מכת הפרוטקשן: 4 בני משפחה סחטו באיומים מעל מיליון שקל מלווים נזקקים
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד 6 נאשמים בהם 4 בני משפחה אחת תושבי נאעורה בגין לעבירות של סחיטה באיומים, עושק, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, ועבירות לפי פקודת מס הכנסה זאת לאחר שסחטו אנשים נזקקים שלקחו מהם הלוואות.
בפרקליטות מציינים כי את הכספים שהתקבלו כתוצאה מביצוע עבירות של סחיטה באיומים, עושק, העבירו חלק מהנאשמים לקופה שנוהלה בסתר אצל אחותו של הנאשם עלי במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הכספים. הנאשם עלי ושני הנאשמים בניו השמיטו מרשויות המס הכנסות שצמחו להם בעסק של מעל מיליון שקל שהתקבלו מהפעילות העבריינית שלהם.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד לנא עואדיה שחאדה, בין השנים 2021 – 2023 הנאשמים עלי רשיד ושני בניו ריאן ואדם ניהלו עסק למתן אשראי מבלי שהחזיקו ברשיון. שני נאשמים אחמד זועבי ומוחמד שבלי עבדו בעסק של עלי רשיד ובניו והיו אחראים בין היתר על גביית ריביות מהלווים.
איומים על בני המשפחה
הנאשמים שניצלו את מצוקתם הכלכלית של המתלוננים גבו ריבית שעמדה על מאות אחוזים בשנה. במקרים מסוימים הנאשמים ביקשו מהלווים להשאיר את הכסף בתחנות דלק או בנקודת מפגש והנאשמים או השליחים מטעמם היו אוספים את הכסף, כאשר לא פעם דרכם של הנאשמים לגבות את הכסף והריביות הייתה באמצעות איומים חוזרים ונשנים לפגיעה בקורבנות ובבני משפחתם.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במספר הזדמנויות, נהגו חלק מהנאשמים לפנות ללווים שלא עמדו בתשלומים במועד שנקבע להם, ודרשו מהם לשלם תוך כך שהם מפעילים עליהם לחץ. באחד המקרים, מתלונן שהיה בהליך גירושין ונוצרו לו הוצאות כספיות רבות, נקלע לחובות והוטלו על חשבון הבנק וקרנות הפנסיה שלו עיקולים.
לאור האמור פנה לעלי וביקש ממנו הלוואה, לאחר ששילם 5,000 שקל ריבית חודשית על הלוואה בסך של כ-65,000. לא עמד עוד בתשלומי הריבית, ובעת שישב ברכב בתחנת דלק, ניגשו אליו עלי ואדם עם אדם נוסף ואדם נתן לו מכה בפנים, כתוצאה מכך, נגרם למתלונן פצע מדמם באזור הגבה.
במקרה אחר, איימו חלק מהנאשמים על אשתו של אחד המתלוננים בזמן שעמדה בתחנת אוטובוס בבית שאן. ואף הפעילו עליה לחץ והטילו עליה אחריות בלקיחת ההלוואה על ידי המתלונן ואיימו עליה "גם את חושבת שאנחנו משחקים איתכם? בסוף נגיע אליכם ולאיפה שתרצו". עוד איימו הנאשמים על הנסחטים ובני משפחותיהם "גם אם תהיה גופה תביא את הכסף היום", "אני אקח אותך ואשים אותך בכלוב של הכלב שלי", "אני אתפוס אתכם אתה והבן שלך ואשים אתכם בכלוב", "אתה רוצה לראות איך אני מאשפז אותך?", "בסוף אני אגרום לך נזק והמוות שלך יהיה בידיים שלי", "אני אחטוף את הבן שלך" ועוד.
- טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- 20.מאז ממשלת נתניהו, המשילות נעלמת (ל"ת)Raffi 02/09/2023 19:22הגב לתגובה זו
- 19.ג'וני 02/09/2023 12:25הגב לתגובה זומעסיקים חוקרים פרטיים שעוברים על החוק. והלווים משלמים.. אבל הם מבינים שמאדם מת לא מוציאים כסף.
- 18.מאיר רון 02/09/2023 10:56הגב לתגובה זוחייבים לתת לזה בוף יש לחסל את כל מי שעוסק בפשע בכלל ובסוג זה בפרט...לחסל ובמקביל לדאוג שהשופטים יפי הנפש יתחילו לשלוח את החלאות האלה למאסרים ארוכים של עשרות שנים ויותר....יש לפגוע בחלאות ומשפחותיהם עד למיגורם
- 17.איך מגעילים כאלה מסתובבים בקהילה (ל"ת)אבי 02/09/2023 07:10הגב לתגובה זו
- 16.דבי 01/09/2023 18:25הגב לתגובה זוגובים מהם מאות אחוזי ריבית הם לא יוצאים מזה שנים בינתיים הם עושים מאות אלפי שקלים רווח.מינימום 20 שנה כלא על סחיטה ופרוטקשן.ובתי סוהר במידבר מתחת לאדמה בלי מיטות בלי כלום
- מירון 02/09/2023 10:58הגב לתגובה זוכל מילה בסלע....אין לרחם על חלאות שכאלה...לחפור בור עמוק במדבר לזרוק ולסגור לעולם
- 15.הרב צדוק 01/09/2023 15:54הגב לתגובה זובדיחה של פרקליטות
- 14.כלפו זנטרה 01/09/2023 14:59הגב לתגובה זוביבי אשם ראש ממשלה שלא עשה דבר וחצי דבר לפרוטקשן העיכר תופס ראש עם אישתו מרביצים שמפניה וסיגרים ותישרף המדינה לא מזיז לא
- 13.יהודינ 01/09/2023 09:22הגב לתגובה זויאלה לכלא בלי דיבורים כך ילמדו כל האנשים שחושבים שמותר להם לעשות מה שהם רוצים
- 12.שלמה 31/08/2023 23:44הגב לתגובה זורפורמה עכשיו ! סוף לשלטון בג"ץ שנותן לפושעים לעשות ככל העולה על רוחם
- לא להאמין הטפשות 01/09/2023 12:34הגב לתגובה זומתעסק בחברון ומפסיד את הארץ ויפסיד גם את חברון
- 11.שי.ע 31/08/2023 22:27הגב לתגובה זועם אנשים כאלה לא משחקים אלו חברה רציניים.
- 10.צח 31/08/2023 21:00הגב לתגובה זוצריך לי,נות גיליוטינות כמו שהיו בצרפת ולהתחיל לעבוד....רק זה יעזור נגד הנבלות חלאות המין האנושי האלו
- 9.איך אפשר לסחוט כסף שהוא שלך? (ל"ת)מי שלקח שיחזיר 31/08/2023 20:23הגב לתגובה זו
- מצחיק 31/08/2023 20:58הגב לתגובה זומי שסוחט שיקנה בקנטינה
- 8.כל הכבוד לשוטרים! ותודה... (ל"ת)מוחמד 31/08/2023 20:14הגב לתגובה זו
- 7.אורי 31/08/2023 19:33הגב לתגובה זוהיגיע הזמן לעונש מוות
- 6.שינוי החוק 25 שנה מינימום לפרוטקשן ונגמר (ל"ת)יואל 31/08/2023 19:31הגב לתגובה זו
- vcr 01/09/2023 00:56הגב לתגובה זואני הייתי נותן 33 שנים
- 5.אם לא ראש ממשלה בשחיתות 13 שנה היה פה גן עדן (ל"ת)אפק 31/08/2023 19:29הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 31/08/2023 19:20הגב לתגובה זובאמת איזה התנהגות זו שוודים אהובים,האמת הייתי זורק את כל השוודים האלה בעזה וסוריה
- 3.רבק 31/08/2023 18:57הגב לתגובה זועד עכשיו אנשים רבים לא מבינים שה אסור להתעסק עם השוק הזה שוק מסוכן תוכל חול ועל תיקח שקל מי שוק כזה
- 2.שיילוק 31/08/2023 18:52הגב לתגובה זועדיף לא לקחת
- 1.מנוולים בני מוות (ל"ת)אזרח יהודי 31/08/2023 17:46הגב לתגובה זו
- מערב פרוע 31/08/2023 18:10הגב לתגובה זועץ התלייה
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' - השופטת: “שוכנעתי אחרת”
איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות
העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש
בני זוג נישאו ב-2009 וחיו יחד בחיפה עם שלושת ילדיהם המשותפים, אחד מהם ילד עם אוטיזם שמוכר כנכה מלא. במשך שנים היה העסק של הבעל מקור הפרנסה העיקרי, והאשה עבדה כמורה. אך מאחורי שגרת היומיום נבקעו סדקים: העסק החל להידרדר, החובות תפחו, והנישואים הגיעו אל סופם. פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאר מערכת יחסים שהתערבבו בה נושאים כלכליים, רגשות פגועים וטענות על הסתרת מידע.
