף החודש, שכן לכיוון השקל תהיה השפעה גדולה על החלטת הריבית.

מדדים מובילים: המעו"ף סגר בירידה של 0.48% ל-986 נקודות לאחר שפתח את היום בעלייה של 0.6%; ת"א 100 ירד 0.33%, מדד ת"א-75 עולה 0.92%.

מניות במרכז

מניית קבוצת דלק ויתרה על העליות מהבוקר וסגרה בירידה של 0.76%. למרות הרכישות המאסיביות שמבצע תשובה במניה (יותר מ-150 מיליון שקל בשבועות האחרונים, כולל רכישה אתמול), המניה ממשיכה לצנוח ואתמול זה היה ברקע להורדת המלצה מצד ליהמן ברדרס ל"תשואת חסר" שגם הפחית את מחיר היעד.

כיל סגרה בירידה של 4.3% וגררה את החברה לישראל לירידה דומה, וזאת בעקבות הירידות במניות הדשנים בבורסות העולם. פעילים בשוק אמרו ל-Bizportal כי המשקיעים הזרים מוכרים היום מניות כיל.

יחד עם זאת, החברה לישראל הודיעה היום כי אחת החברות שבבעלותה, קלפה (Kallpa), חתמה על הסכם עם חברת סימנס להקמת טורבינת גז טבעי נוספת בפרו, בעלות של 100 מיליון דולר. הטורבינה תוקם באתר צ'ילקה (Chilca), הנמצא דרומית ללימה שבפרו, והיא תפיק כ-192 מגה וואט. פעולת הטורבינה תחל במהלך שנת 2010.

טבע הוסיפה 1.95% לאחר שהודיעה כי היא מגייסת 1,000 מטופלים לניסוי שלב III בתרופה אוראלית לטיפול בטרשת נפוצה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.