מגלים מניה בארה"ב: בטח לא מפולת
" מניסיוני למדתי שכשכולם מדברים על מפולת, דווקא אז יש לשוק נטייה לבגוד ולהתנהג הפוך מהמצופה. בימים הקרובים יש סיכוי למספר ימי עליות שאותם ננצל למסחר טקטי", מה-8 לינואר 2008.
בסקירה הקודמת הערכתי ש"המפולת" מאחורינו והשוק צפוי לשנות כיוון ולעלות. אומנם ביום שאחרי עוד ירדו המדדים אולם קונים חזקים ונחושים נכנסו למשחק ובלמו את הירידות. אני עדין איתן בדעתי לגבי כיוון השוק אולם אישור נוסף וסופי יתקבל רק במידה והמשך השבוע יהיה כמו תחילתו.
בתקופות שכאלה המסחר הרווחי ביותר הינו מסחר טקטי לטווח זמן בינוני על בסיס SWING-TRADING.
מדובר בשיטת מסחר לטווחים בינוניים אשר נעים בין 5-21 ימים. מטרת השיטה היא לנצל תנודות מהירות וחדות במניות לצורך יצירת הכנסה שוטפת כמקצוע עיקרי או נוסף. הסוחר בשיטה זו לא יתעניין בדוחות החברה, במוצרים, בסקטור או בכל נתון כלכלי אחר אלה רק בתנועת המחיר באופן הטהור ביותר.
לרוב מדובר במהלכים עם פוטנציאל רווח שבין 10-20% תלוי בשוק ובמניה. ההוראה לבלימת הפסד ברוב המקרים לא תעלה על 5% וזאת על מנת לשמור על יחס רווח:הפסד חיובי.
יש לזכור שכל אסטרטגיה טובה ככל שתהיה תעבוד רק בין 50-70% מהמקרים. יותר מזה לא ניתן להשיג וגם אין צורך לנסות, ולכן יש לקבל את הטעויות וההפסדים באהבה ולגודעם בעודם קטנים.
אגב גם המניה אותה סיקרתי בשבוע שעבר ALTRIA GROUP INC (סימול MO) התעלמה מהחולשה בשוק. המניה אף כבשה שיא חדש ואיתות הקניה היה אמין, הסטופ לא נפגע ולכן שווה המשך מעקב עד ליעד המחיר-85$ למניה.
המניה אותה נסקור הפעם היא JA SOLAR HOLDINGS CO ADS (סימול JASO)
החברה מייצרת תאים סולאריים לאנרגיה חלופית בסין.
אסטרטגית מסחר טקטי לטווח בינוני ע"ב SWING -TRADING
איתות חשוב לקניה [לונג] לטווח הבינוני יתקבל בפריצת רמת ה 76.51$ למניה. הדבר מהווה איתות קניה בסיסי ובמידה והפריצה תתברר אמינה על ידי מחזורי המסחר ומתנדי המומנטום ניתן יהיה לבצע עסקה.
גם הממוצע הנע ל-13 ימי מסחר אותו ניתן לראות בגרף ואשר נחשב אמין לטווחים קצרים מספק אינדיקציה נוספת לאפשרות של עליות בפתח.
את הסטופ יש למקם יחסית צמוד למחיר הכניסה לא יותר 5 אחוז במקרה הנוכחי וזאת לצורך הגנה מפני מצבים לא צפויים.
יעד המחיר על פי חישובי הינו ברמת ה- 92 דולר למניה- 20% ממחיר הפריצה. חשוב לציין שמדובר במהלך שבמידה ויצא לדרך סביר ויהיה מהיר מאוד וחד, טווח זמן של שלושה שבועות מרגע הפריצה.
* מאת - רובי סלם, מנהל תחום המט"ח במרכז להשכלה פיננסית מבית מטריקס.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.25% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
