נייס רוכשת את המפיץ הגדול ביותר שלה ב-1.8 מ' ד'
נייס מערכות (סימול:NICE) הודיעה היום על חתימת הסכם לרכישת הנכסים של חברת Hannamax, המפיץ הגדול ביותר של נייס באוסטרליה וניו זילנד, תמורת 1.8 מיליון דולר במזומן בתשלום חד פעמי, בנוסף לתשלום עתידי המבוסס על ביצועים. ביצוע העסקה כפוף למילויים של תנאים מקובלים וצפוי להתבצע תוך מספר שבועות.
Hannamax עובדת עם נייס מערכות החל משנת 1993, במהלך תקופה זו הפכה להיות הספקית המובילה של פתרונות למרכזי שרות באוסטרליה. יחד עם Hannamax, נייס בנתה בסיס לקוחות מובילים, ביניהם חמשת הבנקים הגדולים במדינה, חברות ביטוח מובילות, החברות המובילות למיקור חוץ של מרכזי שירות לקוחות, כמו גם ארגונים ממשלתיים.
רכישה זו, מסרה החברה, מדגישה את מחוייבותה לשוק חשוב באיזור אסטרטגי זה. נייס תצרף לשורותיה כ-17 עובדים מ-Hannamax אשר ירחיבו באופן משמעותי את נוכחות החברה ומשאביה למכירות ותמיכה בפתרונות הקצה המשולבים שלה. כמו כן, הרכישה תאפשר לנייס להרחיב ולחזק את מרכז התמיכה שלה באזור.
נשיא נייס אסיה פסיפיק, דורון בן-סירה ציין, כי "השוק האוסטרלי חשוב להצלחה שלנו באסיה פסיפיק". בן סירה הוסיף, כי "אנו צופים שרכישה זו תיצור ערך מיידי ללקוחותינו הקיימים והפוטנציאלים, באמצעות תמיכה מחוזקת, נוכחות וקשר ישירים עם בסיס הלקוחות החשוב שלנו באוסטרליה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
