בקרנות הנאמנות: בית ההשקעות שרואה גיוסי ענק ללא הפסקה, וזה שרואה פדיונות של מיליארדים רבים - צפו בטבלה
קרנות נאמנות חודש יולי היה חודש שבו הציבור בישראל המשיך להזרים את כספו לבורסה. בסה"כ נרשמו גיוסים של 1.69 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות בחודש יולי, זאת לאחר גיוסים של 1.71 מיליארד שקלים בחודש יוני. היקף הגיוסים מתחילת השנה בקרנות המסורתיות כבר מגיע ל-13.1 מיליארד שקלים. אבל הכסף לא מתפזר בצורה שווה בין גופי הניהול השונים. היו כאלה שראו פדיונות כבדים והיו כאלה שראו כניסת כספים גדולה.
לפי בדיקת Bizportal הגוף שממשיך להיות המגייס הגדול ביותר בתחום קרנות הנאמנות השנה הוא מור בית השקעות. בחודש יולי נרשמו בקרנות הנאמנות המסורתיות של מור גיוסים בהיקף של 617 מיליון שקלים ומתחילת השנה הגיוסים בקרנות המסורתיות של מור כבר מסתכמים ב-4.5 מיליארד שקלים, זאת בהמשך לגיוסים של 4.1 מיליארד שקלים בסיכום שנת 2016. הקרן הגדולה ביותר של מור היא 'מור מניות ישראל' שמנהלת נכסים בהיקף של מעל 2 מיליארד שקלים - לתשואת הקרן השנה והרכב הנכסים לחץ כאן
את המקום השני בגיוסים בקרנות המסורתיות בחודש יולי תופס בית ההשקעות איביאיי עם גיוס של 429 מיליון שקלים כאשר מתחילת השנה הגיוסים בקרנות המסורתיות של איביאיי עומדים על 1.7 מיליארד שקלים. ונציין כי בסיכום 2016 איביאיי ראו פדיונות של מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות. הקרן הגדולה ביותר של איביאיי היא איביאיי 20-80 שמנהלת נכסים בהיקף של מעל 720 מיליון שקלים (לתשואת הקרן לחץ כאן). את המקום השלישי ביולי תופס בית ההשקעות ילין לפידות עם גיוסים של 360 מיליון שקלים ומתחילת השנה גיוסים של 3.8 מיליארד שקלים, זאת לאחר גיוסים של 1.4 מיליארד שקלים ב-2016. הקרן הגדולה של ילין לפידות היא ילין לפידות 90-10 שמנהלת נכסים בהיקף של מעל 3 מיליארד שקלים והינה הקרן הגדולה ביותר בתעשייה כיום (לעמוד הקרן לחץ כאן).
המפתיע: הראל בית השקעות בולטים במקום הרביעי בחודש יולי עם גיוס מרשים של 306 מיליון שקלים בקרנות המסורתיות. מדובר בחודש שלישי ברציפות של גיוסים בקרנות הנאמנות של הראל אחרי גיוס של 106 מיליון שקלים ביוני וגיוס של 41 מיליון שקלים במאי. כלומר הגיוסים נמשכים וגדלים. מתחילת השנה הראל עדיין בפדיונות של 520 מיליון שקלים בקרנות המסורתיות אבל נראה כי החודשים האחרונים מהווים תחילה של שינוי כיוון לאחר רצף פדיונות שספג בית ההשקעות בשנים האחרונות. כך לדוגמה בשנת 2016 נרשמו בהראל פדיונות עתק של 4.7 מיליארד שקלים.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקום שממנו הכסף בורח: בית ההשקעות אלטשולר שלם ממשיך לראות יציאת כספים מואצת מקרנות הנאמנות ותופס בחודש יולי את המקום האחרון עם פדיונות של 455 מיליון שקלים בקרנות המסורתיות. מתחילת השנה הפדיונות בקרנות הנאמנות של אלטשולר כבר מסתכמים ב-3.4 מיליארד שקלים וזה אחרי פדיונות של 4 מיליארד שקלים בשנת 2016. ושימו לב לנתון המדהים הבא: קרנות הנאמנות המסורתיות של אלטשולר שחם השלימו ביולי 25 חודשים רצופים של פדיונות. לסיבה המרכזית ללחץ הפדיונות המתמשך באלטשולר שחם - לכתבה המלאה לחץ כאן
- 6.שמטוב 04/08/2017 08:43הגב לתגובה זוחצאי אמיתות היא מתן אינפורמציה חלקית שתכליתה להטעות את עדקר המשקיעים. אינפורמציה מלאה (בלי שטיקים) היא לתת ביצועים מפורטים של כל נייר ערך ב- 5 השנים האחרונות. ניסיתם לקבל אינפורמציה כזו ? תזיעו קשה ובדרך כלל לא תצליחו. איך מטעים את עדר המשקיעים הסולידים ? נותנים רק אינפורמציה חלקית על ניירות ערך שהצליחו לאחרונה ומעלימים אינפורמציה על רוב הניירות שכשלו. המשקיע המבולבל רץ מנייר לנייר ומנהלי התיקים גוזרים קופונים על ריצה כזו. האינטרס של מנהלי התיקים הוא: תמכרו ותיקנו תימכרו ותקנו תמכרו ותיקנו כל הזמן. לפני מספר שנים הבליטו את ההצלחה הזמנית של אלטשולר וכל עדר הפתאים רץ וקנה אלטשולר. היום יש "השקעה מצליחה חדשה" וכל העדר רץ למכור אלשולר וקונה בפניקה את ההצלחה המדומה החדשץ בעוד שנה או שנתיים יחזרו על אותא תרגיל ויגרמו למשקיעים למכור בבהילות את מה שהם קנו בבהילות היום. זו השיטה שדופקים לנו ךתוך השכל בפירסומים השונים: תמכרו תיקנו תימכרו תיקנו תמכרו תיקנו ואנו מנהלי התיקים נגזור קופונים בכל שלב של "תיקנו ותמכרו". מי שסומך על ההודעות שמעודדות כל הזמן "תיקנו תימכרו" שוחק את הכסף שלו.
