הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
נפט-גז

דו"ח המשאבים ברשיון "גוליבר": גז בשווי של כ-560 מיליון דולר

רמי קרמין, מנכ"ל גוליבר וזרח: "בניגוד למאגרים במים עמוקים עלויות הקידוח והפיתוח של המאגרים שנמצאו צפויים להיות נמוכים יחסית"
אבי שאולי | (18)
נושאים בכתבה גוליבר רמי קרמין

החברות גוליבר וזרח יהש פרסמו היום דוח הערכת משאבים מנובאים (Unrisked Prospective Resources) ברישיון "גוליבר". לפי הדו"ח קיימים שני מאגרי גז בשווי כולל של בין 560 מיליון דולר לכ-1.2 מיליארד דולר בסיכוי של 25%. הדוח הוכן על ידי חברת Equipoise Solutions מאנגליה, מומחית בהערכת רזרבות פטרוליום.

ארבעה מאגרים פוטנציאליים זוהו בשטח הרישיון, הנמצא 3 ק"מ בתוך הים בין נתניה לחדרה. מאגרי הגז בעומק של 900 עד 1,000 מטר (עומק המים באזור המאגרים 20-30 מטר). בדוח המשאבים הוערכו משאבים מנובאים רק בשניים מהם ואילו לגבי שני מאגרים פוטנציאלים נוספים נדרשת עבודה גיאוטכנית נוספת לצורך הערכתם.

השותפות ברשיון "גולבר" הן: חברת גוליבר 41.5%, שותפות זרח 41.5%, אשטרום נכסים - 12% ו-AGR מנורווגיה המחזיקה ב-5%.

הדו"ח מתבסס על מימצאי סקר סייסמי תלת-מימדי (D3) במים רדודים שנערך בשטח הרישיון במהלך החודשים ספטמבר-נובמבר 2012, וכיסה שטח של כ-46 קמ"ר בעלות של כ-6 מיליון דולר. נתוני הסקר עברו עיבוד ופיענוח על ידי חברת GXT Technology EAME מאנגליה.

כמות הגז במאגרים שנמצאו מוערכת ב-100,700 MMcf (מיליוני רגל מעוקב) השקולים לשווי של (כ-560 מיליון דולר לפי מחירי הגז כיום) עד 213,700 MMcf ( כ-1.2 מיליארד דולר).

ב"גוליבר" 0.1 TCF לעומת 10 TCF ב"תמר" או 19 TCF ב"לוויתן"

לגבי המאגרים הנוספים שלא נובאו מציין הדו"ח כי מאגר פוטנציאלי אחד, המכונה Main Deep, נמצא מתחת למאגר הגדול יותר ממאגרי הגז שהוערכו בדו"ח המשאבים (Deep ), וניתן יהיה להעריך את היקפו עם ביצוע קידוח אקספלורציה במאגר.

בגוליבר מציינים שהמאגרים שנמצאו בגוליבר גדולים בהיקפם מתגלית דולפין, בבעלות קבוצת דלק, נובל אנרג'י ורציו, שהתגלתה סמוך למאגר לוייתן. תגלית דולפין מכילה באומדן הכמויות הטוב ביותר 81,000 MMcf, אך כדאיות ההפקה ממנה נמוכה כיוון שהתגלית במים עמוקים ולכך עלויות הקידוח וההפקה גבוהות במיוחד.

עם זאת יחסית לקידוח תמר, גוליבר היא בעלת פוטנציאל לתגלית קטנה - 0.1 TCF, לעומת 10 TCF בתמר או בלוויתן 19 TCF. המשקיעים מבינים זאת והמניות של החברות המעורבות מגיבות די באדישות לפרסום.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

עלות הקידוח במאגר הגז ברשיון גוליבר מוערכת בכ-30 מיליון דולר

אחד המאגרים שנמצא ברישיון עשוי לשמש בעתיד, לאחר הפקת הגז שנמצא בו, גם כחוות איחסון טבעית של עודפי גז מתגליות אחרות. יעוד המאגר לאחסון גז בעתיד עשוי להתאפשר לנוכח המבנה המיוחד של המאגר הבנוי מסלע גיר (ולא חול) שתצורתו נשמרת גם לאחר הזרקה ושאיבה, חוזרים ונשנים, של גז טבעי ממאגרים אחרים.

