מכבי שירותי בריאות תיישם מערכת IT שתמליץ לרופאים על אפשרויות להמשך הטיפול במבוטח
מכבי שירותי בריאות יוצאת לפרויקט רחב היקף להטמעת מערכת בשם "חוכמה רפואית", במסגרתו ייושם מנוע חוקה "לוגיסט" של חברת ESI, שפיתחה את המערכת, ותכתב באמצעותו הלוגיקה הרפואית והאדמיניסטרטיבית של הארגון. המערכת, שתוטמע על ידי יעל תוכנה ומערכות, תמליץ לרופאי הקופה על המשך הטיפול במבוטח ותעלה בפניהם תזכורות שונות, המבוססות על גיל, מצב רפואי ונתונים נוספים. היקפו הכספי של הפרויקט, שיעלה לאוויר בהדרגה בחודשים הקרובים, נאמד במיליוני שקלים.
המערכת תאפשר למכבי שירותי בריאות לנצל באופן אקטיבי את נכסי המידע והידע של הארגון ותסייע במעקב והתראות של רשמים רפואיים, התראות וזיהוי נתונים חריגים אודות המטופל, המלצות להמשך טיפול והפניות למידע רפואי, בקרה – אינטראקציה בין-תרופתית ואשפוז, יישום ידע רפואי ומימוש משאבים רפואיים, חוקים ניהוליים כמו זכאות, תשלומים ועוד. היא תתממשק למערכות ה-Data Warehouse, מערכות הרשמים הרפואיים הממוחשבות ולכל המערכות שמאחסנות נתונים רפואיים בקופה.
בפועל, מדובר ביישום ממוחשב של תהליכי חשיבה רפואית באמצעות מערכות חוקה. יישום זה מאפשר קיום תמונת נתונים ותמיכה בקבלת החלטות מושכלת מתוך תמונת הנתונים; ניצול הידע והמידע הנצבר בארגון; אפשרות לתיעוד ותחקור; יכולת לביצוע סימולציות ומעל הכול, ניצול אופטימאלי של המומחה האנושי והידע העומד לרשותו.
לדברי יוסי ז'אן, מנהל מערכות המידע במכבי שירותי בריאות, "בזכות עשייה איכותית ומתמדת של עובדי מערך המיחשוב של מכבי, התפתחו מאוד מערכות המידע העומדות לרשות הרופאים, הצוות הרפואי, המבוטחים ומנהלי מכבי. הקמת מערכת החוכמה הרפואית מהווה אתגר חלוצי נוסף, אשר יהווה פריצת דרך למערכות רפואיות רבות בעולם".
עידן נוי, מנהל אגף Business Optimization, יעל תוכנה ומערכות: "יעל מביאה עימה לפרויקט ידע וניסיון רב שנים בתחום מנועי חוקה הן בהיבט של יישום הכלים והן ביכולת האינטגרציה בסביבות ארגוניות מגוונות. הפרויקט המובל על-ידנו הינו בשיתוף פעולה הדוק של אנשי מערכות המידע ומומחי Medical Informatics מחטיבת הבריאות של מכבי ושותפנו העסקיים מחברת ESI".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה.
היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.
לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית.
בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב
השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק
הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא
עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע
וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".
