רגע לפני שהשנה נגמרת: הבורסה חגגה (חוץ מהבנקים)

התשואה בבורסה המקומית בנטרול הבנקים היתה חיובית; עם הבנקים, המדד הכללי איבד 2.8%; מדד ת"א 35 ירד 12% בגלל הבנקים, מדד ת"א 90 זינק ב-15%; וגם מה היה במדדי הטכנולוגיה, הנדל"ן והתעשייה?
נתנאל אריאל | (3)

למרות השנה שהתחילה במשבר הקורונה ודירדרה את הבורסות בכל העולם לשוק דובי, גם הבורסה המקומית מסיימת את השנה לא רע בכלל. עם זאת, העליות היפות של החברות הקטנות-בינוניות, לא הצליחו לפצות על המשקל הגדול של הבנקים במדד הדגל של הבורסה. בעוד ת"א 90 בדרך לסיים את השנה עם עלייה של כ-15%, מדד ת"א 35 מפגר הרחק מאחור ורושם תשואה שלילית של כ-12%.

בדיקת ביזפורטל רגע לפני סיום שנת 2020 מראה שונות גדולה בביצועי הסקטורים השונים בת"א, אך מה שפגע קשות בתשואת המשקיעים בישראל היא בעיקר הירידה החדה במניות הבנקים: מדד הבנקים מציג תשואה שלילית של כ-22% מתחילת השנה וזאת למרות שבשלושת החודשים האחרונים רשם מדד הבנקים עצמו עלייה נאה של כ-15%-20%.

מדד ת"א 125 שהושפע לטובה גם מביצועי החברות הקטנות מצליח להגיע לסוף השנה עם תשואה שלילית קטנה יותר של 4.2%. 

​מהנתונים עולה שמניות הטכנולוגיה הובילו יפה את הבורסה עם עלייה נאה של למעלה מ-36% מתחילת השנה - למרות ירידה של כ-34% בעקבות משבר הקורונה (זינוק של 82% מאז התחתית במארס). אחריהן נמצא מדד התעשייה שהשיג גם הוא עלייה נאה של כ-14.5% מתחילת השנה - וזאת למרות שגם הוא צלל כ-29% בעקבות משבר הקורונה (קפיצה של 62% מהשפל).

גם מדד הנדל"ן הושפע כמובן השנה לרעה ומתחילת השנה יורד המדד בכ-14%. מדד המניות הכללי (כל המניות) הצליח לשמור על איזון באופן יחסי ורושם מתחילת השנה ירידה של כ-2.8%. אך שוב, בנטרול מניות הבנקים - המדד דווקא עלה מעט. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    nav 27/12/2020 17:25
    הגב לתגובה זו
    מי יודע אולי השערה שלי משהו בתחום הבלוקצין -סתם השערה ברוח התקופה
  • 1.
    רפאל 27/12/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
    אין דבר ידידי מקווה שיהיו לך עוד הרבה שנים באופוזיציה או בבית...
  • או בכלא..... (ל"ת)
    דב 27/12/2020 14:34
    הגב לתגובה זו
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

החתימה על ההסכם רכישת זול סטוק, צילום: גנון גרופהחתימה על ההסכם רכישת זול סטוק, צילום: גנון גרופ

1.0 למקס סטוק: יוחחנוף נפרדת מזול סטוק - לפי שווי של 96 מיליון שקל

אחרי השקעה של 45 מיליון שקל בשנת 2021, יוחננוף מוכרת את חלקה ברשת הדיסקאונט (50.1%) תמורת כ־48 מיליון שקל, תרשום הפסד הון של כ־4.7 מיליון שקל; הרוכשים: היזמים החרדים רונן גנון ושמואל אטיאס שרוצים להכפיל את פריסת הרשת ולהגיע לכ־150 סניפים כבר במהלך השנה הקרובה ואולי גם להנפיק אותה בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוחננוף

ארבע שנים וקצת אחרי שנכנסה להשקעה ברשת "זול סטוק", יוחננוף מוכרת את החלק שלה (50.1%) תמורת כ־48 מיליון שקל. העסקה משקפת ל"זול סטוק" שווי חברה של כ־96 מיליון שקל. יוחננוף רכשה את המניות של רשת הדיסקאונט בשנת 2021 בסכום של 45 מיליון שקל, ובמהלך התקופה קיבלה כ־5 מיליון שקל כדיבידנדים. עם זאת, במכירה הנוכחית היא תרשום הפסד הון של כ־4.7 מיליון שקל. למעשה אפשר לומר שיוחננוף הצליחה להחזיר לעצמה כמעט את כל ההשקעה אבל ברור שהמהלך לא התפתח כפי שיוחננוף קיוותה, והניסיון להתרחב מעבר לליבת המזון לא הניב את הערך האסטרטגי שהיא רצתה להשיג. עכשיו היא מעדיפה להתמקד מחדש בתחום הליבה שלה שזה רשת המרכולים ולהשאיר את זירת הסטוק לשחקנים הגדולים כמו מקס סטוק.

מי שנכנס במקום יוחננוף זו חברת "שי עולמות בגליל", שבבעלות היזמים החרדים רונן גנון ושמואל אטיאס. בעקבות העסקה מחזיקים גנון ואטיאס במחצית מהבעלות על "זול סטוק", לצידם של אדיר וענונו (30%) וסער כוכבי (20%).

"זול סטוק", שנוסדה ב־2011, היא כיום השנייה בגודלה בישראל בענף הסטוק, ומונה 86 סניפים בפריסה ארצית. מחזור המכירות השנתי של הרשת עומד על למעלה מ־400 מיליון שקל, והיא פעילה בתחומים מגוונים מריהוט וכלי בית ועד ציוד לבית הספר, מוצרי פלסטיק, חד־פעמי, צעצועים ומוצרי נוי.

על פי הערכות, שוק רשתות הסטוק בישראל גלגל בשנת 2024 כ־3.2 מיליארד שקל. גנון ואטיאס מתכננים להרחיב את "זול סטוק" בקצב מואץ יעד ההתרחבות הוא להגיע לכ־150 סניפים כבר במהלך השנה הקרובה. בנוסף, הוא שוקלים את האפשרות להנפיק את זול סטוק בבורסה.

סינרגיה לפעילות הדיסקאונט במגזר החרדי

בעלי השליטה החדשים מסתכלים על הרכישה ככזאת שיכולה להשתלב מצויין עם העסקים שלהם. הם ינסו לחבר בין תחום המזון שבו הם פועלים לבין עולם מוצרי הסטוק. רונן גנון, העומד בראש קבוצת "גנון גרופ", ביסס בשנים האחרונות את פעילותו הקמעונאית עם הקמת רשת המרכולים השכונתיים "שי מרקט", שנועדה להתחרות במכולות ובמרקטים הקטנים עם דגש על כשרויות מהודרות שפונות למגזר החרדי, לצד מחירים זולים ומבחר רחב בלב השכונות.