האשה טענה בכתב תביעתה כי נדהמה לגלות על גובה החובות רק כשחבר של בעלה סיפר לה בשיחת אגב כי, “יש לו חוב של מיליון שקל”. לדבריה, “מעולם לא הייתי מעורבת בעסק, לא ידעתי מה קורה שם, לא חתמתי על דבר ולא נטלתי חלק בהחלטות”. היא סיפרה כי נחשפה למשבר רק לאחר אותה שיחה, כשניסתה להבין מה מצבו האמיתי של העסק וגילתה לדבריה כי בעלה משך כספים, רוקן חשבונות, הסתיר דיבידנדים ואף מכר את העסק מאחורי גבה.
האשה תיארה מצב שבו, לטענתה, נלקחה ממנה כל השפעה על חיי המשפחה הכלכליים. “הוא ביטל את כרטיס האשראי שלי, הפסיק להפקיד משכורת, והפך את חיי לסיוט”, היא כתבה בתצהירה. היא אף הדגישה כי כל ההלוואות והחובות שצבר הבעל נעשו, לדבריה, “מאחורי גבה, ללא ידיעתה, ולכן אין לה חלק בהם”. היא ביקשה מבית המשפט להכיר בכך שחובותיו האישיים של הבעל, שנצברו במסגרת העסק, אינם חובות משותפים.
האשה ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות
מנגד, טען הבעל כי האשה ידעה היטב על מצב העסק והיתה שותפה מלאה להחלטות. לדבריו, העסק הוקם עוד ב-2014 “בהחלטה משותפת”, ועם השנים שניהם נהנו מהכנסותיו ומאורח חיים גבוה שכלל רכישת דירה, שיפוץ נרחב והוצאות נדיבות. הוא טען כי כל ההלוואות, כולל הגדלת המשכנתא, נעשו בידיעת האשה ובחתימתה. לדבריו, “היא קיבלה שכר חודשי מהחברה, ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות”. הבעל גם הוסיף כי המשבר העסקי לא נבע, לדבריו, מהתנהלות בלתי סבירה אלא מנסיבות שוק. לדבריו, “ניסיתי להציל את העסק, אבל היא סיכלה כל אפשרות למכור אותו”, ואף טען כי יחסיה עם גבר אחר היו הסיבה האמיתית לקרע.
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת לירון זרבל קדשאי פתחה את הכרעתה בהבהרה עקרונית: הכלל הוא שחובות בני זוג, כל עוד נוצרו במהלך הנישואים, נחשבים משותפים - אלא אם הוכח אחרת. “נטל ההוכחה מוטל על הטוען שהחוב אישי בלבד”, כתבה. היא ציטטה פסיקה קודמת שקבעה כי חזקה על החובות שהם חובות משותפים, “עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן הזוג הוציא הוצאות שאין לראותן כחובות משותפים”. מכאן היא פנתה לבחון את הראיות. השופטת התרשמה כי אף שהבעל היה זה שניהל את העסק בפועל, האשה ידעה עליו היטב ונהנתה מפירותיו. “שוכנעתי שהעסק היה מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאפשר את רמת החיים הגבוהה שסיגלו לעצמם”, היא כתבה בפסק הדין שפורסם. לדבריה, “לא עלה בידי האשה להוכיח כי החובות נוצרו מאחורי גבה או שמדובר במניפולציות כספיות”.