- בקרנות אין עמלה על קניה ומכירה. (ל"ת)אב 09/08/2017 09:10הגב לתגובה זו
- 5.אבג 03/08/2017 16:34הגב לתגובה זוראו הוזהרתם כל הקונצרניות מנופחות ונסדק מנופח והחורף במניות ובאגחים מתקרב ואין סימן יותר טוב למפולת כשברוקרים בוול סטריט מציעים הלוואות כנגד ביטחונות של מניות בתיק
- 4.ילין פדו 1.4 מיליארד ב 2016 לא גייסו לתקן (ל"ת)טעות 03/08/2017 16:19הגב לתגובה זו
- 3.איציק 03/08/2017 14:18הגב לתגובה זו1.חשוב לסדוק תשואות 10 5 שנים ואולי 3 שנים תשואות לא בודקים בתקופות קצרות-ככה אפשר לבדוק טוב יותר את הביצועים ואת ההנהלה ! 2.זה לר משנה מי הקרן המנהלת זה משנה במה היא משקיעה ומה התשואות . 3.היום הנתונים ככה מחר הנתונים יהיה ויראו אחרת קחו בחשבון 4.ההמלצה שלי-תבחרו אפיק או סגנון השקעה אח"ע תבחרו זמן מוגדר שאתם רוצים להשקיע לשמל 20 אחוז מניות 80 אג"ח לתרופה של שנה או חצי שנה או אולי אפילו חודש תוי בכם ורק אז תבדקו 5 קרנות מהאפיק שבחרתם ותבחרו את הטוב ביותר. יש מדד שנקרא שארפ שזה אומר בעצם כמה הקרן יעילה כמו רווח היא נותת על הסיכון תבדקו שארפ לפי שנה ו5 שנים אם ניתן וככה תבחרו. 5.טיפ קטן ממני חברים שימו לב לקרנות כמו דיקלה שקלים ארוכים שמספרה 5101571 אני לא אורמ לקנות ולא אורמ למכור ! תראו שהאפיק של מניות קצת יורד לאחרונה זאת לארח שהרוויח המון-כעת האג"ח הממשלתי חוזר לעשות תשואות יפות. שוב השוק כל הזמן משתנה ועדיף לבחור קרן שמשלבת אג"ח ומניות לדעתי 20/80 יספיק. 5.אני יאחל בהצלחה לכולם וחוזר ורושם : כל מה שרשמתי בתגובה זו אינה מהווה המלצה/או יעוץ או מחליף אותם אלא דעתי בלבד
- 2.יוסי 03/08/2017 13:42הגב לתגובה זותשקיעו עצמאית בלי לממן את בתי ההשקעות השרלטנים
- 1.יורם 03/08/2017 13:28הגב לתגובה זווסטיות תקן. לדעתי, הם עוברים אפילו את ילין לפידות בממוצע שלהם. המנהלים הראשיים מצוינים, וכנראה גם דרגי הביניים עושים עבודה טובה מאד. הציבור לא טיפש ומצביע ברגליים. אולם בכל זאת לגבי אלטשולר אני מופתע. החבר'ה שם טובים מאד, והקבוצה הולכת לפי עקרונותיה. התשואות לא כל כך גרועות, והראיה לכך, שקופות הגמל שלהם מצוינות. הירידות הקלות ביוני מעידות על כך. אולי הם הקטינו חשיפה למניות, ולכן התשואות בקרנות הנאמנות פושרות. אני מעריך ומחזיק מהם. לדעתי הפדיונות ייפסקו בקרוב בחברה הזאת.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