רמי קרמין מנכ"ל גוליבר וזרח מסר: "בניגוד לקידוחים במים עמוקים ולמטרות עמוקות במאגרי הגז מירה, שרה, גבריאלה, ים חדרה, ושמשון שעלות קידוחי האקספלורציה בהם מסתכמת בכ-100-150 מיליון דולר, עלות הקידוח במאגר הגז ברשיון גוליבר מוערכת בכ-30 מיליון דולר בלבד. גם הקירבה לחוף וסמיכות המאגר לצנרת ההולכה והמסוף המתוכנן באזור מכמורת-חוף דור מוזילים

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    איפוא הייתם כל השנים ? 65 שנה סיפרתם לנו שאין כאן נפט (ל"ת)
    אבי 04/11/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    רמי אבירם 02/11/2013 17:17
    הגב לתגובה זו
    אט,אט הרדימו את המשקיעים וזרח ירדה למחיר נמוך למדי.למה? השועלים לקחו אותה במחיר נמוך ויקחו את רוב הקופה.
  • דיי מספיק להכניס אנשים ישרים לבוץ (ל"ת)
    מחלקת בטחון 02/11/2013 19:58
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יש גם בשמן גז ובמחיר שלד (ל"ת)
    משה 02/11/2013 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כל קידוח שיתנהל בשנה הקרובה אני אפתח שורט נחמד על המניה (ל"ת)
    אלעד 02/11/2013 06:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בדבכט 01/11/2013 13:17
    הגב לתגובה זו
    עים הפראיירים
  • 8.
    כלומר נעליים עוד קומבינה כמו בחברת שמן (ל"ת)
    תום 01/11/2013 09:13
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חבורת אידיוטים תשקיעו במיכרות באפריקה ההצלחה 100% (ל"ת)
    אפריקה ישראל 31/10/2013 22:53
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    co007 31/10/2013 17:14
    הגב לתגובה זו
    לצורך ההפקה. מעניין מי הפראייר שבוטח בחבורה הזאת ?
  • 5.
    הכי ותיק 38 31/10/2013 15:52
    הגב לתגובה זו
    תודה לשמן שנתנו לציבור סתירה מצלצלת לפחות הציבור למד להפסיק להיות פרייר ***הוא מעניק בזאת את הכבוד לבעלים של גוליבר לממן את הקידוח*** הציבור הבין ש שווה לשלם אפילו כפול אבל על בטוח ההההה אנו מעדיפים קזינו שם לפחות נהנים אגב התפנה גבי אשכנזי בחור צנוע בשכר של 100000 שח לחודש אולי תצרפו אותו לחגיגה ואל תשכחו לתת לו אופציות לפי המימוש נדע אם יש גז או לא ביי ביי
  • 4.
    גוליבר וזרח הולכות לישון - יש לזכור 62% שישינסקי (ל"ת)
    אבי 31/10/2013 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני רוצה לראות את מי יקדח בשביל כמות זניחה כזו (ל"ת)
    אפלקצטור 31/10/2013 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דודיק 31/10/2013 12:25
    הגב לתגובה זו
    לכן, אל תמהר לבנות מגדלים ...לחילופין , אין להוציא מכלל אפשרות שגם אתה תחליט ללכת הביתה....
  • אני לא הולך הביתה עד שלא עושה סיבוב על המשקיעים (ל"ת)
    מוצי פוצי 01/11/2013 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוד לקרדה שמנסים להכניס לציבור המשקיעים !!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    אלעד 31/10/2013 12:09
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי 31/10/2013 12:31
    הגב לתגובה זו
    אין ברירה, ככה זה בקידוחי אקספלורציה, יש לקחת סיכון ולבצע אחרת לא תהינה תגליות, שטיניץ ושישינסקי התעלמו מזה וידעו טוב מאד להופיע פתאום ולקחת ברגל גסה,אנו שותפים!
  • אתה שתול מ לבנון? אם אן לך מושג אז רד למקלט (ל"ת)
    הכי ותיק 38 31/10/2013 15:53
  • אני מזמין אותך שתהיה ראשון המשקיעים ........ואז בתאבון (ל"ת)
    אלעד 31/10/2013 13:23
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן