הסערה והביקורת הציבורית שהתעוררה כתוצאה מהדיווחים על כך שבנק לאומי מתכוון למחוק חובות של גנדן שבשליטת נוחי דנקנר, בסך של כ-150 מיליון שקל, הובילה להתערבותו של המפקח על הבנקים ולכך שבנק לאומי הודיע אמש (יום ד') כי הוא משהה את ההסדר.

על מנת להבין את ההשלכות של המהלך על בנק לאומי, על המערכת הבנקאית, על המגזר העסקי ועל המשק כולו, שוחחה כתבת Bizportal עם 4 אנליסטים בכירים המכסים את המערכת הבנקאית בישראל, שהתייחסו להשלכות הגורפות שיכולות להיות לאירוע זה.

טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות פסגות לא חושב שהקפאת ההסדר, שהיה יכול להבטיח לפחות חלק מהחובות האבודים לבנק, יפגע בתוצאות הבנק: "ההשפעה על הדוחות של הבנק היא כנראה לא דרמטית, מאחר ומרבית החובות שהיו לחברות הפרטיות של דנקנר, גנדן וטומהוק, לבנקים - כבר הופרשו על ידיהם".

"אבל לאירוע זה, שהראה את הכוח שיש לציבור, לבנק ישראל ובעצם גם לפוליטיקאים, שיכולים כיום להתערב בצורה יותר בוטה ולהשפיע על תהליך הקצאת האשראי של הבנקים - יהיו השלכות לרעה על מצב המשק."

"אני חושב שבעקבות הפוליטיזציה והפופולריזציה בתגובות כנגד המהלך של בנק לאומי גברה ההתערבות באופן ניהול הקצאת האשראי העסקי על ידי הבנקים. מה שסביר להניח שנראה זו ירידה נוספת בהיקף האשראי העסקי שניתן על ידי הבנקים לעסקים בישראל. מדובר בפגיעה במקורות המימון למגזר העסקי ותפקודו יושפע מכך לרעה, מה שצפוי לפגוע בצמיחת הכלכלה הישראלית".

"זה נכון שמצד אחד איכות האשראי שתינתן על ידי הבנקים - תלך ותשתפר, אך מצד שני הזמינות של האשראי לכלל המגזר העסקי - תלך ותצטמק".

מיכה גולדברג, אנליסט הבנקים של אקסלנס, אומר בשיחה עם Bizportal כי נכון לרגע זה עדיין מוקדם מדי לקבוע מה יהיו ההשלכות של הסערה הציבורית שהביאה לעצירת מחיקת החוב לדנקנר.

"אולם, מה שברור זה שהתהליך של השבחה בתיק האשראי הבנקאי ואי לקיחת סיכוני מינוף מוגזמים של הבנקים, זה תהליך שכבר החל במערכת הבנקאית המקומית, כמו גם בעולם כולו, וזה תהליך מבורך שצפוי להימשך.

"ההעדפה הברורה כיום של המערכת הבנקאית היא לתת אשראי בפיזור נרחב יותר לחברות תפעוליות יותר, כמו גם למשקי הבית, על מנת להוריד את הריכוזיות ואת התלות בתיקי האשראי הגדולים של קבוצות הלווים הגדולות במשק. גם המפקח על הבנקים דוחף לכיוון זה וגם בדוחות הבנקים כבר אפשר לראות בשנים האחרונות את הנטיה היא להקטין את הריכוזיות של האשראי בידי קבוצות הלווים הגדולות".

מאיר סלייטר, אנליסט הפיננסים של דש ברוקראז': "ההשפעה לארוע שכזה על המערכת היא בעצם הכנסת שיקול נוסף במתן הלוואות לגופים ציבוריים גדולים. זאת, בדומה למה שקרה עם הגופים המוסדיים, כאשר התנהלות שלהם מול גופים כאלה ואחרים עלתה לכותרות ודרשה מהם לשנות את ההתנהלות. הם הבינו שתוספת הרווח השולי שנוצרת להם במתן הלוואה לגוף גדול לא שווה את הסיכון ואת הביקורת הציבורית".

"עם זאת, הפחתת האשראי לגופים הגדולים במשק עלולה לפגוע ביעילות של המערכת הבנקאית ובפעילות העסקית במשק, ובמובן הרחב יותר זה גם עלול לפגוע בכלכלת המשק".

"העובדה שתהליך גביית הכספים מלקוח פרטי הוא שונה מתהליך גביית הכספים מגוף גדול, זה מצב שהוא אינהרנטי למערכת הבנקאית, ככה היא עובדת. יכול להיות שהסערה נובעת בעיקר מכך שהציבור עושה השוואה בין מה שהוא חווה בהתנהלותו מול הבנקים לבין מה שהגוף העסקי הגדול יותר חווה".

עדי סקופ, אנליסט הפיננסים של בית ההשקעות IBI : "אני לא חושב שתהיה השפעה מרחיקת לכת על האופן שבו בנקים מקצים אשראי, אבל הלוואות לרכישת אמצעי שליטה יעברו בעתיד יותר סינונים".

"זה נורא קל לבקר בדיעבד, אבל בתקופה בה ניתנו ההלוואות סכום הביטחונות שניתנו בגינן היה הרבה יותר גבוה. למשל ההלוואה בסך של כ-500 מיליון שקל שקיבל דנקנר מלאומי היתה כאשר שווי המניות של אידיבי עמד על מספר מיליארדי שקלים, כלומר מכפלה של פי כמה מגובה ההלוואה עצמה".