אשטרום נכסים: ירידה של כ-54% ברווח הנקי ל-20.9 מיליון שקל
חברת אשטרום נכסים פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני והציגה עליה של כ-18% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מנגד, הרווח הנקי ירד בכ-53% לסכום של כ-21.7 מיליון שקל. הירידה ברווח הנקי נבעה בעיקר מירידה חדה בשולי הרווחיות הגולמית ושערוכי נדל"ן.
הכנסות הקבוצה ברבעון השלישי של 2019 עלו בכ-18% לכ-69.2 מיליון שקל, לעומת כ-58.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס למכירות בפרויקט LYFE (מגדלי משרדים בעיר בני ברק) בהיקף של כ-19.2 מיליון שקל ברבעון, לעומת כ-8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
למרות הגידול בהכנסות, בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של כ-20.9 מיליון שקל, ירידה של כ-54%, לעומת כ-45.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע מירידה חדה בשולי הרווחיות הגולמית ומהוצאה בסך של כ-21.9 מיליון שקל שנרשמה בגין ירידת ערך נדל"ן להשקעה ברבעון, שמיוחסת לזקיפת הוצאות נלוות ומיסי רכישה ששולמו על ידי החברה עם רכישת הנכס בליברפול באנגליה.
צניחה בשולי הרווחיות הגולמית
הרווח הגולמי ברבעון השלישי, הסתכם בכ-42 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. עם זאת החברה הציגה ירידה בשולי הרווחיות הגולמית אשר עמדו על 60.7% ברבעון הנוכחי לעומת 71.3% ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווחי פרויקט LYFE הסתכם הרווח הגולמי ברבעון בכ-37.4 מיליון שקל לעומת 40.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר הירידה מיוחסת לגידול בהוצאות אחזקה, בעיקר בנכסי החברה בגרמניה.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי של החברה ברבעון השלישי הסתכם בכ-29.9 מיליון שקל, ירידה של כ-55.3% לעומת כ-67 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, ברבעון המקביל אשתקד נרשם רווח מעליית ערך נדל"ן להשקעה בסך של כ-12.6 מיליון שקל, לעומת הוצאה בסך של כ-21.9 מיליון שקל שנרשמה בגין ירידת ערך נדל"ן להשקעה ברבעון הנוכחי שמיוחסת בעיקרה לזקיפת הוצאות נלוות ומיסי רכישה ששולמו על ידי החברה עם רכישת הנכס בליברפול באנגליה.
- 1.אליעזר 20/11/2019 13:30הגב לתגובה זוערך המניה ירד חזק,אי אפשר לעבוד על כולם תמתינו לרבעון הבא ותראו
- רון 21/11/2019 01:00הגב לתגובה זוחברה חזקה עם עתיד מדהים, לא יודעים לקרוא דוחות , המניה בקרוב תמשיך חזק צפונה . המוכרים דל היום הם הקונים של המחר , פריירים לא מתים
- מר קוקו 20/11/2019 23:23הגב לתגובה זוכותב הכתבה חסר מושג , אם היה קורא נכון את הדוח , היה מבין שירידת הערך נובעת מרכישה חדשה , נחכה לדוח השנתי , בוא לפי ההיוון הנוכחי של החברה צפויה הצפת ערך עתידית . נמתין לדוח השנתי !
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
