מגדירים את העתיד: ארה"ב בדרך להיות ספקית הנפט הגדולה בעולם

דו"ח חדש של IEA מצביע על שינוי מגמה בעולם האנרגיה כאשר ארה"ב צפויה להימצא בראש רשימת ספקיות הנפט ולדחוק את אופ"ק לתחתית
דניאל קביליו | (4)

ייתכן ומדינות ערב יתחילו לצמצם בהוצאות בקרוב. על פי מחקר חדש של IEA (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה) הכמות הבלתי נדלת של פיצלי שמן בצפון אמריקה צפויה להפחית את הביקושים לנפט ממדינות אופ"ק (OPEC). המחקר מצביע על העובדה שאם לא יעשו צעדים משמעותיים בקרב מדינות האיחוד הנ"ל ארה"ב תהפוך, מוקדם מהצפוי, לספקית המובילה בעולם של הזהב השחור.

על פי המחקר, התפוקה האדירה של ארה"ב "מגדירה את העתיד מחדש". בדו"ח נכתב כי "קבוצת אופ"ק תהיה צריכה להתמודד עם צמצום ההיצע וזאת כאשר באמריקה הצפונית, יום ביומו, מתגלים כמויות אדירות של פיצלי שמן". הדו"ח מוסיף "ניתן יהיה להימנע ממצב זה במידה והמדינות יפנימו כי יש להוריד במחירים".

קצת מספרים

כמות חביות הנפט אשר מסופקות ממדינות המערב, אשר לא מאוגדות תחת אופ"ק, עלתה בכמות אסטרונומית של 570 אלף חביות ביום ל-54.9 מיליון חביות ליום. לארה"ב מייחסים 40% מהעלייה נ"ל כאשר קנדה מובילה את הגידול.

אולם, האתגר המיידי איתו יצטרכו מדינות אופ"ק להתמודד הוא ירידה בביקושים לצד קשיים נוספים בהעברת החביות לאיזורי הביקוש. הדו"ח איננו מתייחס לאופן השינוע של החביות כמו לעובדה שהצריכה הבייתית לחשמל פוחתת נוכח השיכלולים והשיפורים במכשירי החשמל הביתיים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיף 10/08/2013 13:20
    הגב לתגובה זו
    סביבתי.תלוי גם באיכות הפצלים.בקיצור,עוד רחוקה הדרך לגאולה...יש צורך לשכלל ולהוזיל את הליכי ההפקה.
  • 3.
    ד"ר בוזאגלו 10/08/2013 09:14
    הגב לתגובה זו
    חבל שהם לא קוראים את ההתפתחויות ומה הדחיפות במכירת הגז בליויתן שהרי אם לא יימכר מהר הוא ייקבר לעולמים
  • 2.
    יצחק 09/08/2013 19:28
    הגב לתגובה זו
    לישראל רזרבות נפט/גז בשטח היבשתי ל - 300 שנה בקרוב.... (ראה פרסומים בעיתונות!!). בנתיים יש קבוצות לחץ הקודחות בים , שמונעות כל פילוט בנידון !!!!!
  • 1.
    אבי 09/08/2013 18:50
    הגב לתגובה זו
    קרטל מסריח
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

בואינג 787 אל על מטוס תעופה תיירות טיסה חופשה
צילום: יח"צ

הקנס המצחיק שהוטל על בואינג בגלל הפרות בטיחות



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג

מינהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית (FAA) הציע לקנוס את חברת בואינג בסכום כולל של 3,139,319 דולר בגין הפרות בטיחות בין ספטמבר 2023 לפברואר 2024. הרגולטור ציין כי הקנס קשור לתקרית מעוף דלת הפלאג במהלך טיסה של אלסקה איירליינס בינואר 2024, כמו גם ל"מאות הפרות מערכת איכות" במפעל 737 של בואינג ברנטון, וושינגטון, ובמפעל 737 של קבלן המשנה שלה, Spirit AeroSystems, בוויצ'יטה, קנזס.

 

ה-FAA הוסיף כי הוא גם הגיע למסקנה כי החברה "הציגה שני מטוסים שאינם כשירים לטיסה ל-FAA לצורך אישורי כשירות אווירית ולא עמדה במערכת האיכות שלה" וכי על עובד בואינג הופעל לחץ על ידי מנהליו לחתום על מטוס 737-MAX למרות ש"קבע שהמטוס אינו עומד בתקנים הרלוונטיים". כתוצאה מכל הבעיות הללו, הרגולטור בחר בקנס האזרחי המקסימלי, ונתן לבואינג 30 יום לאחר קבלת מכתבה להגיב.

 

במטוס 737, במיוחד בדגמים החדשים יותר מסוג 737 MAX 9, קיימת "דלת פלאג" לצרכי תחזוקה, אשר יכולה להישבר ולהינתק מהגוף במקרה של הרכבה לא נכונה, כפי שקרה בתקרית מפורסמת של אלסקה איירליינס בינואר 2024. תקלה זו, שהובילה לתחקור נרחב על ידי ה-  FAA והNTSB חשפה ליקויים בהרכבה וגרמה לקרקוע זמני של מטוסי הדגם, עם השלכות על בטיחות הטיסה והמוניטין של בואינג

 תקלת דלת הפלאג במטוס 737-9 מקס עלתה לבואינג 31 מיליארד דולר ונגרמו גם נזקים לחברות התעופה אלסקה ונוספות עקב קרקוע המטוסים לבדיקות וחקר התקלה ותיקונה.

 אמנם הפעם הוטל הקנס האזרחי המקסימלי האפשרי בשיעור 3.1  מיליון דולר, אך הקנס הינו מזערי לחברה בסדר גודל של בואינג ואינו משקף את העובדה כי אותן מאות הפרות הבטיחות והאיכות ותקלת דלת הפלאג יכלו לסכן את חיי הנוסעים.