טיפרנקס רוכשת את The Fly - ספקית חדשות מתפרצות בתמורה ל-10-15 מיליון ד'
TipRanks הישראלית רוכשת את חברת החדשות המתפרצות The Fly האמריקאית בתמורה ל-10-15 מיליון דולר. זו הרכישה הראשונה בתולדותיה של טיפרנקס והיא מסמנת את תחילתה של אסטרטגיית A&M בחברה.
The Fly, שפעילה כבר 25 שנה, היא חברה משמעותית ביצירת חדשות מתפרצות בעולמות הכלכלה ושוקי ההון; הנהלת טיפרנקס סבורה שבתקופה זו כל פיסת מידע שעשויה להשפיע על מחיר של מניה חשובה ולכן המיידיות של חדשות מתפרצות משחקת תפקיד קריטי ושילובם במערכות המידע של טיפרנקס תספק ערך למשתמשים.
טיפרנקס שמתמחה בניתוח נתונים ואנליזות לצרכי השקעה, הוקמה לפני עשור על ידי גלעד גת (סמנכ"ל טכנולוגיות) ואורי גרינבאום (מנכ"ל). החברה פיתחה אלגוריתם שמודד ומדרג טקסט ונתונים עם המלצות פיננסיות. החברה מנטרת טקסטים של מעל 96 אלף מומחים פיננסים - אנליסטים, מנהלי קרנות גידור, בלוגרים פיננסיים ובעלי עניין, וקובעת עבור קהל המשתמשים שלה עד כמה מהימן מומחה ההשקעות, וכפועל יוצא - היכן כדאי להשקיע.
The Fly הוקמה לפני 24 שנים והיא מייצרת חדשות מתפרצות כלכליות-פיננסיות בזמן אמת. בין יתר שיתופי הפעולה שלה, שימשה עד כה כאחד מספקי התוכן של טיפרנקס
"טיפרנקס מחויבת להעצים את המשקיעים עם כלי הנתונים והמחקר הטובים ביותר, ועכשיו עם אחד משירותי החדשות המתפרצות המהירים והמדויקים ביותר", אומר אורי גרינבאום, מנכ"ל טיפרנקס במקביל לדיווח על העסקה, "אנו עובדים עם הצוות המצוין של The Fly כבר 8 שנים, ותמיד התרשמנו מהמקצועיות, המהירות והדיוק שבהם הם מנתחים נתונים ומפרסמים ידיעות חדשותיות. אנו רואים הרבה סינרגיה בין החברות שלנו ומתרגשים מכך שנוכל להרחיב את היצע הפתרונות שלנו לספק חדשות מרעננות. עם The Fly אנחנו מדמים את החזון להפוך לפלטפורמה האולטימטיבית של One Stop Shop עבור המשקיע הקמעונאי".
"טיפרנקס היא בית טבעי עבור The Fly ", מציין רון אטרג'ינו, נשיא The Fly ואחד משני מייסדיה. "שתי החברות שואפות להעלות את הרמה של כלי המחקר ומסד הנתונים שניתן למשקיעים מוסדיים וקמעונאיים. התרשמנו מהחזון של טיפרנקס ואנו מתרגשים מאוד לקראת הכניסה לפרק החדש בתולדות החברה, הן עבורנו והן עבור העובדים והלקוחות שלנו. השילוב בין שתי החברות יקדם את החזון של The Fly לפרוץ עם החדשות שמניעות מניות".
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- תשואה של 1.3% בשבוע - הסטטיסטיקה של ראלי סוף שנה
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
