ברן זכתה בפרוייקט של 60 מ' ד' בדרום אפריקה

"זהו אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר מחוץ לישראל שברן תבצע. הזכיה בפרויקט מגלמת את האסטרטגיה עליה הוחלט בברן לפני כשנתיים עם הפנים לשווקים בינלאומיים" מוסר רן בוקשפן, מבכ"ל קבוצת ברן
סיון איזסקו |

קבוצת ברן באמצעות חברת הבת ברן הנדסה ופרוייקטים זכתה בפרוייקט ענק בדרום אפריקה שהיקפו הכולל הוא 220 מיליון דולר. חלקה של ברן הוא 60 מיליון דולר והוא יוקם על ידי קונסורציום לו שותפות ברן הנדסה, חברה אמריקאית בעלת ידע וטכנולוגיה וחברה קבלנית דרום אפריקנית. הפרוייקט אמור להתבצע לאורך תקופה של 3 שנים.

המדובר במתקן להקמת מפעל לייצור מלח הכולל מתקן להתפלת מי ים אשר יוקם בדרום אפריקה ובמסגרתו תספק ברן שירותי הנדסה שונים. השלב הראשון של הפרוייקט הוא 10 מיליון דולר (חלקה של ברן הוא שליש) והוא כולל בין היתר תכנון הנדסי ראשוני והוא מתחיל באופן מיידי.

רן בוקשפן, מנכ"ל ברן מוסר, כי זהו אחד מהפרוייקטים הגדולים ביותר מחוץ לישראל שברן תבצע. שותפים בקונסורציום חברות בעלות שם עולמי בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה. חלק ברן בפרוייקט יתבצע בארץ, בעיקר בהיבט התיכנון, וחלקו בדרום אפריקה.

"הזכיה בפרויקט זה מגלמת את האסטרטגיה עליה הוחלט בברן לפני כשנתיים עם הפנים לשווקים בינלאומיים. בפרויקטים אלו יהיה שילוב מתבקש בין היכולות ההנדסיות של ברן בישראל ופיתוח יכולות תיפעול וביצוע פרוייקטים באזורי פעילות חדשים עבור ברן. שיתופי פעולה עם חברות בעלות שם עולמי מהווים חלק בלתי נפרד מאותה אסטרטגית ההתרחבות של ברן. לחברות אלו יש ידע ויכולות לספק טכנולוגיות תהליכיות בתהליכי ייצור שונים כגון התפלת מים או ייצור מלח. שיתוף הפעולה עימם יאפשר לברן להשתלב בביצוע פרויקטים בהיקפים גדולים בעתיד" מסכם בוקשפן.

קבוצת ברן עוסקת בתחומי ההנדסה והפרויקטים, תקשורת בארץ ובחו"ל ובהשקעות בתחומי הטכנולוגיה, נדל"ן ואחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".