שבבים ארצות הברית סין
צילום: טוויטר

למרות ההגבלות של ארה"ב - סין רוכשת שבבים מתקדמים מאנבידיה

למרות החמרת ההגבלות מצד ממשל ביידן על חברות שבבים אמריקאיות בנושא של מכירת שבבים מתקדמים לסין, מסמכים רגישים שנחשפו מעידים על כך שממשל וצבא סין אכן רכש שבבים כאלה מספקים שונים
רוי שיינמן | (4)

המתיחות בין ארה"ב לסין מתגברת - מסמכים חדשים שנחשפו בסוכנות רויטרס מעידים על כך שממשל סין רכש שבבים מתקדמים, בינהם כאלה עליהם הוטל איסור מכירה לסין על ידי ארה"ב. כזכור, בחודשים האחרונים ממשל ביידן פועל להגביל את כמות השבבים המתקדמים המיוצאים לסין על ידי חברות אמריקאיות, במטרה למנוע מסין לשים את ידיה על כלים שיכולים לשמש אותה כנגד ארה"ב. מהמסמכים שנחשפו לא עולים המקורות מהם הסוחרים השיגו את השבבים, כאשר אין עדות למעורבות של אנבידיה עצמה או של הקמעונאים איתם היא עובדת.

אחת מהחברות שתופסות מיקום מרכזי במחלוקת הגיאו-פוליטית הזאת היא אנבידיה  NVIDIA COR , ששבבי ה-AI שלה נחשבים לטובים ביותר. מהמסמכים שנחשפו עולה כי סוחרים עצמאיים רכשו שבבים של אנבידיה, בעיקר השבבים המתקדמים הנחוצים לבניית מודלים מבוססי בינה מלאכותית, מסוג A100 ו-H100, ולאחר מכן מכרו אותם בסין. חשוב להדגיש שעל השבבים האלה הוטל איסור מכירה בסין ובהונג קונג כבר בספטמבר 2022.

השבבים של אנבידיה טובים בהרבה מאלה של המתחרות, והביקושים הגדולים בסין הם רק עוד הוכחה לכך שלממשל הסיני אין אלטרנטיבה טובה יותר. לשם המחשה, לפני שממשל ארה"ב החל להטיל את ההגבלות, נתח השוק של אנבידיה בסין היה מעל ל-90%. 

בין הגופים שרכשו את השבבים מאנבידיה נמצאים אוניברסיטאות, כמו האוניברסיטה הטכנולוגית של סין, שכבר הואשמה בעבר בקשרים עם צבא סין. אחת האוניברסיטאות רכשה 6 שבבי A100 במאי במטרה לאמן מודלי בינה מלאכותית, ואוניברסיטה אחרת רכשה שבב A100 אחד בדצמבר 2022, כאשר היא לא הצהירה על השימוש המתוכנן.

מהמסמכים שנחשפו עולה כי מעל 100 גופים הקשורים לצבא סין שמו את ידיהם על שבבי ה-A100 מאז שהוטלו ההגבלות הראשונות ועוד עשרות גופים נוספים ששמו את ידיהם על שבבי A800. ממשל סין שולח את זרועותיו בצורות שונות, כמו למשל דרך מעבדה באוניברסיטת צ'ינגווה שמנוהלת על ידי משרד התעשייה והמידע הסיני, מעבדה שלפי המסמכים רכשה שבב H100 אחד.

רוכש נוסף שרכש מספר שבבים הוא אדם מהעיר וו-שי, שמהמסמכים עולה שהוא קשור לצבא סין. בעוד ההתפתחויות האלה אכן צריכות להדאיג את הממשל האמריקני, חשוב לציין שההזמנות נעשות בכמויות מאוד קטנות, ולא כאלה שיכולות להעיד על בנייה של מערכת עוצמתית אמיתית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נארוטו 19/01/2024 19:26
    הגב לתגובה זו
    מהנדסים לאחור ובונים בעצמם חיקויים
  • 3.
    ולכן אנבידיה היא ההשקעה הכי טובה בבורסה (ל"ת)
    יאיר 16/01/2024 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מדינה מגוחכת! 16/01/2024 10:34
    הגב לתגובה זו
    כיום כל סמארפון, חזק פי-100 מפנטיום-4. לפי הלוגיקה של ארה"ב, כל מדינה החפצה בכך יכולה לפתח פצצת אטום עם סמרטפון.
  • 1.
    איסור מכירה לא נתן לפיקוח ואכיפה (ל"ת)
    ילדי ישראל 16/01/2024 09:03
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.