מנכל כלל ביוטכנולוגיה, עופר גונן
צילום: ערן לביא

ה-FDA אישר לכלל ביו את המשך הניסוי בנוגד קרישה לחולי קורונה

האישור ניתן לחברת הבת, אקסיטרה (45%). מדובר בשלב 2 ובה יבחנו את בטיחות המינון הגבוה של התרופה על 30 חולים. המניה עולה ב-8%
ארז ליבנה | (2)

חברת ההחזקות כלל ביוטכנו 0% מדווחת כי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר לחברת הבת (45%) אקסיטרה פארמה (eXIthera) להמשיך לשלב 2א' בניסוי בתרופה בשם EP-7041, שמטרתה להיות נוגדת קרישה המעכבת פיתוח של קרישי דם לחולי קורונה במצב קשה המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ.

 

הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל

באופן כללי, קרישי דם הינם מסוכנים לגוף ועלולים להוביל למפרצות מוחיות והתקפי לב, או לקריסה של איברים חיוניים אחרים. מדובר גם באחת מתופעות הלוואי ההרסניות ביותר של החולים במחלת COVID-19 ויכולה במקרים מסוימים להוביל למוות.

 

בחלק הראשון של הניסוי יינתנו שני מינונים של התרופה, כל אחד ל-15 חולים. אם הערכת הבטיחות בתום חלק זה תאשר את בטיחותו של המינון הגבוה, יחל החלק השני של הניסוי ובו יינתן מינון זה ל-40 חולים, כאשר בקבוצת הביקורת בחלק זה יינתן טיפול מונע קרישה מקובל ל-20 חולים.

 

"אם המינון הגבוה ימצא לא בטוח, יינתן בחלקו השני של הניסוי המינון הנמוך יותר. מטרות משניות של הניסוי כוללות, בין השאר, הערכת שיעור המאורעות התסחיפיים בשתי הקבוצות", נכתב בהודעת החברה. "הניסוי יהיה פתוח ומטרתו העיקרית הינה לבדוק את בטיחותה של התרופה כטיפול המונע קרישת דם בחולים הקשים האמורים בהשוואה לטיפול המקובל, וזאת על פי שיעור המאורעות הדימומיים המשמעותיים בכל קבוצה" הוסיפה החברה.

 

eXIthera עוסקת בפיתוח תרופות נוגדות קרישה (anti-thrombotic agent), המתבססות על עיכוב חלבון הקרישה XIa. מנגנון פעולה זה צפוי להקטין את שיעור תופעות הלוואי הדימומיות המאפיינות תרופות נוגדות קרישה קיימות. eXIthera סיימה ניסוי Phase I שבו נמצא כי התרופה בטוחה, הביאה להארכת aPTT, מדד הקרישה הרלבנטי, בצורה פרופורציונלית לעליית המינון ועם התחלה וסיום מהירים של אפקט זה.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שטויות במיץ 27/12/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
    אין לתרופה שלהם שום קשר לקורונה זה פשוט ניצול הקורונה לפירסום על הניסוי הזה יש כבר קלקסן לתפקידו להמיס את הקריש ויש תרופות מדללות דם מזמן זה לא חדש כנראה זה תרופה חדשה לקרישיות יתר בדם ותו לא.
  • לילי 28/12/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
    התרופה בפיתוח יוצרת דילול דם מידי לעומת נוגדי קרישה קיימים אפקטיבים לאחר 10ימים.
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%

מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה ועסקת ענק לאלביט

מערכת ביזפורטל |

ניר עובדיה, סמנכ"ל השקעות בכלל ביטוח  אמר בבוקר שמניות הביטוח אטרקטיביות יותר מהבנקים. במבחן יומי הוא צדק - הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה היום 0.9%. אגב כשהראיון התפרסם היה פער קטן.  - סמנכ"ל כלל ביטוח: "חברות הביטוח יותר אטרקטיביות מהבנקים"


בנק דיסקונט פרסם תוצאות כספיות. התשואה שלהון של הבנק היא 13.7%. אלה דוחות צפויים והם מבטאים את הרווח והרווחיות הטובים של הבנקים, אם כי השוק ציפה ליותר. דיסקונט הוא לרוב האחרון ברשימה בטבלת התשואות על ההון. ועדיין המספרים האלו יפים. מניות הבנקים הן הטובות ביותר בשנים האחרונות במבחן הסיכון סיכוי. הסיכון היה נמוך, הסיכוי היה סביר. ברגע שהסיכון - שינויים רגולטורים לא מתממשים, הבנקים עושים כסף גדול, והמניות מזנקות. התשואה של הבנקים ב-5 שנים האחרונות היא בערך 300%. אבל בהשקעות צריך להסתכל קדימה ולנסות לשכוח את העבר. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. דיסקונט נסחרת במכיל רווח של כ-10. אלא שעכשיו היא והסקטור מאויימים - מסים על הבנקים, לחץ על בנק ישראל להוריד ריבית, לחץ על בנק ישראל לשנות את המשוואה של רווחים של הבנקים מול רווחה של הציבור. להוריד מהרווחי ולתת יותר לציבור. הרווחים תחת לחץ. המניות עלולות לעצור. 

גם הבינלאומי פרסם את הדוחות שלו היום, והציג תשואה על ההון של 16.2%. הרווח הנקי עמד על 581 מיליון שקל, ירידה קלה הרבעון המקביל, בעיקר בעקבות הפסד חד פעמי בחברת כאל. בנטרול ההשפעה הזו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים עם תשואה להון של 17.4%, מה שמצביע על רבעון יציב בפעילות הליבה. במקביל, הבנק ממשיך להרחיב את הפעילות: האשראי לציבור עלה ב־3.4% ברבעון, פקדונות הציבור גדלו ב־3.5%, ונכסי הלקוחות עלו ל־1.074 טריליון שקלים. גם איכות תיק האשראי נותרה גבוהה עם ירידה ביחס החובות שאינם צוברים ריבית. בנוסף, הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים 50% מהרווח הרבעוני.

ברקע, בנק ישראל הסיר את המגבלה שחייבה את הבנקים להסתפק בחלוקת דיבידנד של עד 50% מהרווח, מהלך שמסמן חזרה לשגרה ומעיד על הערכת רגולטור ליציבות המערכת. כעת הבנקים יכולים לחלק עד 75% מהרווח הרבעוני, כשהבינלאומי כבר הכריז על חלוקה בשיעור המקסימום. שינוי המדיניות משמעותי במיוחד לאחר תקופה שבה הגבלת החלוקה הובילה לשחיקה בתשואת ההון, והוא צפוי לשפר את מדדי הרווחיות ולהפחית מעט מהלחץ הציבורי והפוליטי סביב רווחי היתר של הבנקים.




המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס כש- אלביט מערכות 6.97%  בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?