לעיתים קרובות ניתן לשמוע מפי סוחר מיואש את הטענה הבאה "בכל פעם שאני פותח עסקה "הם" פועלים נגדי ,מטים את השוק וגורמים לי להפסד".

אם תשאל אותו מי הם "ההם" ,שכן מבט חטוף סביב יאשר שאין אף נפש חיה בסביבה, תקבל אין ספור תשובות. ביניהם ניתן למצוא את "הזרים", המוסדיים, "המניפולאטורים" הגדולים, עושי השוק ועוד. כל גורם שאפשר להאשים פרט לעצמו ושיטתו!

אחת הטענות שהסוחר יטען היא ש"ההם" עוקבם אחרי מהלכיו, רודפים אחרי עסקאותיו, ומגיעים תמיד לנקודה בא מיקם הוראה לקטיעת הפסד. ברגע שהפוזיציה נסגרה חוזר השוק לעלות ולטענתו אילולי "ההם" לא היו "מוציאים" אותו בסטופ-לוס היה יכול להרוויח בגדול.

אותם סוחרים מרגישים לעיתים שנרקמת בשוק קונספירציה גדולה נגדם על מנת להביא לחיסול משאביהם הפיננסיים. אז זהו שבטענות הללו אין שמץ של אמת או היגיון.

ברור שהשוק מורכב משחקנים גדולים ועתירי ממון. אך העניין הוא שאף גוף, גם לא ממשלה בעלת משאבים כמעט אין סופיים, יכולים להשפיע על שוק המט"ח המגלגל בממוצע 3 טריליון דולר ביום.

זה נכון שישנם חברות מט"ח אשר נהנות מהפסדי הלקוחות אך כאן המקום לשאול – האם זו הסיבה בגינה מפסידים סוחרים חלק מהשקעתם?

התשובה הכנה והאמיתית היא חד משמעית לא, וכדי להבין מדוע אסביר קודם את מבנה שוק המט"ח.

חברות המט"ח מתפקדות בסה"כ כברוקר העומד בין הסוחר הפרטי לבין הבנק או עושה השוק איתו עובדת החברה ואשר משמש "הצד השני של העסקה". נניח וסוחר החליט לקנות את היורו כנגד הדולר מכוון שמאמין שהיורו צפוי להתחזק ומנגד הדולר להיחלש. בנקודה זו הצד השני של העסקה, עושה השוק מוכר לסוחר יורו וקונה דולרים. במידה והסוחר צודק ושער היורו מתחזק ירוויח ומנגד עושה השוק יפסיד.

חברת המט"ח אשר ממוקמת בתווך מרוויחה מההפרש בין מחיר הקניה למכירה ובזה באופן עקרוני מסתיים תפקידה. במצב רגיל החברה לא חשופה מול הלקוח ולא משנה מבחינתה אם ירוויח או יפסיד- זו כבר בעיה של עושה השוק.

אולם ישנם חברות אשר לא מתכסות על כל עסקה ובעצם לוקחות על עצמן את תפקיד עושה השוק. כל זאת מתוך הנחה שחלק מהסוחרים יפסידו את כספם ולא בהכרח בגלל השוק אלה בגלל טעויות עליהן ארחיב בהמשך. ושוב גם אם החברה כן מרוויחה מהפסדי הלקוח אין ביכולתה להשפיע על השוק או לגרום לו להפסיד. ברוב המקרים הלקוח מביא את ההפסד על עצמו גלל חוסר ידע במסחר. מנגד לקוח שיודע לסחור יצליח להרוויח בכל חדר עסקאות.

מי שסחר או סוחר במט"ח, יקרא את הקטע הבא ויהיה כנה עם עצמו יסכים שהסיבות האמיתיות להפסדים מקורן לא בשוק ולא בחדרי העסקאות אלה אך ורק ב: מסחר נגד המגמה- לדוגמא קניית דולר כנגד השקל בגלל שהמחיר נראה זול ולמרות שהמגמה בפרוש מעידה על המשך ירידות.

עסקאות ללא -STOP LOSS אף שיטה או אסטרטגיה לא מספקת מאה אחוזי

הצלחה. והאמת שאין קשר בין אחוז ההצלחה לרווח מכוון שגם 50 אחוזי הצלחה מספיקים לסוחר כדי לצבור רווח אדיר. כל זאת בתנאי שקטע הפסדים בעודם קטנים ופעל על פי יחס רווח:הפסד חיובי לטובתו.

רווחים קטנים, הפסדים גדולים- מימוש עסקאות ברווח קטן של נניח 200 דולר בכל עסקה ומנגד ספיגת הפסדים גדולים של 400 דולר בכל עסקה.

תאוות בצע - פתיחת עסקאות במינוף גבוה במטרה לעשות "מכה". בשוק המט"ח ניתן לעבוד על מינוף של עד 1:400. בהשקעה של 1000 דולר ניתן לפתוח עסקה בגודל של 400 אלף דולר. במידה והסוחר קלע בכיוון ירוויח סכום עתק ובאמת יעשה "מכה". ברוב המקרים יחטוף נוק אאוט בגלל אחוז בטחונות קטן מידי שלא מאפשר לו לספוג תנודות יומיות טבעיות וקטנות.

חשיבה הגיונית מידי-קניה בהודעות טובות ומכירה בהודעות רעות לרוב תוביל להפסד מכוון שהמחיר מגלם כבר את הצפי.

חוסר סבלנות ועצלנות-חובה להמתין לאיתות המתאים, לעשות שעורי בית ולנתח את העסקאות המוצלחות והכושלות לצורך הפקת לקחים.

רדיפה אחר טיפים וחיפוש אשמים - תמיד קל לזרוק את האשמה על האחר ולהאשים את השוק,חברת המט"ח או הדילר המסכן בהפסדים. זה אולי פורק עצבים אך לא מקדם לשום מקום.

חושבים התעשרות במקום השתכרות-הרצון להרוויח מיליוני דולרים ולהפסיק לעבוד תוך זמן קצר. קו המחשבה הבריא צריך להיות בכיוון של פתיחת אפיק פרנסה נוסף ולימוד מקצוע לכל דבר במקביל לעיסוק העיקרי.

המסקנה ההגיונית היא שהבעיה איננה בשוק אלה בסוחר עצמו ונובעת לרוב מכשל מחשבתי. טעות בסיסית בתהליך קבלת ההחלטות שגורמת לסוחר לחזור על טעויותיו באופן זהה פעם אחר פעם. ב-90% מהמקרים תהיה הסיבה טמונה בקומבינציה נפיצה של אחת או יותר מהטעויות אותן הזכרתי.

לסיכום אומר שלא משנה מה קורה מאחורי הקלעים של חברות המט"ח. יש לעשות הפרדה ברורה בין שוק המט"ח לבין החברות ולעבוד עם חדרי העסקאות האמינים וההוגנים ביותר. והכי חשוב לזכור שעל מנת להצליח יש צורך קודם כל ברצון ומשמעת עצמית. את השאר ניתן ללמוד !!!