"אנחנו מפתחים חיסון קורונה ארוך טווח"
מבחינה חיסונית, יש 3 אפשרויות סופיות מרכזיות במאבק של האדם מול נגיף הקורונה. הראשון והבלתי סביר, שלא יהיה חיסון אפקטיבי לקורונה וניאלץ ללמוד לחיות עם המחלה. השני, מציאת חיסון קצר טווח, שייאלץ את האוכלוסייה להתחסן אחת לכמה שנים, לרוב בין שנה ל-10 שנים לזריקה. האופציה השלישית – והחיובית ביותר מבחינת האנושות – זה ייצור חיסון שמייצר זיכרון חיסוני לכל החיים. כמו במקרה של שחפת או פוליו או מרבית מחלות הילדות. חיסון אחד, מקסימום שניים, ואין לכם מה לדאוג מהמחלה.
אז כשכל ענקיות הפארמה נמצאות במרוץ למציאת חיסון, בהן פייזר (PFE), מודרנה (MNRA), ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) ואסטרה זנקה (AZN), גם חברה ישראלית – קטנה ביחס לענקיות הפארמה – נמצאת במרוץ. חברת כלל ביוטכנו 4.14% , שמחזיקה בחברת אליסיו (17%) שעד למשבר פיתחה חיסון למניעת חזרה של סוגי סרטן מסוימים – גם נמצאות במרוץ.
אגב, גם המכון הביולוגי בנס ציונה נמצא במרוץ, למרות הביקורת נגדו, בשל העובדה כי את כל החיסונים המשמעותיים ב-100 שנים האחרונות הציגו חברות הפארמה. הביקורות האלה חסרות את הראייה האסטרטגית לחשיבות הפיתוח כחול לבן של חיסון ואי הסתמכות על אחרים או המתנה בתור לקבלת טיפולים מצילי חיים.
כלל ביוטכנולוגיה קטנה ו"מאחור" – אבל זה לא אומר כלום
אבל נחזור לכלל. בינתיים, 2020 הייתה טובה למניה סך הכול. מינואר עלתה המניה בקרוב ל-40%, כשהחודש היא מתקרבת ל-5% תשואה. בתחילת השנה עמד שערה על 1.35 שקלים למניה, במארס היא צנחה עם כל השוק לתחתית של 57.8 אגורות, אבל נכון לכתיבת שורות אלה היא נסחרת לפי מחיר של 1.82 שקלים ושווי שוק שמתקרב ל-300 מיליון שקל.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה באמת נקודה קטנה במגרש של הגדולות. אבק כוכבים לעומת גלקסיות ענקיות. מול ה-204 מיליארד דולר של פייזר למשל, ההשוואה נהיית ברורה יותר. כלומר, השווי בשקלים של פייזר הוא 683 מיליארד – פי 1.5 מתקציב המדינה – כלומר פי למעלה מ-2,270 משוויה של כלל. זה המון. לענקיות הפארמה יש להן גם יתרון בידע שנצבר לאורך עשרות שנות בפיתוחים ובמחקרים באינספור קטגוריות.
אבל נתחיל מזה שגודל אינו מעיד על איכות. יתר על כן, בחינה של בעלי העניין בחברה, מעלה כי כלל תעשיות היא בעלת העניין הגדולה ביותר עם למעל מ-47% החזקה. אבל מי שבאמת חשובה במשוואת הפארמה, היא חברת טבע 0.49% שמחזיקה ב-15% מכלל, מה שבהחלט נותן לה גב משמעותי ביכולותיה.
כלל ביוטכנולוגיה היא חברת החזקות בחברות ביומד וטכנולוגיה. יש לה ארסנל של כ-10 חברות מתוכן 2 החזקות נסחרות - מדיוונד וגמידה סל. באמצעות חברות הבת שלה, החברה מושקעת בכמה אספקטים של המלחמה בקורונה – הן מבחינה טיפולית בהשפעות הנגיף על הגוף והן מבחינת החיסון. לפי מנכ"ל החברה, עופר גונן, התוצאות של הניסויים הראשוניים מראים הבטחה, כשהחברה צפויה לעבור לשלב א' בניסויים בבני אדם ברבעון הנוכחי.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
"פי 25 זיכרון חיסוני מהמתחרים"
יש כאלה שיטענו שכלל ואליסיו נמצאות הרחק מאחור - גונן לא מסכים. "פרסום תוצאות במהירות אינה ערובה לכך שחברה מובילה. קחו את מודרנה, גם אם תאושר בזריזות, האתגר הלוגיסטי של לייצר את החיסון, לשמור אותו בהקפאה של מינוס 17 או 70 במקרה של פייזר ומתן החיסון ימים ספורים לאחר ייצורו – הוא אתגר גדול מאוד שלא בטוח שאפשרי בקנה מידה גדול", אומר גונן.
