נוקיה מנמיכה תחזיות לאור התחרות הגוברת; מניית החברה צוללת
נוקיה מניית חברת התקשורת הפינית נוקיה (סימול: NOK), צוללת כעת בכ-18%, לאחר שהחברה חתכה את תחזית הרווח שלה לשנים 2019 ו-2020 לאור התחרות הגוברת בענף וההוצאות הרבות איתן היא מתמודדת כדי להתגבר על יריבותיה בקרב על נתח שוק ברשתות הדור החמישי. מתחילת השנה, צנחה מניית נוקיה בכ-30%.
זוהי הנפילה החדה ביותר שרושמת מניית החברה מאז שנת 1991, כשבנוסף החברה הודיעה על כך שתשהה חלוקת דיבידנדים עד אשר המזומנים בקופתה יגיעו ל-2 מיליארד אירו . לדברי החברה, אין צפי לשיפור במצב לפחות עד שנת 2021 והיא צופה כעת רווח למניה שנתי של 18 סנט עד 24 סנט, לעומת צפי קודם ל-25 עד 29 סנט.
"עוצמת התחרות עלתה בצורה ניכרת, וחלק מהמתחרים מבקשים לקחת חלק כבר בשלב המוקדם של פיתוח רשתות הדור החמישי", נכתב בהצהרת החברה.
נוקיה, אשר יחד עם Ericsson השבדית ו-Huawei הסינית, אחראיות לעיקר ציוד הרשת ההכרחי לרשתות הדור החמישי, מתמודדת בין היתר עם השפעות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, כאשר רשתות הדור החמישי עומדות במרכז הקונפליקט בין המעצמות, בעיקר לאור העובדה שרשתות אלה צפויות לשפר תשתיות של רשתות חשמל, תקשורת צבאית ובנוסף לשרת מגוון ענפי תעשייה, כמו למשל כלי רכב אוטונומיים.
חלק מהאנליסטים טוענים כי החברות הנורדיות עשויות להפיק תועלת מהאתגרים שעומדים בפני Huawei לאחר שוושינגטון טענה שהציוד שלה יכול לשמש את בייג'ינג לצורך ריגול - האשמה אותה מכחישה Huawei.
- אנבידיה קופצת ב-5% ומתקרבת לשווי של 5 טריליון דולר
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוקיה אמרה כי חששות ביטחוניים עשויים לתת רוח גבית לעסקים חדשים, ובכך עלולים לקזז הפסדים צפויים ממיזוגים כדוגמת T-Mobile וספרינט, שבאוקטובר קיבל באישור רשמי של נציבות התקשורת הפדרלית. נוקיה היא ספקית מרכזית לשתי החברות, כאשר המיזוג הפוטנציאלי שלהן, אשר עדיין עומד בפני אתגרים משפטיים, יוצר חוסר ודאות לגבי הביקושים בעתיד.
בנוקיה מסבירים כי "חלק מהלקוחות מעריכים מחדש את הספקים שלהם לאור חששות ביטחוניים ויוצרים לחץ להשקעה בטווח הקרוב כדי להבטיח הטבות לטווח הארוך".
הדו"ח של נוקיה מנוגד לזה של יריבתה אריקסון, שבשבוע שעבר הכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את התחזיות לשנת 2019 ואת יעדי המכירות שלה לשנת 2020. החברה השבדית אמרה כי הביקוש לרשתות הדור החמישי תופס תאוצה מהר מהצפוי.
- 1.דגן 24/10/2019 14:06הגב לתגובה זואם נוקיה תרד בשיעור חד כמו בפרה בנאסד"ק היא תהיה מענינת להשקעה.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
