רמי ידע? שורה של בכירים ברמי לוי זומנו לשימוע לפני העמדה לדין
פרקליטות מחוז ירושלים הודיעה הבוקר לבאי כוחם של חברת רמי לוי 2.41% שיווק השקמה תקשורת בע"מ, ובעלי תפקידים בחברה ובחברת האם כי היא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע בגין עבירות פגיעה בפרטיות.
החשודים בביצוע העבירות הם מנהל החברה אופיר אטיאס, שלמה ג'וליאן, אחראי אבטחה בחברה, שמואל לוי סמנכ"ל בחברת "רמי לוי שיווק השקמה בע"מ" ואפרים יהודאי קב"ט ראשי בחברת "רמי לוי שיווק השקמה בע"מ".
לפי משרד המשפטים, בשנת 2011 רמי לוי קיבלה רישיון ממשרד התקשורת למתן שירותי טלפון נייד, בהתאם לכך התקשרה חברת רמי לוי עם חברת פלאפון וקיבלה ממנה גישה למערכות הפעלה שונות של החברה. בין היתר קיבלה גישה למערכת המתעדת נתוני תקשורת ומאפשרת להפיק פלטי שיחות ואיכונים, שנועדו אך ורק לצורך מניעת הונאות ולמטרה זו בלבד.
במה חשודים הבכירים?
על פי החשד, "בין השנים 2011-2016 בוצעו מאות בדיקות במערכת, בניגוד למטרת מאגר המידע. החשודים, איש לפי חלקו, ניצלו לרעה את המערכת על מנת להתחקות, לבלוש ולחקור אודות אנשים, עובדי החברה ושאינם עובדי החברה, בלא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיותם", נכתב בהודעת משרד המשפטים.
- בדרך לכתב אישום: "משה חוגג גייס 290 מיליון דולר לקריפטו, רימה את המשקיעים והשתמש בכסף לצרכיו"
- עו"ד בחברה הערבית זייפו מסמכים ו"מכרו" קרקעות ב-55 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זאת עשו החשודים לצרכים שונים – אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות ושונות ובאופן שהפך לדפוס פעולה חוזר לבירור עניינים שונים שאותם ביקשה הנהלת החברה או ביקשו הם לברר באמצעות מאגר הנתונים שהופקד בידם".
ניסו לאתר פורצים ועיתונאים
לדוגמה, בשנת 2013 על רקע פריצה לביתו של אטיאס ועל מנת לאתר חשודים בביצועה, ערך ג'וליאן, לבקשתו של אטיאס, בדיקות במערכת על מספרי הטלפון של אנשים שונים. במקרה אחר ביצע ג'וליאן בדיקה במערכת על מספרו של אדם בשל תביעה קטנה שהגיש כנגד חברת "רמי לוי".
במקרה נוסף, ביצע ג'וליאן בדיקות במערכת על מספרם של עיתונאים וזאת על רקע כתבה שלילית שפרסמו על החברה. בדיקות נוספות נעשו לעובדי חברת בת של "רמי לוי" על רקע חשד להקמת ועד עובדים.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הבדיקות המופיעות בכתב החשדות נערכו שלא למטרה לשמה הוקם המאגר ושבגינה נמסר המידע ומבלי שהתקבלה הסכמתם של הנבדקים, תוך הפרת חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם ובאופן המהווה בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, ובניגוד להוראות הדין בדבר שימוש במאגר מידע", קבעו במשרד המשפטים.
- 5.זו רשת של בסטיונרים במסווה של מנהלים. (ל"ת)אורן 30/12/2019 07:01הגב לתגובה זו
- 4.המאזין 29/12/2019 17:56הגב לתגובה זולבדוק מי הכניס את העבריין לרשת ועוד בתפקיד ניהולי
- 3.ההצלחה הגדולה גרמה לכך שהשתן עלה לו למוח (ל"ת)אריאל 29/12/2019 17:46הגב לתגובה זו
- 2.לא הספיק להם שהחוקר צביקה קרוכמל ישב בכלא? (ל"ת)עשו מהמקפצה 29/12/2019 14:24הגב לתגובה זו
- 1.חלם 29/12/2019 12:16הגב לתגובה זולמיטב ידיעתי, פגיעה בפרטיות, 300 אלף פיצוי או מספר שנות מאסר.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
