תל אביב סגרה במגמה מעורבת: כיל והחברה לישראל משכו למטה
המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, זאת על רקע פתיחה הססנית בניו-יורק ומגמה מעורבת שנרשמת כעת באירופה. מוקדם יותר הגיבו המשקיעים גם לפרסום המדד אתמול לאחר סגירת המסחר בישראל, אך מאז התפרסם מדד שלילי במיוחד בארה"ב, מה שכאמור, לא מצליח להעיב במיוחד על הפתיחה בוול סטריט. בלונדון רושם המדד ירידה של 1% ואילו בפריז עולה המדד ב-0.3%.
הבורסות באסיה ננעלו במגמה מעורבת, אולם באירופה נרשמות ירידות של עד 1.4% בגלל האווירה השלילית בארה"ב, שם עברו החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט להיסחר בירידות של כ-0.6% למרות שהבוקר הם רשמו עליות של כ-0.5%.
השוק בארה"ב כבר החל להציף את המשקיעים במגוון נתונים, החל מדוחות ועד לנתוני האינפלציה. למרות שמדד המחירים לצרכן סיפק עדות נוספת לכובד האיום האינפלציוני על כלכלת ארה"ב, דוחותיה של ענקית הבנקאות בארה"ב, וול פארגו, חיזקו את סנטימנט המשקיעים.
למרות שהבנק האמור הציג ירידה של 23% ברווחים, הוא עדיין עקף את ציפיות השוק, אף הגדיל את שיעור הדיבידנד ב-10%. נציין כי מאוחר יותר, בשעה 21:00 ליתר דיוק, יפורסמו הפרוטוקולים מישיבת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב.
בישראל, מדד יוני הפתיע אתמול לטובה, עלה רק ב-0.1% ומיתן את האינפלציה השנתית לרמה של 4.8% לעומת 5.4% במאי. בבית ההשקעות דויטשה בנק הגיבו הבוקר למדד יוני ומסרו כי לא ברור אם בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף החודש, שכן לכיוון השקל תהיה השפעה גדולה על החלטת הריבית.
מדדים מובילים: המעו"ף סגר בירידה של 0.48% ל-986 נקודות לאחר שפתח את היום בעלייה של 0.6%; ת"א 100 ירד 0.33%, מדד ת"א-75 עולה 0.92%.
מניות במרכז
מניית קבוצת דלק ויתרה על העליות מהבוקר וסגרה בירידה של 0.76%. למרות הרכישות המאסיביות שמבצע תשובה במניה (יותר מ-150 מיליון שקל בשבועות האחרונים, כולל רכישה אתמול), המניה ממשיכה לצנוח ואתמול זה היה ברקע להורדת המלצה מצד ליהמן ברדרס ל"תשואת חסר" שגם הפחית את מחיר היעד.
כיל סגרה בירידה של 4.3% וגררה את החברה לישראל לירידה דומה, וזאת בעקבות הירידות במניות הדשנים בבורסות העולם. פעילים בשוק אמרו ל-Bizportal כי המשקיעים הזרים מוכרים היום מניות כיל.
יחד עם זאת, החברה לישראל הודיעה היום כי אחת החברות שבבעלותה, קלפה (Kallpa), חתמה על הסכם עם חברת סימנס להקמת טורבינת גז טבעי נוספת בפרו, בעלות של 100 מיליון דולר. הטורבינה תוקם באתר צ'ילקה (Chilca), הנמצא דרומית ללימה שבפרו, והיא תפיק כ-192 מגה וואט. פעולת הטורבינה תחל במהלך שנת 2010.
טבע הוסיפה 1.95% לאחר שהודיעה כי היא מגייסת 1,000 מטופלים לניסוי שלב III בתרופה אוראלית לטיפול בטרשת נפוצה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
