TBIF מקבוצת קרדן מתמזגת עם בנק רוסי; תשקיע 39 מ' ד
חברת TBIF, חברה מוחזקת על ידי קרדן אן.וי , עומדת למזג את פעילותה בתחום ההלוואות (אשראי קמעונאי) ברוסיה עם פעילותו של בנק מקומי .
המיזוג ינוהל תחת חברת החזקות משותפת אשר תנהל את פעילות הבנק והחברה. כמו כן, התחייבה TBIF להשקיע 39.5 מיליון דולר במזומן ובאמצעות המחאת זכויותיה לפירעון הלוואות (Receivables), בהון המניות של חברת ההחזקות.
עם השלמת העסקה תחזיק TBIF בכ-47% מההון של חברת ההחזקות וב-50% מזכויות ההצבעה בה. יש לציין, כי ל-TBIF תינתן האופציה להגדיל את החזקותיה בהון החברה המשותפת ל-50%.
הבנק פועל כיום בעיקר במערב רוסיה (כולל מוסקבה) ומתמקד במתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים (SME), לעומת זאת, פעילות TBIF הינה בעיקר במזרח רוסיה ובתחום ההלוואות בסקטור הקמעונאי.
TBIF מוחזקת כיום בעקיפין על ידי Kardan Financial Services B.V (KFS) באמצעות TBIH financial services group N.V (TBIH). עם השלמת עסקאות עם חברת Wiener Stadtische Versicherung AG, עליהן דיווחה החברה לפני מספר חודשים, תחזיק KFS ישירות בכ-89% ממניות TBIF.
KFS מקבוצת קרדן, הינה החברה המרכזת כיום את פעילותה של קבוצת קרדן במגזר השירותים הפיננסים ועוסקת במתן שירותים פיננסיים ב-8 מדינות במרכז ובמזרח אירופה.
TBIH המוחזקת על ידי KFS עוסקת בתחום ביטוח כלכלי, ביטוח חיים וניהול קרנות פנסיה.
TBIF (שכאמור תוחזק בעתיד ישירות על ידי KFS) עוסקת בתחום הבנקאות, ניהול נכסים, משכנתאות ושירותי מימון (ליסינג ומימון קמעונאי).
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
