צילום: אתר החברה

דליפת הענק של XBOX: קונסולה חדשה ב-2024 וניסיונות לרכוש את נינטנדו

מסמכים שדלפו לרשת בשבוע האחרון, מתוך התביעה שנוהלה על ידי ה-FTC במהלך השנה ההאחורנה. חושפים שורה של פרטים חדשים על התוכניות של חטיבת הגיימינג של מיקרוסופט; "רבים מהמסמכים בני הרבה יותר משנה והתוכניות שלנו התפתחו מאז"

איתן גרסטנפלד | 20/09/2023 16:10

נושאים בכתבה גיימינג הדלפות מיקרוסופט

ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט אמנם ניצחה את התביעה שהגישה נגדה ועדת הסחר הפדרלית בארצות הברית (FTC) בנוגע לעסקת רכישת חברת משחקי הווידאו אקטיוויז'ן בליזארד, אך עתה החלו להופיע באינטרנט שורה של מסמכים לא ערוכים שהוגשו כחלק מהתביעה, אשר חושפים לא מעט מידע רגיש לגבי זרוע המשחקים של החברה - Xbox. בין היתר נחשף כי החברה רצתה לרכוש את ענקיקת הגיימינג נינטנדו, ופועלת להשיק קונסולה חדשה במהלך השנה הקרובה.

אחת ההדלפות הבולטות נוגעת לכוונה של מיקרוסופט לרענן את העיצוב והתכונות של קונסולת ה-Xbox Series X כבר בשנת 2024. תחת שם הקוד ברוקלין, מתכננת החברה עיצוב חדש עבור הקונסולה, שתגיע ללא כונן דיסקים ועם מראה הרבה יותר גלילי מהקונסולה הנוכחית. מסמכים סודיים פנימיים של מיקרוסופט חושפים שיהיה לה נפח אחסון של 2 טרה-בייט, יציאת USB-C קדמית.

מתוך ההדלפה

קרדיט: FTC V. MICROSOFT DOCUMENTS

כמו כן, הקונסולה תגיע לצד "בקר חדש לגמרי, סוחף יותר", כהגדרת החברה. על פי ההדלפות העיצוב המחודש של בקר ה-Xbox, יכלול שדרוגים רבים. הבקר החדש, שהוזכר תחת שם הקוד Sebile, אמור להיות מוכרז כבר בתחילת השנה הבאה תמורת 69.99 דולר ויכלול מד תאוצה שאמור לאפשר למשתמש להרים אותו כדי להעיר את ה-gamepad. בנוסף, הוא צפוי לכלול ערכת צבעים דו-גונית ולתמוך בחיבור ישיר לענן.

קרדיט: FTC V. MICROSOFT DOCUMENTS

כוונות לרכוש את נינטנדו וזלזול בסוני

המסמכים שדלפו לרשת גם חשפו, כי מנכ"ל חטיבת הגיימינג של מיקרוסופט, פיל ספנסר, הביע את רוצה לקנות את ענקית הגיימינג נינטנדו היפנית. באימייל שנשלח על ידיו באוגוסט 2020 לשני מנהלי שיווק בכירים בחברה, כתב ספנסר כי "נינטנדו הוא הנכס העיקרי עבורנו בגיימינג" וכי "השגת נינטנדו תהיה רגע משנה קריירה ואני באמת מאמין כי מדובר צעד טוב עבור שתי החברות". "היו לי שיחות רבות עם ההנהלה של נינטנדו על שיתוף פעולה הדוק יותר, ואני מרגיש שאם לחברה אמריקאית כלשהי יהיה סיכוי עם נינטנדו, אנחנו כנראה בעמדה הטובה ביותר.

בנוסף, לאחר שסוני חשפה את המפרט הטכני של ה-PS5 במרץ 2020, ספנסר כתב אימייל למנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נדאלה ולסמנכ"לית הכספים איימי הוד, בו הוא כתב שלמיקרוסופט יש "מוצר טוב יותר מזה שיש לסוני, לא רק בחומרה אלא חשוב באותה מידה בפלטפורמת תוכנה ושירותים על גבי החומרה." עם זאת, במהלך המשפט, מיקרוסופט הודתה במסמך נפרד שזרוע המשחקים שלה "הספידה את מלחמת הקונסולות".

קיראו עוד ב"BizTech"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג | 17/09/2025 09:12

נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום

רן קידר | 16/09/2025 13:02

נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

להמשך הכתבה לחץ כאן