למזלה של ישראל לא התפרצה בארץ מגיפה. המשמעות של מגיפה היא הצפה של בתי חולים בכמה רמות מעבר לקיבולת שלהם בחולים עם תסמינים דומים. זה לא קרה אצלנו. אז אין אצלנו מגיפה, אבל הקורונה חשפה בעיות בטיפול ובהיערכות למגיפות. הבעיה המרכזית בהערכת המצב בישראל היא המחסור במדדים שמתקבלים כתוצאה מבדיקות סקר המוניות. בלי מספרים אין סטטיסטיקה ואז כולם שבויים של מפריחי סיסמאות למיניהם שזורקים דברים שלא ניתן להוכיח או להפריך. המדיניות בישראל דומה לאדם שהצטבר אצלו הרבה לכלוך בבית והוא מעדיף לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח. הבעיה היא שגם יכולת השטיח להכיל את הלכלוך מוגבלת.

לבקש להעריך לאן ישראל הולכת היא משימה כמעט בלתי אפשרית כי הנתונים הנוגעים למגיפה הם ברמה של מדינת עולם רביעי. אין מדיניות בדיקות אחידה כמעט ארבעה חודשים מהשלב שיודעים שפרצה מגיפה וגם לא תהיה כי בשלב הזה כמעט ברור שמדובר במדיניות שמוכתבת על ידי גורמים פוליטים שרוצים במצב מבורדק כי ככה יהיה קשה לבקר את המדיניות מאחר שהיא... נשענת על מידע חלקי וניתן להנדס אותה. אני מתקשה להבין איך חוקר/מדען שמכבד את עצמו משתף עם זה פעולה. להערכתי האנשים שנבחרו לייעץ נבחרו בגלל חוסר ההבנה שלהם במודלים סטטיסטיים.

העלייה הנוכחית בכמות הנדבקים משקפת יותר בדיקות ואינה משקפת עדיין עלייה דרמטית בתחלואה.

הבדיקות הסרולוגיות שנערכו חשובות. אם הבדיקות הן ממעבדות Abbot אז יש לתוצאות משמעות סטטיסטית, אחרת כפי שהמקור שלי טוען: הנתונים חסרי ערך.

האם נתוני התמותה והתחלואה בישראל עוותו?

ההחלטה של משרד הבריאות לשנות את מדיניות הבדיקות מספר פעמים ולא לבצע בדיקות סקר, גרמה לכך שלמעשה הנתונים הרלוונטים היחידים מלבד תמותה וחולים קשים הם מהשבוע האחרון. יותר מזה:

מה שמופיע במסמך לעיל מצדיק למעשה אי ביצוע בדיקות המוניות. נניח שהמספרים שמופיעים בו נכונים (מה שעומד בסתירה לטענות חברות מובילות בתחום ה-pcr) עדיין, עלייה נרחבת של אנשים שיקבלו תוצאות חיוביות תראה על מגמה. ברגע שלא מבצעים בדיקות המשמעות היא שבכוונה נשארים עיוורים עד למקרה של התפרצות ואז מניסיון בעולם כבר מאוחר מדי.

• האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
• מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם אם יש חשש שאדם חיובי ניתן לשלוח אותו לבדיקות נוספות יש צעדי ביניים. בכל מקרה, אם מגלים שחלק לא קטן מהאוכלוסייה (2%) חיובי בבדיקה יש לזה משמעות עצומה. אני מתקשה להבין איך משהו מקצועי נתן לזה יד.

מספר מקרי המוות הנמוך בישראל - כשמסתכלים על מספר מקרי המוות ביחס למספר החולים המאומתים אז ישראל נמצאת ביחד עם מדינות כמו ערב הסעודית, כווית, איחוד האמיריות ורוסיה… אני רוצה לצאת מנקודת הנחה שמדובר במדינה מפותחת, שלא התפרצה מגיפה בהיקף שיצר עומס על מעבדות הבדיקה כמו בספרד, איטליה, צרפת, אנגליה.

