תל אביב סגרה במגמה מעורבת: כיל והחברה לישראל משכו למטה
המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, זאת על רקע פתיחה הססנית בניו-יורק ומגמה מעורבת שנרשמת כעת באירופה. מוקדם יותר הגיבו המשקיעים גם לפרסום המדד אתמול לאחר סגירת המסחר בישראל, אך מאז התפרסם מדד שלילי במיוחד בארה"ב, מה שכאמור, לא מצליח להעיב במיוחד על הפתיחה בוול סטריט. בלונדון רושם המדד ירידה של 1% ואילו בפריז עולה המדד ב-0.3%.
הבורסות באסיה ננעלו במגמה מעורבת, אולם באירופה נרשמות ירידות של עד 1.4% בגלל האווירה השלילית בארה"ב, שם עברו החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט להיסחר בירידות של כ-0.6% למרות שהבוקר הם רשמו עליות של כ-0.5%.
השוק בארה"ב כבר החל להציף את המשקיעים במגוון נתונים, החל מדוחות ועד לנתוני האינפלציה. למרות שמדד המחירים לצרכן סיפק עדות נוספת לכובד האיום האינפלציוני על כלכלת ארה"ב, דוחותיה של ענקית הבנקאות בארה"ב, וול פארגו, חיזקו את סנטימנט המשקיעים.
למרות שהבנק האמור הציג ירידה של 23% ברווחים, הוא עדיין עקף את ציפיות השוק, אף הגדיל את שיעור הדיבידנד ב-10%. נציין כי מאוחר יותר, בשעה 21:00 ליתר דיוק, יפורסמו הפרוטוקולים מישיבת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב.
בישראל, מדד יוני הפתיע אתמול לטובה, עלה רק ב-0.1% ומיתן את האינפלציה השנתית לרמה של 4.8% לעומת 5.4% במאי. בבית ההשקעות דויטשה בנק הגיבו הבוקר למדד יוני ומסרו כי לא ברור אם בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף החודש, שכן לכיוון השקל תהיה השפעה גדולה על החלטת הריבית.
מדדים מובילים: המעו"ף סגר בירידה של 0.48% ל-986 נקודות לאחר שפתח את היום בעלייה של 0.6%; ת"א 100 ירד 0.33%, מדד ת"א-75 עולה 0.92%.
מניות במרכז
מניית קבוצת דלק ויתרה על העליות מהבוקר וסגרה בירידה של 0.76%. למרות הרכישות המאסיביות שמבצע תשובה במניה (יותר מ-150 מיליון שקל בשבועות האחרונים, כולל רכישה אתמול), המניה ממשיכה לצנוח ואתמול זה היה ברקע להורדת המלצה מצד ליהמן ברדרס ל"תשואת חסר" שגם הפחית את מחיר היעד.
כיל סגרה בירידה של 4.3% וגררה את החברה לישראל לירידה דומה, וזאת בעקבות הירידות במניות הדשנים בבורסות העולם. פעילים בשוק אמרו ל-Bizportal כי המשקיעים הזרים מוכרים היום מניות כיל.
יחד עם זאת, החברה לישראל הודיעה היום כי אחת החברות שבבעלותה, קלפה (Kallpa), חתמה על הסכם עם חברת סימנס להקמת טורבינת גז טבעי נוספת בפרו, בעלות של 100 מיליון דולר. הטורבינה תוקם באתר צ'ילקה (Chilca), הנמצא דרומית ללימה שבפרו, והיא תפיק כ-192 מגה וואט. פעולת הטורבינה תחל במהלך שנת 2010.
טבע הוסיפה 1.95% לאחר שהודיעה כי היא מגייסת 1,000 מטופלים לניסוי שלב III בתרופה אוראלית לטיפול בטרשת נפוצה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
