רן ז'נגפיי מייסד וואווי. קרדיט: רשתות חברתיותרן ז'נגפיי מייסד וואווי. קרדיט: רשתות חברתיות

וואווי: ארה"ב מפריזה ביכולות השבבים של סין

מייסד חברת הענק, רן ז’נגפיי, מצנן את ההתלהבות מהטכנולוגיה של החברה, על רקע שיחות הסחר בין וושינגטון לבייג’ינג

רן קידר | (3)
נושאים בכתבה שבבים וואווי

מייסד ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי, רן ג’נגפיי, אמר כי ארצות הברית מפריזה ביכולות הייצור של שבבים מתוצרת סין, ובמיוחד ביכולות של וואווי עצמה, וזאת בעיצומן של שיחות סחר רגישות בין בייג’ינג לוושינגטון הכוללות גם דיונים על מגבלות ייצוא. בראיון נדיר לעיתון הסיני הממלכתי People’s Daily, אמר רן כי שבב ה-Ascend של וואווי, המתחרה המרכזי למוצרי אנבידיה בשוק הסיני, עדיין מפגר בדור אחד אחרי השבבים האמריקאים. "וואווי היא רק אחת מבין חברות השבבים הרבות בסין. ארצות הברית מפריזה בהישגיה של וואווי. וואווי עדיין לא כל כך מרשימה. השבבים הבודדים שלנו עדיין בפיגור של דור לעומת אלה של ארה"ב", הדגיש.

אמירתו של ז'נגפיי מגיע על רקע אמירה של ג'נסן הואנג, נשיא אנבידיה, שהזהיר בשבועות האחרונים מפני ההתקדמות של וואווי בפיתוח שבבי AI, וטען כי ההגבלות שהטילה ארה"ב על מכירת שבבים לסין יצרו מתחרה עוצמתי שמסכן את ההובלה האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית. ביום שני החלו סין וארה"ב סבב חדש של שיחות סחר בלונדון, שבניגוד לסבב הקודם בז’נבה, כללו דיון במגבלות הייצוא של טכנולוגיות מפתח. המתח גבר לאחר שסין החלה בעצמה להטיל מגבלות על ייצוא של מינרלים נדירים חיוניים לייצור רכבים, דבר שעלול לשתק קווי ייצור בארה"ב, אירופה ויפן.

ההשפעות הרבות של מלחמת הסחר 

עד כה, מלחמות הסחר הניבו לוואווי רווחים, בעקבות האיסור האמריקאי על ייצוא שבבים של אנבידיה לסין. הדבר גרם לענקיות טכנולוגיה סיניות להאיץ את רכישות שבבי Ascend ולהיערך לאימוץ רחב של הטכנולוגיה של וואווי. עם זאת, רוב חברות ה-AI הסיניות, כולל DeepSeek, עדיין משתמשות בשבבים של אנבידיה לאימון מודלים גדולים של שפה (LLMs), שהם הבסיס לכלי בינה מלאכותית מתקדמים. הפתרונות המקומיים משמשים בעיקר למשימות פשוטות יותר כמו הפעלת מודלים בשלב הפקת התשובות. 

אנליסטים וחוקרים בוואווי עצמה הודו בעבר כי קיימות בעיות טכניות בשימוש בשבבים של החברה לאימוני LLM, כולל קושי בתיאום העבודה בין השבבים וחלוקת עומסי החישוב. רן רמז כי החברה הצליחה להתמודד עם חלק מהאתגרים הללו באמצעות מחשוב מקבילי וצבירת שבבים, שיטה שבה מקשרים בין מספר רב של שבבים כדי להגדיל את כוח העיבוד של השרת. “אנחנו משתמשים בפתרונות דיגיטליים כדי לפצות על מגבלות פיזיקליות, בטכנולוגיה שאינה מתבססת על חוק מור כדי לפצות על חוק מור, ובאשכולות של שבבים כדי לפצות על שבב בודד. מבחינת התוצאה הסופית , אנחנו מגיעים לתוצאות חישוביות שמשתוות לטובות בעולם”, אמר.

מירב המאמצים של וואווי להתחרות באנבידיה מוקדשים לשרת חדש בשם CloudMatrix 384, שכולל 384 מעבדי AI המחוברים ביניהם באמצעות טכנולוגיה אופטית מתוצרת החברה. השרת נועד להגדיל את רוחב הפס ולטפל בכמות עצומה של נתונים. לקוח המעורב בבדיקות השרת סיפר שכמה מלקוחות וואווי כבר בוחנים את המערכת, תוך התמודדות עם אתגרים הנובעים מהחום הרב שמפיצים השבבים ומהמשקל הגבוה של השרת. עם זאת, לדברי אותו גורם, האתגר הגדול ביותר של וואווי הוא לבנות אקוסיסטם של מפתחים שישתמשו בפלטפורמה שלה לבניית מודלים של בינה מלאכותית. 

אחת הסיבות המרכזיות להצלחת אנבידיה היא פלטפורמת התוכנה הידידותית שלה, CUDA, שהמפתחים מעדיפים בזכות קלות השימוש. רן הוסיף ש-וואווי משקיעה 180 מיליארד יואן בשנה (כ-25 מיליארד דולר) במחקר ופיתוח, כשמתוכם כ-60 מיליארד יואן מוקדשים למחקר בסיסי, שאינו ממוקד בפיתוח מוצרים אלא בפריצות דרך מדעיות. לדבריו, לסין יש יתרונות מהותיים בבניית תשתיות AI: “בינה מלאכותית תלויה בזמינות של חשמל ותשתית רשת מתקדמת. ייצור החשמל ומערכות ההולכה בסין הן מהטובות בעולם, ותשתית התקשורת שלנו היא המתקדמת ביותר", סיכם רן.

וואווי כזרוע לא רשמית של הממשל הסיני 

בהקשר רחב יותר, סיפק ז'נגפיי אמירה מעניינת: "את פיתוח התוכנה לא ניתן לחסום. תוכנה בנויה על סמלים גרפיים מתמטיים, קוד, ואופרטורים ואלגוריתמים מתקדמים ואלה הם ללא גבולות". ז'נגפיי הקים את וואווי לאחר ששירת כ-20 שנה כקצין בצבא הסיני והאימפריה שהקים, וואווי, אינה רק חברה פרטית. היא נתמכת על ידי הממשלה ומהווה סמל של החוסן הסיני. תזמון הראיון של ז'נגפיי ליום השני של שיחות ארה"ב וסין הוא מחושב וז'נגפיי משמש כצינור לממשל הסיני לספק אמירות משמעותיות אך לא רשמיות. 

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 11/06/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
    וואווי חברה עם מוצרים מעולים כדאי לא לזלזל בהם! כל מי שהשתמש במוצר שלהם יכול להעיד.
  • 2.
    אנונימי 11/06/2025 18:33
    הגב לתגובה זו
    הוא רוצה שהממשל האמריקאי יבטל את המגבלות על ייצוא של שביבים לסין. מה שמעניין אותו זה כסף ולא הביטחון של ארהב
  • 1.
    אנונימי 11/06/2025 11:37
    הגב לתגובה זו
    אל תאמינו למילה שלהם הכול דיס אינפורמציה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.