צילומי הריון ומשפחה – מה קורה בסטודיו?
דבורי שוורצמן, צלמת הריון מנוסה, משתפת אותנו בכמה תובנות ומסקנות משנות עבודתה כצלמת המתמחה בצילומי הריון.
"רוב הנשים, יעדיפו להצטלם כשהבטן חשופה," היא אומרת, "זה מובן, לאור העובדה שהבטן היא מרכז העניינים, והרוב מעוניינות לתעד את הגוף המשתנה. אבל לא לכולן זה מתאים," היא מוסיפה. מסתבר שיש מקרים שבו הבעל לוחץ על חשיפת הבטן אבל האישה משדרת שהיא מתביישת, ומעדיפה להתכסות. "במקרה כזה," אומרת דבורי, "אני תמיד הולכת עם האישה. זה ברור. הדבר החשוב ביותר לזכור במהלך צילומי הריון, הוא לדאוג שהמצולמת תחוש בנוח, אחרת המתח ניכר גם בתמונות".
ומה עושים כשגם ילדים מעורבים בצילום? "זה כבר קצת יותר מורכב," מודה דבורי, "מצד אחד, הם מוסיפים הרבה לתמונה וזה רק טבעי שהם יקחו חלק בצילומים שהם משפחתיים מטבעם, אבל גם פה, חשוב שכולם ירגישו בנוח. הצילומים הטובים ביותר עם ילדים הם כאלה שבו הם לוקחים חלק פעיל, כמו נשיקה על הבטן, או חיבוק, הכי חשוב שלא יהיו סטטיים, ללא תנועה."
היא מספרת שבניגוד למקובל לחשוב, לא כל המצולמות הן כאלה הנמצאות בהריון הראשון שלהן, "זה נכון שההריון הראשון הוא המרגש ביותר, ותשומת הלב לגוף המשתנה היא הגדולה ביותר, ויש רצון לתעד כל רגע, אבל לסטודיו מגיעות לא מעט כאלה שנמצאות בהריון השני ואפילו השלישי שלהן, והן מגיעות עם הילדים הקטנים וככה נוצרות תמונות מאוד מעניינות ומורכבות. גם עבור הילדים שעומדים להיות אחים גדולים, זו תקופה לא רגילה ואפילו מבלבלת, ולפני הצילומים צריך להרגיע אותם וליצור אווירה שהיא מעין משחק."
ומה האתגר הכי גדול בצילומים? "בגלל שמדובר בצילומי סטודיו מקצועיים, עם תאורה ותפאורה מאחור, לפעמים המצולמת נעשית קצת קפואה," אומרת דבורי, "האתגר הגדול הוא לגרום לה להיות טבעית ולהשתחרר ואני עושה את זה באמצעות מוזיקה וקצת הומור, ובסך הכל שתינו רוצות את אותו הדבר, שיהיו תמונות עד כמה שיותר מקצועיות ומרגשות מהתקופה המיוחדת הזו."
- שיעור בכלכלת בית: למה צריך לתכנן תקציב משפחתי ואיך עושים את זה?
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דבורי עצמה נמצאת כרגע בחודשי הריונה האחרונים ומספרת שברגע שהמצולמת נכנסת לסטודיו ורואה שהצלמת נמצאת גם היא באותו המצב המתח נשבר מיידית "האמת שגם אני הלכתי הפעם לצלמת הריון שתצלם אותי עם הבעל והילדים, ואני חייבת לומר שזו היתה חוויה מוזרה להיות בצד השני של המצלמה, אבל זה לימד אותי הרבה ויש דברים שאני מתכוונת ליישם בסשנים הבאים, בעיקר עד כמה חשוב להיות אותנטיים מול המצלמה ושזה אולי נחמד לביים סצנות, אבל הכי חשובה האמת והתנועות הטבעיות, וכמובן החיוך."
רמי ברכה - השקעות בתקופת הקורונה
"עולם ההשקעות בהיי טק, מובל בעיקר על ידי קרנות הון סיכון, ולכן חשוב שנכנס לראש של אותו עולם. לעולם ההון סיכון יש מאפיינים משותפים אשר נכונים לרוב המכריע של הקרנות. להבדיל ממשקיעי בורסה מקצועיים, אשר רואים בנפילה בשוק כהזדמנות להיכנס ולאסוף סחורה במחירי רצפה, והשאלה היא רק שאלת תיזמון, קרנות מתנהגות אחרת, ולא בלי סיבה".
במאמר זה, המשקיע רמי ברכה משתף במשנתו על עולם ההשקעות בזמן וירוס קורונה המשתולל בעולם. משקיעי הון סיכון משקיעים עם המגמה ולא כנגדה. הסיבה ברורה – ההשקעות מבוצעות בחברות שבמקרה הטוב עדין אינן רווחיות, וברוב המקרים הן רק התחילו מכירות, או שהן בשלב פיתוח המוצר. חברות כאלה חייבות גיוסי המשך בערך כל 12 עד 18 חודש, אשר מתבצעים על ידי משקיעים חדשים. כך עובד מודל ההשקעה של קרנות, הובלת סיבוב אחד (ברוב המקרים), והשתתפות בסיבובי המשך, אשר מובלים, כל סיבוב בתורו, על ידי קרן אחרת המצטרפת להשקעה. הדבר משול למרוץ שליחים – המשקיע הראשון רץ את ה 12 חודשים הראשונים והוא ממש רוצה לוודא שכאשר הוא מגיע לסוף החלק הראשון, ימתין לו משקיע אשר מתמחה בהשקעות המשך וייקח ממנו את המקל – או במילים אחרות, יוביל את הסיבוב הבא. אף משקיע אינו רוצה לרוץ את הלג הראשון ולהגיע לתחנת העברת מקל שוממת ממשקיעים...
