משפרי דיור מתל אביב "מתפשרים" על הערים השכנות
לוי יצחק, עורך מחירון הדירות, מסביר שפער של מיליונים במחיר דירת 5 חדרים בין תל אביב לגבעתיים, רמת גן ורמת השרון, מניע משפרי דיור לקנות בערים אלו - בעיקר בגבעתיים
משפרי דיור תושבי תל אביב נדרשים לסכומים גבוהים ביותר על מנת לשדרג את מקום מגוריהם. פערי מחירים של אפילו מיליוני שקלים בין דירת 3 או 4 חדרים לבין דירת 5 חדרים ומעלה, מביאים אותם "להתפשר" על מעבר בתוך העיר לטובת הגירה אל הערים השכנות כשהמובילות הן רמת גן, גבעתיים ורמת השרון.
מדובר לרוב במשפחות המעוניינות לעבור לדירה גדולה יותר או לבית עם מעלית וכדומה. על פי ניתוח שביצע עורך מחירון הדירות, לוי יצחק, עולה כי ישנן לפחות 1,300 דירות העונות על דרישות אלו ומוצעות למכירה - והמחיר בהתאם. מחיר דירת 5 חדרים ומעלה בצפון-מרכז תל אביב יכול לנוע בין 4.5 מיליון שקל לאפילו 9 מיליון שקל. דירות אלה כבר מכונות דירות יוקרה. כך, מוכרי דירת 3-3.5 חדרים (במקרים רבים ללא מעלית), שירצו לרכוש דירה באזור יידרשו להוסיף לפחות 2-3 מיליון שקל.
"העיר תל אביב מצויה מאז ומתמיד במוקד העניינים: מצד אחד, ביקושים קשיחים לכל סוגי הנכסים. מצד שני, מספר עסקאות נמוך, בעיקר ברכישת דירות 5 חדרים ודירות יוקרה", מסביר יצחק. "מי שמעוניין למכור דירת 5 חדרים, דירת גג, פנטהאוז או דירת יוקרה בצפון מרכז העיר, מודע לעובדה שעליו להמתין חודשים ואף שנים למציאת רוכש" - להלן מספר דוגמאות:
ברחוב אבן גבירול, דירת 5 חדרים בשטח של 135 מ"ר, מוצעת למכירה ב-6.9 מיליון שקל ועומדת על המדף במשך 190 יום.
ברחוב דיזנגוף, דירת גג בשטח של 143 מ"ר, מוצעת למכירה ב-9 מיליון שקל ועומדת על המדף במשך 218 יום.
ברחוב חובבי ציון, דירת 5 חדרים מוצעת למכירה ב-5.2 מיליון שקל ועומדת על המדף במשך 220 יום.
ברחוב ארלוזורוב, דירת 5 חדרים + גג בשטח של 165 מ"ר, מוצעת למכירה ב-10 מיליון שקל ועומדת על המדף במשך 377 יום.
אמנם יש דירות במחירים סבירים יותר, ועדיין מדובר על סדרי גודל של 4.5 מיליון שקל ומעלה. לאור האמור, מעדיפים חלק מתושבי העיר שמעוניינים לשפר דיור, לעבור לאזורים הנושקים לה. לפי יצחק, בגבעתיים שכונת בורוכוב ותל גנים (אזור קניון גבעתיים) הן המבוקשות ביותר, אך הביקוש מגיע לכל חלקי העיר, שברובה הגדול נושקת לתל אביב. להלן דוגמאות לעסקאות שבוצעו בעיר:
- במקום 80 דירות ישנות - 240 חדשות: גבעתיים מאיצה התחדשות עירונית
- אושרה תוכנית ההתחדשות העירונית ברחוב בן גוריון בגבעתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברחוב קרן קיימת, דירת גג, 166 מ"ר, נמכרה ב-4.09 מיליון שקל לאחר ששהתה 71 יום בשוק.
ברחוב בורוכוב, דירת 5 חדרים, 145 מ"ר, נמכרה ב-3.9 מילון שקל לאחר ששהתה 61 יום בשוק.
ברחוב חניתה, דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, נמכרה ב-3.6 מיליון שקל לאחר ששהתה 72 יום בשוק.
ברחוב גבע, דירת 5 חדרים, 120 מ"ר, נמכרה ב-3.6 מיליון שקל לאחר ששהתה 44 יום בשוק.
ברחוב בן צבי, דירץ 5 חדרים, 155 מ"ר, נמכרה ב-4.33 מיליון שקל לאחר ששהתה 38 יום בשוק.
ברמת גן, האזורים המבוקשים ביותר הם מרכז העיר, גשר ההלכה, שכונת הגפן, צומת עלית. לפי יצחק, העיר רמת גן משופעת בדירות פנטהאוז חדשות (בפרויקטים של תמ״א 38) שנרכשו על ידי מהגרים מתל אביב. זאת לעומת שכונת קריית קריניצי החדשה, המכונה "המשולש הגדול", שם היצע הדירות החדשות אינו נענה בביקוש מצד התל אביביים בשל הריחוק מהעיר. כך למשל, דירת 5 חדרים ברחוב החשמונאים, 135 מ"ר, נמכרה ב-3.7 מיליון שקל לאחר ששהתה 61 יום בשוק.
ברמת השרון, השכונה המבוקשת ביותר היא שכונת ״נווה גן״ הגובלת בתל אביב ומאוכלסת בבניינים רבי קומות. בשכונה מוצעות דירות חדשות בנות 5 חדרים ומעלה במחיר של 4-4.5 מליון שקל. כך לדוגמה, דירת 5 חדרים ברחוב הגנים, 140 מ"ר, נמכרה ב-4.14 מיליון שקל לאחר ששהתה 86 יום בשוק. כמו כן, דירת 5 חדרים ברחוב השדות, 135 מ"ר, נמכרה בכ-4 מיליון שקל לאחר ששהתה 78 יום בשוק.
קראו עוד ב-Bizportal:
משפרי הדיור חוזרים לשוק - רכשו 10,000 דירות ברבעון השני
לא הולכים רחוק: יוצאים מת"א, ונשארים לגור במרכז
- 4.תל אביבי 13/09/2019 11:26הגב לתגובה זולא חייבים לעזוב את ת"א. יש דירות גדולות גם בצפון העיר ברמת אביב, נווה אביבים, תוכנית ל, אזורי חן, נאות אפקה, הדר יוסף ונווה שרת. אפשר לחפש במזרח העיר: יש בנייה חדשה ביד אליהו, כפר שלם ושכונת הארגזים/עזרא. יש בנייה חדשה ביפו ועוד.
- 3.אם אנשים עוזבים לערים אחרות- אז הביקוש לא קשיח. (ל"ת)כלכלן 11/09/2019 14:01הגב לתגובה זו
- 2.מיטל 11/09/2019 09:17הגב לתגובה זוהחדשות מאד יקרות ועם מרפסת סמלית, או ישנות מאד ובמחירים לא משתלמים. חוץ מזה אין דירות בגודל ובמצב סביר לרכישה, פשוט אין.
- 1.אנשים היום מעדיפים לגור בדירה ,מאשר ברחוב.... (ל"ת)אנשים היום 10/09/2019 14:08הגב לתגובה זו

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.