קבוצת אופ״ק+ בחרה לפתוח את שנת 2026 בזהירות ולהותיר את רמות תפוקת הנפט ללא שינוי במהלך הרבעון הראשון של השנה. ההחלטה התקבלה בישיבות שהתקיימו היום (ראשון), והיא מסמנת האטה ברצון של המדינות החברות להחזיר לעצמן נתח שוק בתקופה שבה החשש מעודפי היצע הולך ומתגבר. הדיון התקיים על רקע מגמה דיפלומטית חדשה מצד ארצות הברית, שנועדה לקדם הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה. הצלחת מהלך כזה עשויה לשנות את תמונת ההיצע העולמית, בין אם דרך הקלה אפשרית בסנקציות על רוסיה ובין אם דרך פגיעה נוספת ביצוא הרוסי אם המגעים ייכשלו. בכל תרחיש, השפעתו על מאזן ההיצע והביקוש מהותית עבור שוק הנפט.

מחיר הברנט חתם את השבוע האחרון סביב 63 דולר לחבית, ירידה של כ־15% מתחילת השנה. לפי האנליסטים, ההודעה של אופ״ק+ משקפת גישה מרוסנת נוכח תמונת ביקוש חלשה וחשש שהשווקים ייכנסו למצב של היצע עודף עמוק כבר בתחילת השנה הבאה. למרות שמאז אפריל 2025 שמונה מדינות באופ״ק+ התחילו להחזיר לשוק חלק מהתפוקה שקוצצה, הארגון החליט כעת לעצור את תהליך ההגדלה ולהמשיך עם רמות ההפקה הנוכחיות. המשמעות היא שכ־3.2 מיליון חביות נפט ביום עדיין מוחזקות מחוץ לשוק במסגרת הקיצוצים – נתון המייצג בערך 3% מהביקוש העולמי.

בחינת יכולות ההפקה

בתוך כך, הארגון אישר מנגנון חדש שיבחן את יכולות ההפקה המרביות של המדינות החברות, במטרה לקבוע את מכסות התפוקה שיופעלו החל מ־2027. ההערכה היא שהבדיקה תימשך בין ינואר לספטמבר 2026 ותכלול הערכה חיצונית לרוב המדינות, למעט אלו המצויות תחת סנקציות, שייבחנו באמצעות מתווה אחר.

בחינת יכולות ההפקה של מדינות אופ״ק+ נתפסת כהליך רגיש, משום שהיא חושפת פערים משמעותיים בין החברות בקבוצה. איחוד האמירויות, למשל, הרחיבה בשנים האחרונות את יכולת ההפקה שלה ומבקשת שמכסותיה יותאמו כלפי מעלה. מנגד, כמה מדינות אפריקאיות מתקשות לעמוד ביעדי ההפקה שלהן בשל שחיקה ביכולת התפעולית, אך מתנגדות לדרישה להפחתת המכסות. המחלוקות סביב סוגיה זו אף הובילו את אנגולה לעזוב את הארגון בשנת 2024.

• הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
• ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

צפי לעודף היצע

לצד ההשארה של התפוקה ללא שינוי, אופ״ק+ אותתה כי היא ערה להערכות שלפיהן שוק הנפט עשוי לעבור לעודף היצע עמוק החל מהרבעון הראשון. גופי מחקר כמו ה־IEA צופים עודף שיא בשנת 2026, בעוד בנקים גדולים כמו גולדמן זאקס ו־ג׳יי פי מורגן מעריכים לחץ מתמשך כלפי מטה על מחירי הנפט.

משרד האנרגיה והתשתיות מודיע על מינויו של פרופ’ בריאן רוזן לתפקיד המדען הראשי של המשרד. זאת לאחר שמינויו אושר על ידי הממשלה. בראש ועדת האיתור לבחירת המדען הראשי עמד מנכ"ל המשרד, יוסי דיין.

פרופ’ רוזן הוא חוקר מוביל בתחומי האנרגיה, החומרים המתקדמים והחדשנות המדעית. הוא משמש כפרופסור מן המניין במחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל אביב, וכיהן כסגן דקאן לבינלאומיות בפקולטה להנדסה. במהלך הקריירה שלו, חיבר רוזן בין אקדמיה, תעשייה ומדיניות ציבורית, ופיתח פתרונות פורצי דרך בתחומי הדלקים הסינתטיים, תאי דלק, מימן ירוק וטורקיז, וייצור אמוניה דלת-פליטות.

לפרופ’ רוזן ניסיון עשיר בקידום שיתופי פעולה בינלאומיים וביזמות טכנולוגית: הוא הקים שלוש חברות סטארט-אפ בתחום האנרגיה, שתיים מהן נרכשו, והוא מחזיק בלמעלה מ-20 פטנטים רשומים. על מחקריו החדשניים זכה בפרסים יוקרתיים, בהם פרס קק”ל לפתרונות אקלים (2023), והוא נכלל ברשימת 2% המדענים המצוטטים ביותר בעולם לפי אוניברסיטת סטנפורד לשנים 2023 ו-2024. הוא נבחר בשנת 2025 כעמית בכיר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב, כהוקרה על תרומתו לחדשנות ולמסחור טכנולוגיות פורצות דרך.

המינוי נעשה בתום הליך מקצועי שקיים המשרד, מתוך מטרה לחזק את תשתית המחקר והפיתוח הלאומית בתחומי האנרגיה והחדשנות, ולהוביל את ישראל קדימה אל עבר משק אנרגיה בר-קיימא, בטוח ונקי יותר.

• השקעות תשתית בעידן של אי־ודאות: איך מממנים פרויקטים של מילארדים בעת מלחמה?
• דיווחה על הזמנות, אבל זה רק "פוטנציאל להזמנות" - המקרה של טורבוג'ן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "פרופ’ רוזן מביא איתו שילוב של מצוינות מדעית, ניסיון רב וקשרים בינלאומיים. אין לי ספק שיחד איתו נחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות בתחומי האנרגיה, המים והתשתיות".