מסחר במט"ח - הימור או השקעה?
מסחר במט"ח קיבל בשנים האחרונות שם רע. כל כך רע, שהרשות לניירות ערך גרמה לכך שעשרות חברות העוסקות בתחום יסגרו. ולשאר החברות שבחרו להמשיך לפעול, לעבוד תחת רגולציה קפדנית וקשוחה.
האם יש צדק בדברים? או שאולי מסחר במט"ח הוא השקעה לכל דבר ועניין? (בדומה למסחר במניות, אג"ח ונכסים פיננסיים אחרים) - מיד יהיו לכם את הכלים לבחור ולהחליט.
נתחיל בהקדמה קצרה
למי מכם שלא יודע או מכיר, מסחר במט"ח הוא מסחר על צמדי מטבעות. וסוחרי מט"ח "מהמרים" שערך של מטבע אחד יעלה על ערכו של מטבע אחר וכתוצאה מכך יגרפו רווחים.
אם ניקח לדוגמה צמד מטבעות אשר בטוח מוכר לכם, דולר ארה"ב ושקל (USD/ILS בכינוי הרשמי שלו) - סוחר יכול לבחור להיכנס לעסקה בעודו מאמין שערך הדולר יעלה על ערך השקל (ולהפך) ולהרוויח משינויים בשווי של השניים.
למשל, אם סוחר קונה USD/ILS בזמן ש 1 דולר שווה 3.5 שקלים ומוכר בזמן ש 1 דולר שווה 3.6 שקלים - משמע שהסוחר הרוויח 10 אגורות על כל דולר שקנה.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא בשביל כסף לבזבוזים בחופשה או יבוא של מוצרים
מסחר במט"ח דומה אבל שונה מאוד מעסקאות המרת מטבע. המרה מטבעת כאשר אדם או חברה מבקשים לרכוש מט"ח לטובת חופשה או לטובת פעילות של עסק (רכישה של מוצרים בחו"ל, תשלום לספקים בינלאומיים וכו'.
במסחר במט"ח הרווחים (וההפסדים) מהעסקאות מתרחשים כשבפועל אין לסוחר דולרים פיזיים ביד או בחשבון הבנק. התשואה על העסקה (חיובית או שלילית, תהא אשר תהא) יוצאת או נשארת בכיס של החברה שדרכה הסוחר מבצע את העסקאות שלו - וכאן מתחילה "הבעיה"
למה מסחר במט"ח מסוכן ומפוקח על ידי הרשויות?
בדוגמה שלנו על הצמד דולר\שקל, הסוחר הרוויח 10 אגורות מכיוון שכל דולר שקנה היה שווה יותר בסוף היום. עד כאן, בסדר גמור. אבל מה היה קורה עם החברה שדרכה סחר הייתה נותנת לו את האפשרות "לקנות" בהרבה יותר כסף משווי החשבון שלו?
במקרה הזה הוא היה מרוויח. אבל במקרה אחר, שהעסקה לא התנהלה כפי שציפה - ההפסד היה צורם.
עד לפני כמה שנים, עולם המסחר בצמדי מטבעות היה מערב פרוע של ממש וסוחרים רבים איבדו מכספם מכיוון שלא היה להם מושג למה הם נכנסים, מה המשמעות של מינוף (לקנות ביותר כסף משווי החשבון) ואיך להשתמש בו.
בנוסף, הנציגים של חלק מהחברות היו "מעודדים" את המשקיעים והסוחרים דרכן להיכנס לעסקאות במינוף גבוה ומבטיחים להם רווחים גבוהים - מבלי שהיה להם בכלל את ההכשרה המקצועית לעשות את זה ועל סמך כל מיני כתבות בעיתונים.
יש האומרים, שגם בעלי התפקידים הגבוהים היו מורים לנציגים שלהם לדאוג שהלקוחות יכנסו לעסקאות מסוימות בידיעה שיש סיכוי שהם יפסידו - והכסף ישאר בכיס של החברה.
"עד כאן"
כשמקרים התחילו להגיע לאוזניהם של בכירים ברשות לניירות הערך הם החליטו לעשות לזה סוף ולהסדיר גם את נושא המסחר במטבעות לטובת הסוחרים והמשקיעים בתחילת דרכם. ומאז, דברים רבים השתנו לטובה והסוחרים יכולים להיות הרבה יותר רגועים ברגע שהם החליטו לנסות ולהרוויח ממט"ח.
ראשית, הרשות חייבה את כל החברות להקליט את כל השיחות ולאסור על הנציגים שלהם להמליץ על קניה, מכירה או כניסה לעסקה כלשהי. הטענה של הרשות היא שמט"ח הוא השקעה לכל עניין ודבר ואם אסור להמליץ על רכישה של מניות (אלא אם כן אתה יועץ השקעות מוסמך ובעל רישיון) - גם על מסחר במט"ח אסור.
שנית, כל לקוח שפותח חשבון לסחר חייב לחתום על מסמך אשר בו כתוב, שחור על גבי לבן שהוא מודע לכך שהאינטרס של החברה שונה מהאינטרס שלו ושכל שקל שהוא מפסיד, נכנס לכיס של החברה. מה שגרם לכך שרק סוחרים מנוסים, שלומדים היטב את התחום ומודעים לסכנות הטמונות בהשקעה ספקולטיבית מסוג זה - פותחים חשבון מסחר.
היום מסחר במט"ח שונה
השינויים הנ"ל הכניסה הרשות לניירות ערך (ועוד שינויים רבים) גרמה להסדרה של התחום ולאנחת רווחה אצל הסוחרים ובני משפחתם. וכיום, הרבה יותר בטוח לסחור במט"ח משהיה בעבר. שלא תטעו, עדיין מדובר השקעה ספקולטיבית כמו כל ההשקעות בשוק ההון אך לפחות כיום ניתן לסחור בשקט מבלי להיות מושפע מלחצים כאלו או אחרים.רמי ברכה - השקעות בתקופת הקורונה
"עולם ההשקעות בהיי טק, מובל בעיקר על ידי קרנות הון סיכון, ולכן חשוב שנכנס לראש של אותו עולם. לעולם ההון סיכון יש מאפיינים משותפים אשר נכונים לרוב המכריע של הקרנות. להבדיל ממשקיעי בורסה מקצועיים, אשר רואים בנפילה בשוק כהזדמנות להיכנס ולאסוף סחורה במחירי רצפה, והשאלה היא רק שאלת תיזמון, קרנות מתנהגות אחרת, ולא בלי סיבה".
