עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר
דוחות

נופר אנרגיה ממשיכה לצמוח: ההכנסות עלו ב-15% ל-90 מיליון שקל

החברה ממשיכה לצמוח מרבעון לרבעון, בעיקר בשורת ההכנסות. החברה עדיין לא רושמת רווחים משמעותיים. החברה צופה הכנסות של 553 מיליון שקל עד סוף שנת 2022
סתיו קורן | (1)

חברת האנרגיה המתחדשת  נופר אנרג'י -2.65% מדווחת על עליה של 15% בהכנסות ל-90 מיליון שקל, בהשוואה ל-78.6 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-34 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הצמיחה בהכנסות נובעת מגידול בהיקף הפרויקטים, בעיקר מאגרים שביצעה החברה. 

הרווח התפעולי הסתכם בכ-4.3 מיליון שקל, לעומת 3.6 מיליון שקל ברבעון הקודם אך ירידה לעומת 9.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-4 מיליון שקל, לעומת כ-4.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הכנסות במחצית הראשונה צמחו לכ-169 מיליון שקל, לעומת כ-65.7 מיליון שקל במחצית המקבילה בשנת 2020. ההכנסות השנתיות הכוללות הצפויות ממכירת חשמל לאחר השלמת חיבור הפרויקטים שבהקמה עד סוף שנת 2022 הינן כ-553 מיליון שקל, לשם השוואה ההכנסות הכוללות בשנת 2020 הסתכמו בכ-214.5 מיליון שקל. בנוסף, החברה פיתחה מספר פלטפורמות צמיחה בישראל, בארה"ב ובאירופה אשר צפויות להניב כ-3.3 ג'יגה-ואט פרויקטים מחוברים לרשת, המאופיינים בתעריפים גבוהים, עד סוף 2024.

נדב טנא, מנכ"ל "נופר אנרגיה": "הגידול במהלך הרבעון האחרון משתקף היטב בזינוק בכמות הפרויקטים המחוברים לרשת החשמל ובתנופת הקמות של מאות פרויקטים במקביל, בהספק של מאות מגה-ואטים, בחמש מדינות שונות. עד סוף השנה הבאה, אנו צפויים להשלים הקמתם של 1 ג'יגה-ואט פרויקטים המאופיינים בתעריפים גבוהים בישראל, באירופה ובארה"ב. במהלך החודשים הקרובים נמשיך במגמת ההתרחבות המואצת בארץ ובחו"ל ונפתח פרויקטים נוספים בהיקף משמעותי, תוך התבססות על יכולות הצמיחה המתמשכת של שותפויות הייזום ופלטפורמות הצמיחה השונות אשר בבעלותנו".

לאחרונה החברה דיווחה על ניהול מו"מ לרכישת 100% מהזכויות של קרן נוי ושותפיה בפרויקט מגלים, מתקן תרמו סולארי בהספק מותקן של 121 מגה ואט, תמורת כ-580 מיליון שקל. במסגרתו חתמו הצדיים על מזכר הבנות לא מחייב. רכישת הפרויקט צפויה להניב לחברה הכנסות שנתיות בסך כ-270 מיליון שקל, EBITDA שנתי בסך של כ-190 מיליון שקל, ו-FFO שנתי בהיקף של כ-120 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 24/08/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
    כמעט 50 אחוז נו איזה יופי של בורסה מנפיקים לנו מניות פח אשפה ודופקים את המשקיעים.זה לא בורסה זה שלולית של רפש פח אשפה.רק מניות ארהב לא סניות לא ישראליות
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גדעון תדמור
צילום: דניאל קמינסקי

גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה

אחרי הגיוס המשמעותי לפיתוח בפוקלנד של 1.2 מיליארד שקל ועם שווי שוק שזינק לכ-13 מיליארד יו"ר נאוויטס מבקש תגמול גבוה פי 4 מהשנים האחרונות

מנדי הניג |

אחרי הקפיצה במניית נאוויטס וגיוס ההון המוצלח, שותפות נאוויטס פטר יהש -2.52%   מבקשת לאשר חבילת תגמול חדשה ליו"ר גדעון תדמור, שתגיע עד ל־8.8 מיליון שקל בשנה במקום תגמול שנתי של פחות מ־2 מיליון שקל שקיבל עד כשיו. השינוי מגיע כשלשותפות יש תוכניות להאיץ את הפיתוח באיי פוקלנד, אחרי תחילת ההפקה בפרויקט שננדואה.

לפי ההצעה שתעלה באסיפה הקרובה, שכר הבסיס של תדמור יעלה בכמעט 50% ל־170 אלף שקל בחודש, יוצמד למדד, ויוגדל גם מענק ההסתגלות (ל־9 חודשי שכר) ומענק הפרישה (ל־12 חודשי שכר). בנוסף, יוענק תגמול הוני שיכול להגיע לתקרה שנתית של 8.8 מיליון שקל שיהיה גם המקסימום שתוכל החברה לשלם לו.

בהסברים שמצורפים לזימון האסיפה, מציינת נאוויטס כי מאז 2022 צמחו נכסי השותפות פי 2.5, וכי שוויה של החברה זינק בלמעלה מ־9 מיליארד שקל, לשווי של כ־11-13 מיליארד שקל, עם כניסה למדד ת"א־35. השותפות גם מדגישה במסמך כי תדמור ושותפיו פעלו לאיתור, רכישה ופיתוח של נכסים, והיו מנוע הצמיחה המרכזי של החברה.

לפי נאוויטס זה מהלך חשוב שנועד כדי לשמר את הנהגת החברה ואת המוטיבציה. "התגמול מביא בחשבון את היקף הפעילות, האתגרים הגלובליים ואת הצורך להבטיח המשך העסקתם של נושאי משרה בכירים" נכתב עוד.

במקביל לתגמול השנתי, צפוי תדמור ליהנות גם מתמלוג משמעותי במסגרת השותף הכללי, שבו מחזיקים הוא ושותפיו. לפי הערכת החברה, החל מ־2026 תזכה נאוויטס להכנסות שנתיות של כ-1.1 מיליארד דולר, שמתוכם ייגזר תמלוג-על בגובה 5% כלומר כ־200 מיליון שקל בשנה, שמתוכם יגיעו לידי תדמור כ־125 מיליון שקל בשנה.