הקץ לדייר הסחטן: סירבו לחתום על הסכם פינוי בינוי ונתבעו 32 מיליון שקל

בעלי דירה ברחוב העצמאות ביהוד סירבו לחתום על הסכם פינוי בינוי למרות שהובטח כי יקבלו שתי דירות בשטח כולל של 240 מ"ר במקום דירת 60 מ"ר
לירן סהר | (11)

זוג צעיר, בעלי דירה במתחם המיועד לפינוי בינוי ברחוב העצמאות ביהוד, הביעו לאחרונה את סירובם לחתום על הסכמה להתחלת ביצוע פרויקט הפינוי בינוי בבניין המגורים שלהם, וזאת חרף הסכמתם של למעלה מ- 80% מקרב בעלי הדירות במתחם המעוניינים בפרויקט.

פרויקט הפינוי בינוי ברחוב העצמאות הוא ראשון מסוגו בארץ, מפני שעבור כל דירה מיושנת וצרה (60 מ"ר) עליה יוותרו הדיירים, הם עתידים לקבל שתי דירות מרווחות בנות 5 חדרים (120 מ"ר) הכוללות ממ"ד, מרפסת שמש, חניה ושני מחסנים, וכל זאת בבניין חדש ומרווח עם מעלית, הבנוי בסטנדרטים גבוהים, ומתוכנן לעמוד ברעידות אדמה ובתקיפות טילים.

בני הזוג הסרבניים לא הצליחו לנמק בצורה עקבית את הסיבה לסירובם, ותחת זאת סיפקו הסברים סותרים ותמוהים לסירוב, הסברים שלא עמדו בהגדרות של סירוב לגיטימי לפרויקט פינוי בינוי כפי שהן מוגדרות בחוק.

על כן לא נותרה לדיירי הבניין ברירה אלא לפנות לבית המשפט, בחסות חוק הדייר הסרבן, ולתבוע את נזקיהם מבני הזוג הסרבניים - נזקים הנאמדים ב-32 מיליון שקלים.

במקום הבניינים הישנים, הכוללים כיום 32 דירות, יוקם בניין בן 15 קומות בן 120 דירות בשטח של 120 מ"ר, כלומר הדיירים יזכו ב-240 מ"ר במקום 60 מ"ר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חיים 30/11/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה פשוט לפנות אותם מהביניין? באלימות, זה לא שונה מקנס של מיליונים, זה אבסורד שמחיבים אדם לחתום להסכים על נושא שאינו רוצה, מה הכונה של מערכת המשפט? לרחוץ בניקיון כפיים - "הוא הסכים"? מה הצעד הבא? שאדם יחתום שהוא מסכים להכלא על רצח? אחרת יקנסו אות?
  • 7.
    שועלY 12/03/2012 18:18
    הגב לתגובה זו
    הקנס הופך את החתימה לחתימה שבכפיה, ודינה ככל חתימה שבכפיה.
  • 6.
    ראש עיריית יהודI אנא עבור לתל אביב- נבחר בך (ל"ת)
    עכברוש 11/03/2012 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לקבלנים ויזמים 11/03/2012 12:20
    הגב לתגובה זו
    הכט איזור בעל פוטניציאל ענק יש אישור פינוי ויש נכונות מצד הדיירים זה בתים של4 קומות 8 דיירים אפשר להקים שם בנינים רבי קומה נוף מדהים אני דייר ברותם 9 ויש עוד בניינים בסמוך פוטנציאל ענק...
  • שי 11/03/2012 12:38
    הגב לתגובה זו
    של הרחוב המיוחד הזה נוף מהמם יש בתי ספר קרוב סופר מרחק הליכה דואר ובנקים באיזור תחבורה ציבורית פארק מדהים הכל נגיש והרחוב עצמו מול הים אתה שומע תגלים רחוב הרותם 9
  • 4.
    איפכא מסתברא 2 11/03/2012 11:52
    הגב לתגובה זו
    סביר להניח שהוא ירוץ להתפשר עכשו - אבל יש לחייב אותו בדירה אחת ממה שהיה מגיע לו אלמלא התעקש - ולמסור אותה לעיריה להשכרה למעוטי יכולת.... ובא לציון גואל...
  • 3.
    כל הכבוד ליהוד 11/03/2012 11:33
    הגב לתגובה זו
    בתחום הפינוי בינוי ועוזרות לקדם פרויקטים, בניגוד לעיריית תל אביב המשוקצת שלא נוקפת אצבע
  • נילי 11/03/2012 11:46
    הגב לתגובה זו
    למשל הפעלת תחבורה ציבורית בשבת כמו ביום חול .
  • יעקב 13/03/2012 08:17
    תחבורה בשבת זה חשוב! אבל מה הקשר לכתבה?
  • 2.
    שום דבר לא זז 11/03/2012 11:30
    הגב לתגובה זו
    המדינה חייבת לחייב דיירים במבנים מסוכנים להתקשר ליזמים ולבצע פינוי בינוי או תמ" א38. השמירה על חיי אדם חשובה משמעותית מהשמירה על הקניין, מתי כבר יבינו את זה כאן?
  • 1.
    שערוריה 11/03/2012 11:28
    הגב לתגובה זו
    שתפרע במידה ולא תהיה כל הצדקה לסירוב, רק כך ניפטר מדיירים סרבנים וסחטנים ללא סיבה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.