רם אלבוים סיגניה
צילום: גיא להב

אנבידיה וסיגניה הישראלית מכריזות על שיתוף פעולה

רוי שיינמן | (1)

חברת סיגניה (Sygnia), חברת הסייבר של Team8 ו-Temasek, מסייעת לארגונים ברחבי העולם לבנות אסטרטגיות הגנה מפני מתקפות סייבר, לבלום מתקפות בזמן אמת ולהתאושש לאחר מתקפות. החברה עובדת עם הנהלות, דירקטוריונים, צוותי מערכות מידע והצוותים הטכניים של חברות גדולות בעולם.

החברה מודיעה היום על שיתוף פעולה עם אנבידיה  NVIDIA COR המהלך המשותף יאפשר מענה מהיר יותר לאיומי סייבר על סביבות טכנולוגיות תפעוליות. עד היום, כדי לאבטח סביבות טכנולוגיות תפעוליות (OT) במגזרי האנרגיה והתעשייה נהגו להסתמך בעיקר על הפרדת רשתות (air-gapping) בין רשתות ה-OT לבין רשתות ה-IT הארגוניות, בניסיון לצמצם הזדמנויות לתקיפת סייבר. למרות שההפרדה הקפדנית הזו עדיין חשובה כדי לאבטח תשתיות קריטיות, היא פוגעת באיסוף נתונים "מסורתי" ומגבילה את יכולת הארגונים לזהות ולהגיב לאיומי סייבר בסביבות הבקרה התעשייתית.

בנוסף, עם התרחבות תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזרי התשתיות והתעשייה, וההסתמכות המוגברת על התקני IoT תעשייתיים (I-IoT), אותה הפרדת רשתות הרמטית כמעט ולא קיימת עוד, מה שיוצר הזדמנויות עבור קבוצות האקרים לחדור לסביבות טכנולוגיות תפעוליות.

היעדר גישה יעילה לאבטחת OT בהתבסס על טכניקות מסורתיות, מחייב גישה חדשה ו"משנת משחק". סיגניה ואנבידיה מציעות פתרון מואץ-חומרה המאפשר איסוף וניתוח דאטה בנקודות הקצה (Edge), ותקשורת Out-of-Band לצורך ניטור ונראות, כמו גם לתמיכה ביכולות מניעה שכבר נפוצות בסביבות IT.

לדברי רם אלבוים, מנכ"ל סיגניה: "בזמן שאיומי סייבר בסביבות תעשייתיות ותשתיות קריטיות גדלים במספרם והשפעתם, תאפשר הפרדיגמה החדשה למגינים יתרון משמעותי על-פני שיטות מסורתיות. על-ידי רתימת הטכנולוגיה של אנבידיה, סיגניה נכונה לסייע בהגדרה מחדש של אבטחת הסייבר במגזרים חיוניים אלה, הגנה מפני איומים מתפתחים, זיהוי יזום ומוקדם של אירועים, והבטחת החוסן של המערכות והתשתיות הקריטיות ברחבי העולם".

לדברי מארק שפילר, דירקטור בכיר לתחום תעשיית האנרגיה הגלובלית, אנבידיה, "הכרחי שפתרונות אבטחת סייבר חזקים יגנו על תשתיות האנרגיה הקריטיות ברחבי העולם. השילוב של פלטפורמת המחשוב המואצת של NVIDIA יחד עם טכנולוגיות אבטחת הסייבר המתקדמות של סיגניה, יעזור להגן על מגזרי האנרגיה והתעשייה בעזרת הכוח של הבינה המלאכותית".

שיתוף הפעולה בין סיגניה ו-NVIDIA מתמקד בפיתוח בינה מלאכותית ויכולות איסוף ועיבוד דאטה כדי לזהות ולהגיב לאירועי סייבר ברשתות מערכות בקרה תעשייתיות בנקודות הקצה. הפתרון ישלב חיישני Pathfinder של סיגניה המותקנים על ה- BlueField DPUs - כרטיסי הרשת החכמים של NVIDIA, ושילוב של פלטפורמת ה-Velocity XDR של סיגניה עם פלטפורמת ה-AI Cybersecurity של NVIDIA הנקראת Morpheus, לטובת שיפור איסוף הדאטה וזיהוי ותגובה לאיומי הסייבר בנקודת הקצה. פתרון זה, המשלב חומרה ותוכנה, נועד לאבטח תשתיות תעשייתיות וקריטיות עם אבטחה המבוססת AI.

קיראו עוד ב"BizTech"

באמצעות ניתור וניתוח הדאטה שנאסף בנקודות הקצה, בשילוב עם הזנת מודלי AIמאומנים מראש מ-NVIDIA Morpheus וכן מודלים שאומנו על מערכי נתונים בפלטפורמת Velocity XDR יאפשר הפתרון המשולב תגובה מהירה לאיומים בסביבות OT שבעבר לא ניתן היה לזהותם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האמיתי 05/05/2024 17:43
    הגב לתגובה זו
    אינבידה מנופחת בצורה מחרידה האמא של כל הבועות החברה מרוויחה 9 מילארד ונסחרת לפי 2 טרליון ועוד הרבה מיליארדים
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.