מגלים מניה בארה"ב: בטח לא מפולת
" מניסיוני למדתי שכשכולם מדברים על מפולת, דווקא אז יש לשוק נטייה לבגוד ולהתנהג הפוך מהמצופה. בימים הקרובים יש סיכוי למספר ימי עליות שאותם ננצל למסחר טקטי", מה-8 לינואר 2008.
בסקירה הקודמת הערכתי ש"המפולת" מאחורינו והשוק צפוי לשנות כיוון ולעלות. אומנם ביום שאחרי עוד ירדו המדדים אולם קונים חזקים ונחושים נכנסו למשחק ובלמו את הירידות. אני עדין איתן בדעתי לגבי כיוון השוק אולם אישור נוסף וסופי יתקבל רק במידה והמשך השבוע יהיה כמו תחילתו.
בתקופות שכאלה המסחר הרווחי ביותר הינו מסחר טקטי לטווח זמן בינוני על בסיס SWING-TRADING.
מדובר בשיטת מסחר לטווחים בינוניים אשר נעים בין 5-21 ימים. מטרת השיטה היא לנצל תנודות מהירות וחדות במניות לצורך יצירת הכנסה שוטפת כמקצוע עיקרי או נוסף. הסוחר בשיטה זו לא יתעניין בדוחות החברה, במוצרים, בסקטור או בכל נתון כלכלי אחר אלה רק בתנועת המחיר באופן הטהור ביותר.
לרוב מדובר במהלכים עם פוטנציאל רווח שבין 10-20% תלוי בשוק ובמניה. ההוראה לבלימת הפסד ברוב המקרים לא תעלה על 5% וזאת על מנת לשמור על יחס רווח:הפסד חיובי.
יש לזכור שכל אסטרטגיה טובה ככל שתהיה תעבוד רק בין 50-70% מהמקרים. יותר מזה לא ניתן להשיג וגם אין צורך לנסות, ולכן יש לקבל את הטעויות וההפסדים באהבה ולגודעם בעודם קטנים.
אגב גם המניה אותה סיקרתי בשבוע שעבר ALTRIA GROUP INC (סימול MO) התעלמה מהחולשה בשוק. המניה אף כבשה שיא חדש ואיתות הקניה היה אמין, הסטופ לא נפגע ולכן שווה המשך מעקב עד ליעד המחיר-85$ למניה.
המניה אותה נסקור הפעם היא JA SOLAR HOLDINGS CO ADS (סימול JASO)
החברה מייצרת תאים סולאריים לאנרגיה חלופית בסין.
אסטרטגית מסחר טקטי לטווח בינוני ע"ב SWING -TRADING
איתות חשוב לקניה [לונג] לטווח הבינוני יתקבל בפריצת רמת ה 76.51$ למניה. הדבר מהווה איתות קניה בסיסי ובמידה והפריצה תתברר אמינה על ידי מחזורי המסחר ומתנדי המומנטום ניתן יהיה לבצע עסקה.
גם הממוצע הנע ל-13 ימי מסחר אותו ניתן לראות בגרף ואשר נחשב אמין לטווחים קצרים מספק אינדיקציה נוספת לאפשרות של עליות בפתח.
את הסטופ יש למקם יחסית צמוד למחיר הכניסה לא יותר 5 אחוז במקרה הנוכחי וזאת לצורך הגנה מפני מצבים לא צפויים.
יעד המחיר על פי חישובי הינו ברמת ה- 92 דולר למניה- 20% ממחיר הפריצה. חשוב לציין שמדובר במהלך שבמידה ויצא לדרך סביר ויהיה מהיר מאוד וחד, טווח זמן של שלושה שבועות מרגע הפריצה.
* מאת - רובי סלם, מנהל תחום המט"ח במרכז להשכלה פיננסית מבית מטריקס.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
