מיהי ה-BONITA האמיתית? רשת האופנה "בוניטה" תובעת את "ינית לנז'רי" על הטעיית הציבור
רשת האופנה "בוניטה בע"מ", בעלת הזכויות בסימן המסחר BONITA, תובעת את "ינית לנז'רי", משווקת המותג "BONITA DE MAS": "מפרים את סימן המסחר "BONITA" ויוצרים הטעיה בקרב קהל הלקוחות והציבור הרחב".
רשת הבוטיקים לנשים "בוניטה בע"מ" בעלת הזכויות בסימן המסחר BONITA, תובעת בבית המשפט המחוזי במחוז המרכז את חברת "ינית לנז'רי" ומנהלה - צ'רלי זייתוני, במטרה לקבל צו מניעה שיאסור על שימוש במותג "BONITA DE MAS" הכולל יבוא, שיווק והפצת מוצרים תחת שם המותג, ובנוסף הרשת תובעת מתן חשבונות ופיצוי בגובה 500,000 ש"ח לצורכי אגרה, שיתוקן בהתאם להיקף הרווחים שהופקו על ידי הנתבעים מהשימוש במותג.
הרשת, באמצעות עורך דינה ניר קלדרון, מעריכה כי בסופו של יום גובה הפיצוי הנתבע עשוי אף לעלות על מיליון שקלים כתוצאה מתביעת נזקים שנגרמה לרשת וכפועל יוצא של רווחי הנתבעת.
בכתב התביעה נטען כי "ינית לנז'רי" ומנהלה, בחרו במתכוון שם מותג המבוסס על סימן המסחר "BONITA" ומהווה הפרה שלו, במטרה להתעשר על חשבונה של בוניטה, ולהיבנות שלא כדין מהשקעות עתק שביצעה במהלך 20 השנים האחרונות בבניית המוניטין והמותג BONITA והפיכתו לסימן מסחר מוכר ומפורסם בישראל.
בוניטה טוענת, כי ביולי 2007 החלו "ינית לנז'רי" ומנהלה לשווק באופן פומבי מוצרי הלבשה תחתונה לנשים תחת המותג "BONITA DE MAS" תוך שהם מבצעים הפרה של סימן המסחר "BONITA" בו נתונות הזכויות בידי בוניטה, תוך שהם מבצעים גניבת עין וצליל על ידי יצירת קשר מטעה בין מוצרי "בוניטה דה מס" לחברת "בוניטה", ותוך צבירת רווחים שלא כדין על גב המוניטין רב השנים אשר יצרה בוניטה בקשר עם סימן המסחר שלה.
רשת בוניטה טוענת כי נתקלה בשורה של מקרים ועדויות בהם צרכנים, משווקים וגורמים נוספים טעו בפועל לחשוב כי מקורם של מוצרי BONITA DE MAS הוא בחברת בוניטה או כי קיים קשר אחר בין המוצרים לבין החברה.
חשוב אף לציין כי במסגרת קו האופנה המעוצב של רשת הבוטיקים "בוניטה", משווקת החברה קו הלבשה תחתונה המעוצב ומיוצר בלעדית על ידי החברה, כקו משלים התואם את קו המוצרים הבסיסי של הרשת. במסגרת קולקציית ההלבשה התחתונה של "בוניטה" ניתן למצוא בגדי גוף, חזיות, גופיות, תחתונים ופריטי הלבשה תחתונה שונים ברוח העונות והקולקציות המתחלפות.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.