"כמו כן, איש אינו יודע מה התוצאות עד שהן מתפרסמות, אבל חשוב מכך, איש גם לא יודע מה ההשפעות ארוכות הטווח של החיסון. הכול עוד נורא חדש במושגים מדעיים".
לאיזו חיסון אתם מכוונים?
"לחיסון ארוך טווח, שאמור ליצור תגובה חזקה של תאי מערכת החיסון, ובהם גם תאי זיכרון. בשלבי הניסוי הראשוניים, החיסון של אליסיו הראה תוצאות מעולות. הנוגדנים היו ברמה של פי 265 מאדם שמחלים מהמחלה. אבל מה שחשוב יותר, זה שהראנו שהתגובה התאית, , הייתה פי 25 מהתוצאות של יתר המתחרות בשוק – כאשר למיטב ידיעתנו לא ברור כרגע מי מהן, אם בכלל, מייצרת זיכרון חיסוני".
מה ההבדל בין החיסון שלכם לשל המתחרות?
"אצל מודרנה ופייזר החיסון מורכב מקוד גנטי שעל פיו תאי הגוף של האדם המתחסן אמורים ליצר חלבון ויראלי, ואז מערכת החיסון, שמזהה את החלבון הזה כזר, צריכה לפתח נגדו תגובה חיסונית. בפועל זו טכנולוגיה חדשה שאף פעם לא נוסתה לפני כן והחיסונים האלה בהחלט מהווים ניסוי רחב היקף שאין לו תקדים. החיסון שלנו פועל כמו חיסונים קלאסיים: החיסון עובר לבלוטות הלימפה ועוזר לגוף להתחסן".
כמה השקעתם במו"פ?
"כלל השקיעה בסך הכול בחברה 7 מיליון דולר. בשנה האחרונה אליסיו גייסה ממשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון 50 מיליון דולר למען המחקרים שלה".
זה לא מספיק לניסוי מלא...
- 9.שימי 12/10/2020 13:53הגב לתגובה זוסיפורי פוגי בלי סוף בזה הישראלים חזקים.
- 8.שגיא 12/10/2020 08:23הגב לתגובה זו15 אחוז זה כלום טבע לא במצב להשקיע רק לעזרה לוגיסטית ויצור .
- 7.מקווה שבסוף טבע תפתיע... (ל"ת)רפאל 12/10/2020 07:51הגב לתגובה זו
- 6.nav 11/10/2020 17:51הגב לתגובה זורחוק מאוד מחיסון
- 5.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 11/10/2020 16:29הגב לתגובה זו
- 4.אלכס 11/10/2020 16:08הגב לתגובה זוכל אחד והסיפור שלו איך עושים רעש והמולה ללא תוצאות .העיקר הכתבות וזה גם משהו בתקופה משעממת עד מוות.
- 3.אז ממש שלא. מדבר מהירהורי ליבו. (ל"ת)רופא 11/10/2020 15:53הגב לתגובה זו
- תגובה מפורטת ומנומקת, יד ראשונה מ"רופא" (ל"ת)מוישה גרויס 11/10/2020 17:47הגב לתגובה זו
- 2.חחחח 11/10/2020 15:13הגב לתגובה זוחחחחחחחח
- 1.משקיע טבע 11/10/2020 15:09הגב לתגובה זואם כלל ביו תביא להצלחה בפיתוח חיסון קורונה איכותי? אז מעבר לרווח המטורף למשקיעים זו תהיה תרומה גם לכדור הארץ. כמשקיע טבע אני מקווה שהייצור יעשה גם אצל טבע, מה שיוכל להחזיר אליה משקיעים רבים. אתם קולטים מה זה כותרות ב CNN "טבע מצילה את העולם?" וואו. כל העולם ירצה להצטרף לוורן באפט שהשקיע בטבע.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').