אז אם ניקח מדינות שהתוצר לנפש עולה על 30,000 דולר בשנה. וניקח את הסברה שהמספר היחסי של אנשים מעל לגיל 70 הוא הגורם לתמותה הנמוכה, עדיין הנתונים שמתקבלים בישראל יותר ממוזרים (נכון שהמדגם קטן יחסית אבל ההתפלגויות אמורות להיות די דומות) ישראל נמצאת בפינה השמאלית התחתונה.

• מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

בגרף למטה בציר ה-X שיעור בני ה-70+ באוכלוסייה, בציר ה-Y שיעור המתים מתוך מאובחני הקורונה (לרוב חיוביים ב-PCR + סימפטומים).

אז או שלמערכת הבריאות בישראל יש טיפול סודי, או שרושמים אנשים בתור חולי קורונה למרות שהם לא, או שיש שיטת רישום שונה בכמה עשרות מקרים של אנשים חיוביים לקורונה שנפטרו...

האם הקורונה יותר מסוכנת משפעת?

נראה לי שזה עונה על השאלה... 

אבל אם מתעקשים היו שפעות בארבעים השנים האחרונות שקטלו מיליונים והובילו לבידודים וסגרים באסיה.

מה צריך לעשות?

1. למנוע אפשרויות לארועי הדבקה המונית בהם אדם שהוא מדביק על נפגש עם אלפים. שזה אומר שהופעות, רכבת, משחקי כדורגל מחוץ לתחום, בכלל כל התקהלות של מעל לכמה מאות צריכה להיות מפוזרת.
2. בדיקות סקר המוניות על פי אזורים גאוגרפים בתדירות שבועית עם התמקדות בישובים חרדיים.
3. לבצע סגרים מקומיים במקומות עם עלייה בתחלואה.
4. לבצע סגרים מקומיים במקומות עם חולים פעילים שמהווים מעל ל1% מהאוכלוסיה וצפיפות אוכלוסין גבוהה (יחס אנשים לקמ״ר גדול מ-10,000).

מה לא צריך לעשות?

סגר בכל המדינה, יש אזורים שאין בהם חולים אין שום הגיון שהם יהיו בסגר. במדינה כמו ישראל סגר בכל המדינה לא אפקטיבי.

מודלים

יש מודלים שעובדים ונותנים תחזיות קרובות למציאות, בשביל זה צריך בעלי מקצוע בתחום. אי אפשר לקחת אנשים חסרי ניסיון במודלים סטטיסטיים דוגמת יועצי המל״ל (עדיף לקחת מומחים בספרות השוואתית) ואז להיות מופתעים שאין מודלים.

מודל טוב לתופעה כזו הוא מודל עם שגיאות, כי יש הרבה פרמטרים שמבדילים בין מקומות שונים, לא מודל מהסוג שקודם יורים את החץ ולאחר מכן מסמנים מטרה. כל סיפורי המל״ל עם למשל מודל פתיחת הגנים ההזוי ועוד נעשו בכוונת מכוון של הדרג הפוליטי, כי כשאין מודל אפשר לזרוק ססמאות. לא צריך לבדוק אותן. וקשה עד בלתי אפשרי לבצע תחקור.

דוגמאות למודלים (כולל שלי, ללא כוונות רווח, קוד פתוח):

מודל 1

מודל 2

מודל 3

מודל 4

האם צפוי גל ראשון בחודש-חודשיים הקרובים?

צפויה עלייה בתחלואה, בתמותה. בשביל לחצות סף קריטי  צריך שמספר החולים החדשים בשבוע הקרוב יהיה מעל ל-2,000. במה זה תלוי? בעיקר במקומות בהם יש צפיפות גדולה של נפש לקמ״ר. בישראל זה כמעט אך ורק במגזר החרדי. 

אם ההתנהלות של משרד הבריאות לא הייתה כל כך לא מקצועית וחסרת עמוד שדרה היינו עם סיכוי אפסי, חוסר היכולת לבצע בדיקות המוניות ולנטר תוצאות עם מודלים הוביל אותנו למצב שהסיכון קיים. רוב הסיכויים שלא תהיה התפרצות אבל צריך להיזהר וללמוד משאר העולם. העולם השתנה צריך להסתגל.

כותב המאמר: דר' איתי בן דן, מתמטיקאי, מומחה בשווקים הפיננסיים, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה, ושותף ב-y2risk