מת"ב לא מפתיעה: ירידה בהכנסות וב-ARPU

הכנסות מת"ב הסתכמו ברבעון החולף ב-135.8 מ' ש' - לעומת 150.9 ברבעון המקביל וההכנסה הממוצעת ירדה בכ-10 שקל ל-202 שקל. ואף על פי כן, החברה עברה לרווח של 145.5 מ' ש', בעקבות מכירת מניות פרטנר. עוד בידיעה: מאיר סרברניק אופטימי
שרון שפורר |

חברת מתב מערכות תקשורת בכבלים דיווחה היום (שלישי) על קיטון בהכנסות הרבעון השני של השנה כמו גם המחצית החולפת, בעיקר בשל ירידה במספר המנויים לשרותי טלויזיה בכבלים, אשר קוזזה בחלקה בעלייה ב-ARPU.

הכנסות מת"ב הסתכמו ברבעון החולף ב-135.8 מיליון שקל, לעומת כ-150.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד. את הרבעון הראשון של 2005 חתמה החברה עם הכנסות של 137.5 מיליון שקל. הכנסותיה של החברה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-273.3 לעומת כ-298.5 במחצית הראשונה של 2004.

במת"ב מציינים, כי ברבעון השני הסתמנה האטה בקצב נטישת המנויים בהשוואה לרבעון הראשון. מספר מנויי הטלויזיה בכבלים בתום הרבעון השני הסתכם בכ-252.2 אלף לעומת כ-254.2 אלף בתום הרבעון הראשון. בתחום האינטרנט המהיר נרשם גידול במספר המנויים שעומד כיום על כ-99 אלף.

ברבעון השני לשנת 2005 התייצב ה-ARPU של החברה (הכנסה חודשית ממוצעת מלקוח - כולל מע"מ) ועמד על 202 שקל, לעומת כ-212.3 שקל ברבעון המקביל אשתקד וכ-201.6 שקל ברבעון הראשון של 2005.

נציין, כי מת"ב אינה מאחדת את תוצאות החברה הכלולה HOT טלקום (26.6%) בתוצואתיה. הכנסות הוט טלקום הסכמו ברבעון השני בכ-11.3 מיליון שקל, לעומת כ-6.5 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2005 וכ-8.8 מיליון שקל בשנת 2004 כולה.

החל מהרבעון השני בשנת 2005 מת"ב חדלה לרשום רווחי אקוויטי בגין חברת פרטנר לאור מכירת מרבית אחזקותיה (החברה מחזיקה בכ-1.2% ממניות פרטנר). ברבעון השני רשמה החברה הפסד בסך של כ-2.5 מיליון שקל הנובע מהפסדי HOT טלקום. לעומת רווח של כ-2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אשר נבע מרווחי חברת פרטנר בקיזוז הפסדי HOT טלקום.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון השני בכ-145.5 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-28.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד וכ-13.3 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".