בין השורות: הבטחות כמו של לבייב צריך לכתוב
המבטיחים בע"מ. לב לבייב צוטט בהרחבה ביומיים האחרונים בעיתונות, כי הוא מעריך שאפריקה ישראל תכפיל את השווי שלה בתוך שנה. מדובר בשווי עצום של 7 מיליארד דולר לחברה שתהפוך לאחד משלושת הקונצרנים הגדולים במשק. האם העובדה שפגש עיתונאים בכנס הכלכלי הבינלאומי בדאבוס, יצרה עליו לחץ מסויים להצהיר הצהרה בומבסטית? קשה להאמין.
נראה הרבה יותר הגיוני כי לא איש כמו לבייב "יפול קורבן" ללחצם של עיתונאים מישראל - או שלא מישראל. הרבה יותר הגיוני לחשוב, כי איש כמו לבייב שבגיל כל כך צעיר (50) הוא היה לאחד מעשירי עולם, בשיטה הנקראת באמריקנית - Self made men, או בעברית - "עשה הכל בעשר אצבעות", תכנן את האמירה הזו שבועות או אפילו חודשים מראש?
האם לבייב תכנן להצהיר את אותה הצהרה, דווקא עכשיו, רגע לפני שכולם עלולים להפנות גבם לבורסה של ת"א - בתחילת פברואר שתמיד מפחיד משקיעים? תהיה התשובה אשר תהיה - העובדות מדברות בעד עצמן. המניה של לבייב - אפריקה ישראל "הרביצה" אתמול זינוק של 8.15%, ברקע לדבריו. נזכיר, כי ביוני 2004 הכריז לבייב על צפי לשווי שוק של 5 מיליארד דולר בתוך 7 שנים.
8% ביום במונחים של ענקית כמו אפריקה ישראל, זה הרבה כסף. לבייב, שמחזיק כ-76% ממניות אפריקה ישראל "עשה, אתמול קצת יותר ממיליארד שקל רווח הון לפני מס על הנייר. לא רע לבוקר בהיר אחד של ינואר.
חשבתם שבזה זה נגמר? תשכחו מזה.
רגע קצר אחד בלבד במונחי בורסה - לאחר שלבייב "הרביץ מכה" במניה שלו, החלו שמועות על בעלי שליטה נוספים בקרב החברות הציבוריות בבורסה, שמוכנים להבטיח הבטחות בומבסטיות משלהם. הראשון שכבר צוטט אתמול היה הראל ויזל, בעל השליטה ביצרנית האופנה - פוקס . בראיון לעיתונות הבטיח ויזל כבר אתמול, כי תוך שנתיים-שלוש תגיע החברה למכירות של מיליארד שקל. העיתונאים ערכו את הכתבה בכישרון רב ובכותרת הציגו את ההבטחה, לצד כותרת משנה - בה הם מזכירים, כי המכירות של פוקס בינואר-ספטמבר 2006 הסתכמו ב-410 מיליון שקל.
הבהרות או הבטחות? האם ויזל תכנן את האמירה שלו מראש? או אוליי - לאחר שצפה בעיניים כלות ב-8% של אפריקה אתמול (כיוון שכבר היה ברור שבו הולכת המניה בתחילת המסחר בבוקר), החליט שגם הוא רוצה כזה? אין לי תשובה, אבל תודו שמפתה לחשוב כך.
ואחרי כל השאלות הללו - נשאלת השאלה החשובה באמת. האם העובדה שחברות בישראל לא מציגות תחזיות להכנסות ולרווח, כפי שעושות חברות בורסאיות בארה"ב למשל, לא הופכת לחסר ערך את כל מה שבעלי החברות מבטיחים לנו?
היכן בדיוק נמצא את ההבטחות הללו, כשיתפרסמו הדוחות הכספיים של ויזל במארס 2011, או אלה שעליהם יחתום לבייב במארס 2008? בעיתון, בחיפוש בגוגל?
הבוקר פורסם, כי לאחר ההצהרות של לבייב על הכפלת השווי של אפריקה אותה הוא צופה, פנתה אליו רשות נירות ערך ודרשה ממנו הסברים. התגובה של אפריקה ישראל בשם לבייב היתה: "בסך הכל עניתי לשאלת עיתונאי". תשובה שמותירה אותנו עם התהייה, האם לבייב חש מחוייב למה שאמר?
העובדה שהרשות פנתה אליו היא דווקא התקווה בעינינו. אוליי סוף סוף נכנס למסלול, אשר בסופו יוכל כל משקיע לקבל מהחברה שאת מניותיה הוא רכש, או עומד לרכוש - התחייבות בכתב על הצפי של המנהליה לגבי עסקיה בעתיד?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
