מכבי שירותי בריאות תיישם מערכת IT שתמליץ לרופאים על אפשרויות להמשך הטיפול במבוטח
מכבי שירותי בריאות יוצאת לפרויקט רחב היקף להטמעת מערכת בשם "חוכמה רפואית", במסגרתו ייושם מנוע חוקה "לוגיסט" של חברת ESI, שפיתחה את המערכת, ותכתב באמצעותו הלוגיקה הרפואית והאדמיניסטרטיבית של הארגון. המערכת, שתוטמע על ידי יעל תוכנה ומערכות, תמליץ לרופאי הקופה על המשך הטיפול במבוטח ותעלה בפניהם תזכורות שונות, המבוססות על גיל, מצב רפואי ונתונים נוספים. היקפו הכספי של הפרויקט, שיעלה לאוויר בהדרגה בחודשים הקרובים, נאמד במיליוני שקלים.
המערכת תאפשר למכבי שירותי בריאות לנצל באופן אקטיבי את נכסי המידע והידע של הארגון ותסייע במעקב והתראות של רשמים רפואיים, התראות וזיהוי נתונים חריגים אודות המטופל, המלצות להמשך טיפול והפניות למידע רפואי, בקרה – אינטראקציה בין-תרופתית ואשפוז, יישום ידע רפואי ומימוש משאבים רפואיים, חוקים ניהוליים כמו זכאות, תשלומים ועוד. היא תתממשק למערכות ה-Data Warehouse, מערכות הרשמים הרפואיים הממוחשבות ולכל המערכות שמאחסנות נתונים רפואיים בקופה.
בפועל, מדובר ביישום ממוחשב של תהליכי חשיבה רפואית באמצעות מערכות חוקה. יישום זה מאפשר קיום תמונת נתונים ותמיכה בקבלת החלטות מושכלת מתוך תמונת הנתונים; ניצול הידע והמידע הנצבר בארגון; אפשרות לתיעוד ותחקור; יכולת לביצוע סימולציות ומעל הכול, ניצול אופטימאלי של המומחה האנושי והידע העומד לרשותו.
לדברי יוסי ז'אן, מנהל מערכות המידע במכבי שירותי בריאות, "בזכות עשייה איכותית ומתמדת של עובדי מערך המיחשוב של מכבי, התפתחו מאוד מערכות המידע העומדות לרשות הרופאים, הצוות הרפואי, המבוטחים ומנהלי מכבי. הקמת מערכת החוכמה הרפואית מהווה אתגר חלוצי נוסף, אשר יהווה פריצת דרך למערכות רפואיות רבות בעולם".
עידן נוי, מנהל אגף Business Optimization, יעל תוכנה ומערכות: "יעל מביאה עימה לפרויקט ידע וניסיון רב שנים בתחום מנועי חוקה הן בהיבט של יישום הכלים והן ביכולת האינטגרציה בסביבות ארגוניות מגוונות. הפרויקט המובל על-ידנו הינו בשיתוף פעולה הדוק של אנשי מערכות המידע ומומחי Medical Informatics מחטיבת הבריאות של מכבי ושותפנו העסקיים מחברת ESI".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
