אסיה חתמה בטריטוריה האדומה: מדד הניקיי איבד 1.93%
המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר האחרון של השבוע בטירטוריה האדומה. חששות המשקיעים כי הפסדי החברות בארה"ב עקב משבר הסאב פריים יתרחבו ממשיכים להדיר את רגליהם מהבורסה.
מדד MSCI לאסיה פסיפיק נפל 1% לרמה של 151.74 נקודות במסחר בטוקיו כאשר כל 10 סקטורי התעשייה אשר הוא מכיל רשמו ירידות שערים.
הניקיי היפני איבד 1.93%, מדד הקוספי הדרום קוריאני צונח 2.33%, שנחאי הוסיפה 0.52%, האנג סנג בהונג קונג ירד 1.34% ובומביי טיפסה 0.28%.
מדד הניקיי אשר יורד כאמור ב-1.93% איבד מתחילת השנה אשר רק נפתחה 7.8%, ההתחלה הגרועה ביותר למדד מאז שנת 1997, וזאת ברקע לחששות כי יפן וארה"ב, שתי הכלכלות הגדולות בעולם, בדרכן למיתון. ירידות שערים אלה מחקו למשקיעים עד ל-10 בינואר כ-4.4 טריליון דולר, ועוזרים בכך לסין להתבסס כשוק המניות השני בגודלו בעולם על פי שווי.
"כל הפסד הנוגע למשבר הסאב פריים ימשיך להשפיע על השווקים, מחיקות נוספות כתוצאה מהמשבר עלולות להשפיע לשלילה על האזור כולו", כך אמר Nicole Sze אנליסט ב-Bank Julius Baer & Co שבסינגפור.
מניית Commonwealth Bank של אוסטרליה נסוגה 1.9% ומחקה את העליות שקדמו קודם לכן במניה במסחר ומובילה את סקטור הפיננסים לירידות שערים. הדיווחים בניו יורק טיימס כי מריל לינץ' עלולה למחוק 15 מיליארד דולר נוספים, כפליים מהערכות המוקדמות, מעיבה על סקטור האשראי והבנקאות.
מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הגדול ביפן, השילה 1.2%. מניית DBS Group Holdings, ספקית האשראי הגדולה בסינגפור, ירדה 1.5%.
מניית Seven & I, המפעילה של רשת המרכולים 7-Eleven, צנחה 6.3%, הירידה החדה ביותר מאז ספטמבר 2005 זאת עקב הורדת תחזיות הרווח השנתיות שלה ב-12%.
מניית J. Front Retailing צנחה 11% לרמה השיעור היומי הגבוהה האפשרי ביותר במסחר. רשת חנויות הכלבו חתכה את תחזיות הרווח השנתיות שלה גם כן ב-12% וצופה הכנסות הקטנות מהמצופה קודם לכן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
