הפנטזיה האהובה עלי בימים אלו, היא מתי ולאן ניסע כשהסגר יגמר ומטוסים יחזרו לזהם את האוויר. הנחת העבודה שלנו כרגע, היא שביוני טיסות יהיו מאוד מאוד יקרות. ביולי, אוגוסט עדיף להימנע משדות תעופה למי שאין ילדים קטנים שצריך להעסיק, וזה מוביל אותנו בחלום הפרטי שלנו לחופשה של שבועיים בספטמבר.

חיסון עדיין לא יהיה עד הקיץ, אם כי אפשר לשמור על אופטימיות זהירה לגבי טיפול יעיל יותר. מה שיאפשר את החזרה לשגרה, אלו הבדיקות המהירות שפותחו לאבחון נשאים. כמו בקוריאה, בידוד הנשאים יאפשר חזרה לשגרה של מרבית המשק. בתסריט שלי, בכדי שנרגיש יותר בטוח כל הנוסעות והנוסעים יעברו בידוק בריאותי לצד הבידוק הביטחוני. המערכות החדשות שמפותחות, יאפשרו לכם לתת דגימה בכניסה לשדה התעופה בעודכם באוטו, כך שעד שתגיעו לטרמינל תקבלו תשובה. באותה הזדמנות, ימדדו לכם חום ויבדקו גם שפעת רגילה. הימים שבהם חזרנו עם שפעת מטיסה יהיו מאחורינו לעד.

חברות התעופה, אלו שיקבלו הלוואות עתק בערבות מדינה על מנת לעבור את המשבר, יחזירו בהדרגה מטוסים וצוותים לאוויר. הדלק עדיין יהיה זול, הביקוש יהיה עצום, ולכן הרווחיות ברבעון השני או השלישי, תהיה מרשימה. החברות שיספקו את הבדיקה הביולוגית ,Abbott Roche וכו' יזרקו לאוקיאנוס כחול של שווקים חדשים, והיקפי בדיקות שישבשו את עולמם אבל גם את עולמנו. עוד היבט חשוב במאבק על פרטיות, נמצא בתהליך שיבוש, כשמדינות ולא רק מפרסמים ופלטפורמות חברתיות יודעות עלינו הכל.

חלקת העולם לזה שלפני הקורונה ולאחריו

תומס פרידמן הציע ששנת 2020 תיזכר כשנה שהגדירה מחדש את המונח AC/BC (הספירה הנוצרית). להבנתי, הפנטזיה שלי מתאימה להגדרות השינוי שהקורונה עשויה להחיל על אורחות חיינו, גם אם האיום שהיא מהווה היום, ישכח בעוד מספר חודשים.

• המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
• תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרידמן, כבר הרבה שנים מפתח תובנות על ההשפעה של הגלובליזציה, הטכנולוגיה ושינויי האקלים על חיינו. הקורונה, תגרום כנראה לרבים נוספים להבין את השינוי ולהשתנות. היות שבאופן טבעי אנשים שונאים שינויים, נדרש אירוע כמו מלחמה או קורונה לגרום לכך שבזמן קצר יחסית נאמץ שינויים משמעותיים. ברמה כזו, שגם בעוד שנים ניזכר במה היה Before Corona - BC ומה היה After Corona - AC. איך טסנו לפני הקורונה ואיך נטוס לאחריה איך למדנו, לימדנו, עבדנו, העסקנו לפני ואחרי.

לימודים ועבודה מהבית נמצאים איתנו כבר לפחות שני עשורים, ובכל זאת מרבית האנשים במרבית הימים מתעקשים לשבת בפקקים. הנורמליזציה של שיחות ועידה, המיסוד של עבודה מרחוק על המידע שבענן או במחשב במשרד, היכולת לתת שרות ללקוחות מהמרפסת בבית ולא רק מהמשרד צריכה לשנות את התובנה, באילו תשתיות על מדינת ישראל להשקיע AC.

מהפכה נדרשת בעולם התקשרות

אחרי עשור+, שישראל כץ מלביש את ישראל בשמלת אספלט ומלט, אולי כדאי למנות אותו לתפקיד שר התקשורת. בעוד שמשרד התחבורה, ביצע מהפכה בתשתית הכבישים בישראל, משרד התקשורת חווה עשור אבוד. מרבית חברות ההיי-טק שהובילו את ישראל לחזית התקשורת העולמית בשנות ה-90, נעלמו מהנוף אבל AC עשוי להיות עידן חדש.

• חיית המחמד החדשה שלך - כלב רובוט
• למה באר יעקב כל כך מושכת את הצעירים?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

אנחנו מדברים על דור 5 כבר כמה שנים, אבל אם לא נתעשת החברות שיובילו את המהפכה הזו, ויגרפו את פירותיה יגיעו מסקנדינביה, סין וארה"ב. כפי שנראה כיום בהיבט הזה אנחנו נישאר BC עם חבילת טריפל של הוט, בזק או פרטנר.

מעבר של טיפולים מבית החולים לבית הלקוח

בעוד שאנחנו רבים על בניית בתי חולים בפריפריה, העולם מתמקד במציאת פתרונות לטיפול מהבית. ברור שבתי חולים יישארו נחוצים ורלוונטיים שנים רבות, רק שחלק ניכר מהפרוצדורות ניתן יהיה לבצע ביתר יעילות בקליניקות או ממש בבית הלקוח. הקורונה בוודאי מסייעת לנו בהבנת היתרונות, המחירים ובבניית האבחנות במי כדאי לטפל איפה ואיך. יש חברות ישראליות שערוכות ל-AC, רובן חברות הזנק, אבל נובולוג 0% היא דוגמא טובה לחברה בורסאית שנערכה לשינוי.

שיבוש במעבר לאנרגיה מתחדשת

אחד השינויים שעושה רושם שהקורונה שיבשה הוא המעבר לאנרגיה מתחדשת. מגמה שהיה נראה שהיא בלתי הפיכה, כשהנפט היה ב-50 דולר, הפכה להיות לא כלכלית ב-20 דולר. יש מדינות שיישארו BC, גם בהיבט של אנרגיה, וישקיעו ממון רב בחילוץ החברות הגדולות שמובילות את תעשיית הנפט והגז. אצלנו נראה שישקיעו מאות מליוני שקלים בצנרת לייצוא גז, שאולי עדיף שיישאר באדמה.

לעומת זאת, יש מדינות שישקיעו בבניית תשתית, שתאפשר ניהול משק חשמל חכם עם איזונים בין היצע וביקוש בשעות שונות, באזורים שונים לצרכים שונים. שליטה ובקרה, ביזור מול מערכות מרכזיות, ייצור עצמי, משאבי טבע זמינים ומתחדשים אל מול משאבי טבע פרטיים ומתכלים גם בהיבט זה ועל אף שנדמה שהמגמה השתבשה סביר שב-AC נראה שינוי.

הקורונה כמו כל אסון גורמת לנו להתכנס ולחשוב על הרגע, איך לשרוד כאן ועכשיו אבל למי שרוצה לצאת מהמשבר עם ידו על העליונה כדאי להתמקד בבוקר שאחרי, ממה נוכל להרוויח ואיך נגיע לשם ביעילות המרבית.

הכותבת, הינה אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות.