אחרי הסכם אופ"ק, מפת הדרכים לכיוון מחיר הנפט
תעשיית הנפט-גז הבינ"ל התעוררה השבוע למציאות חדשה. לראשונה מאז שיא המשבר הפיננסי הגלובאלי בשנת 2008, ארגון אופ"ק הגיע להחלטה על קיצוץ של 1.2 מיליון חביות נפט ביום במדינות החברות הארגון. ההחלטה הדרמטית הפתיעה לא מעט גורמים בשווקי האנרגיה הגלובליים, שחזו בשנים האחרונות בהתגברות המתחים הגיאופוליטיים בין חברות בכירות בארגון כמו סעודיה ואירן, והחלו לפקפק ביכולת מדינות הארגון לשתף פעולה בקביעת היקף התפוקה.
עדות ליריבות הגיאופוליטית העזה בין מדינות הארגון, ניתן למצוא בחוסר היכולת של הארגון לייצר תגובה הולמת לירידה המתמשכת במחיר הנפט, והימשכות המגעים בין המדינות החברות. אם בשנת 2008 אופ"ק קיבל החלטה לקצץ את הפקת את הפקת הנפט מיד עם תחילת המשבר והנפילה במחירי הנפט, הפעם לקח לארגון כמעט שנתיים וחצי להתגבר על המכשולים וחילוקי הדעות בין חברי הארגון.
איראן וסעודיה משלבות ידיים
אחד האינדיקטורים החשובים ביותר לשינויים במחיר הנפט הגולמי, ובכלל של כל סחורה, הינו היקף המלאי הקיים מאותם סחורה. ההחלטה על קיצוץ בתפוקת הנפט התקבלה לאחר תקופה של 12 רבעונים רצופים בהם מלאי הנפט העולמי עלה באופן רציף - רצף הזמן הארוך ביותר ב-20 השנים האחרונות, בו הפקת הנפט בעולם הייתה גבוהה מהיקף צריכת הנפט העולמית. מניתוח של הנתונים עולה כי במצטבר, במהלך בשלוש השנים האחרונות הפקת הנפט בעולם הייתה גבוהה בכ- 1.2 מיליארד חביות נפט לעומת היקף הצריכה.
הגידול העצום במלאי הנפט בעולם הביא לירידה במחירו של הנפט ופגע קשות בכלכלת החברות בארגון האחראי לאספקה של מעל ל-40% מהנפט בעולם, אך לא רק. מדינה חשובה נוספת שנפגעה היא רוסיה. מפיקת הנפט השלישית בגדולה בעולם, ויצואנית הגז הטבעי הגדולה בעולם. רוסיה למעשה גם ספגה פגיעה החמורה ביותר, פגיעה כפולה - פעם אחת מהירידה במחירי הנפט ופעם שנייה מהירידה במחירי הגז הטבעי שהושפעו מהירידה במחירי הנפט.
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרב על מחיר הנפט חשוב מהקרב בסוריה
הירידה במחירים הובילה את רוסיה לפעול באופן אקטיבי להסכם. סימנים ראשונים לתיאום עמדות של רוסיה עם חברי אופ"ק החלו בספטמבר, אז נפגש נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם יורש העצר השני הסעודי ובנו בכורו של מלך סעודיה, הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן. בפגישה שנערכה בשולי וועידת ה- 20G, סיכמו השניים לפעול בשיתוף פעולה על מנת "לנקות" את עודפי מלאי הנפט בעולם.
למרות המחלוקות העמוקות בין המדינות סביב מלחמת האזרחים בסוריה, שיתוף הפעולה בין האישים הכשיר את הקרקע לקראת ההחלטה המכרעת של הארגון בשבוע שעבר, כאשר נשיא רוסיה לקח על עצמו את משימת התיווך בין שתי היריבות הגדולות בארגון, ערב הסעודית ואיראן. המשימה הוגדרה כהצלחה, ולאחר החלטת אופ"ק, רוסיה, שאינה חברה בארגון, צפויה להצטרף למאמץ ולצמצם במקביל את תפוקת הנפט שלה. מלבד רוסיה גם מקסיקו, עומאן ואזרבייג'ן הודיעו שהן יצטרפו לצמצום, מה שיעלה את היקפו ל-1.8 מיליון חביות ביום.
לעת עתה נדמה כי הדימום המתמשך בכלכלות המדינות החברות בארגון והקשיים הכלכליים של רוסיה גוברים על הדימום בשדה הקרב הסורי ועל המחלוקות הרבות בין הצדדים להסכם. מאז החלטת הארגון קפץ מחיר הנפט בקרוב ל-20% וכיום הוא נסחר סביב רמות מחיר של 55 דולרים לחבית. כעת מסתמן כי עמידה של כל חברות הארגון ורוסיה בהסכם אכן תוביל בפועל לירידה במלאי הנפט העולמי בשנת 2017. העלייה במלאים, לראשונה זה שלוש שנים, תתמוך בתקופה הקרובה ברמות המחירים הקיימות ואף עשויה להוביל להמשך הראלי במחירי הנפט והגז.
- 3.הכל נכון, חוץ מבפיסקה האחרונה. (ל"ת)הירידה,לא העליה 10/12/2016 00:07הגב לתגובה זו
- 2.גרין 07/12/2016 19:18הגב לתגובה זויחסית להרבה חוקרים מדומים אחרים.
- 1.ניתוח יפה,סוף סוף מישהו שמבין (ל"ת)חבריקו 06/12/2016 15:09הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
