אסיה חתמה בטריטוריה האדומה: מדד הניקיי איבד 1.93%
המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר האחרון של השבוע בטירטוריה האדומה. חששות המשקיעים כי הפסדי החברות בארה"ב עקב משבר הסאב פריים יתרחבו ממשיכים להדיר את רגליהם מהבורסה.
מדד MSCI לאסיה פסיפיק נפל 1% לרמה של 151.74 נקודות במסחר בטוקיו כאשר כל 10 סקטורי התעשייה אשר הוא מכיל רשמו ירידות שערים.
הניקיי היפני איבד 1.93%, מדד הקוספי הדרום קוריאני צונח 2.33%, שנחאי הוסיפה 0.52%, האנג סנג בהונג קונג ירד 1.34% ובומביי טיפסה 0.28%.
מדד הניקיי אשר יורד כאמור ב-1.93% איבד מתחילת השנה אשר רק נפתחה 7.8%, ההתחלה הגרועה ביותר למדד מאז שנת 1997, וזאת ברקע לחששות כי יפן וארה"ב, שתי הכלכלות הגדולות בעולם, בדרכן למיתון. ירידות שערים אלה מחקו למשקיעים עד ל-10 בינואר כ-4.4 טריליון דולר, ועוזרים בכך לסין להתבסס כשוק המניות השני בגודלו בעולם על פי שווי.
"כל הפסד הנוגע למשבר הסאב פריים ימשיך להשפיע על השווקים, מחיקות נוספות כתוצאה מהמשבר עלולות להשפיע לשלילה על האזור כולו", כך אמר Nicole Sze אנליסט ב-Bank Julius Baer & Co שבסינגפור.
מניית Commonwealth Bank של אוסטרליה נסוגה 1.9% ומחקה את העליות שקדמו קודם לכן במניה במסחר ומובילה את סקטור הפיננסים לירידות שערים. הדיווחים בניו יורק טיימס כי מריל לינץ' עלולה למחוק 15 מיליארד דולר נוספים, כפליים מהערכות המוקדמות, מעיבה על סקטור האשראי והבנקאות.
מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הגדול ביפן, השילה 1.2%. מניית DBS Group Holdings, ספקית האשראי הגדולה בסינגפור, ירדה 1.5%.
מניית Seven & I, המפעילה של רשת המרכולים 7-Eleven, צנחה 6.3%, הירידה החדה ביותר מאז ספטמבר 2005 זאת עקב הורדת תחזיות הרווח השנתיות שלה ב-12%.
מניית J. Front Retailing צנחה 11% לרמה השיעור היומי הגבוהה האפשרי ביותר במסחר. רשת חנויות הכלבו חתכה את תחזיות הרווח השנתיות שלה גם כן ב-12% וצופה הכנסות הקטנות מהמצופה קודם לכן.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
