מאסק וטראמפ
צילום: טוויטר

מאסק על טראמפ - "בגד באמריקה"

חיים בן הקון | (5)

טראמפ נלחם כדי להעביר את התקציב שמבטא הקלות מיסויות והמשך הקלות לציבור, אבל יש לו התנגדות עזה מבית. החבר הטוב, אילון מאסק נלחם נגד החוק הזה וכשלא הצליח נפרד מטראמפ ותקף אותו בציוצים ברשת X. 

מאסק מוביל מתקפה חריפה נגד חבילת החקיקה הכלכלית של הנשיא – "החוק הגדול והיפה" כפי שאמר טראמפ – ומאיים לטלטל את המפלגה הרפובליקאית. מאסק פרסם ב-X קריאה דרמטית: "התקשרו לסנאטור שלכם, התקשרו לחבר הקונגרס שלכם. לפשוט את הרגל לאמריקה זה לא בסדר! KILL THE BILL."

שעות לאחר מכן, הוא הוסיף: "צריך לנסח מחדש חוק הוצאה שלא יגדיל את הגירעון בצורה מאסיבית ולא יעלה את תקרת החוב בחמישה טריליון דולר".

הציוצים הגיעו לאחר דו"ח של הלשכה התקציבית של הקונגרס (CBO), גוף ממשלתי בלתי מפלגתי המנתח את השפעות החקיקה על הכלכלה, שקבע כי החוק ינפח את הגירעון ב־2.4 טריליון דולר עד 2034. המספרים מערערים את טענות הממשל ומדליקים נורה אדומה ביחס לגירעון שעלול להתפתח בעקבות החוק. 

מה כולל החוק – ולמה מאסק זועם?

החוק כולל הארכת קיצוצי מס מ־2017, זיכויים למבוגרים, פטור ממס על טיפים, הקשחת דרישות ל־Medicaid וקיצוץ חלקי בהוצאות. אך לפי ה־CBO, ההכנסות הצפויות (1.25 טריליון דולר) נמוכות בהרבה מההוצאות (3.76 טריליון), מה שיוביל לגירעון עצום.

מאסק, שמונה לראש יחידת DOGE לקיצוץ הוצאות, דרש רפורמות עמוקות. כשהתברר שהחוק מגדיל את החוב, הוא עבר להתקפה. ראס ווט, ראש משרד התקציבים, טען שהחישובים שגויים והחוק יקטין את הגירעון ב־1.4 טריליון. אך סנאטורים שמרנים כמו ראנד פול ומייק לי מביעים ספקות.

הברית בין מאסק לטראמפ נראתה איתנה: מאסק תרם 288 מיליון דולר לקמפיין, הוביל את DOGE והפך לסמל של "מלחמה בבזבוז". אך המתח גבר כשמאסק סירב להתפשר על קיצוצים סמליים והתנגד לגישת טראמפ אותה תפס כפופוליסטית. פרישתו מ־DOGE, לאחר 130 יום, הייתה לכאורה טכנית עם תירוץ שעובד מחוץ לממשל יכול להיות מועסק רק 130 ימים, אבל לכולם ברור שזה היה רק תירוץ. בחודשיים האחרונים ובעיקר על רקע החוק המדובר, נוצר קרע בין השניים.

קיראו עוד ב"גלובל"


הציוץ שהצית את העניין היה שלשום - "מצטער, אבל אני לא יכול עם זה יותר. חוק ההוצאות הזה – עצום, מעורר פלצות, מלא שומן – הוא תועבה מבחילה. כל מי שהצביעו בעדו – יודעים שחטאתם."

מאסק הכריז על השקעה בבחירות 2026 נגד רפובליקאים שתמכו בחוק, ואיים: "נפטר את כל הפוליטיקאים שבגדו באמריקה." ובכך הוא בעצם אומר שטראמפ בגד באמריקה.

העימות חושף קרע: טראמפ מייצג פופוליזם תקציבי, מאסק דוגל בימין פיסקלי טהור. המתקפה שלו – חריגה מצד דמות עסקית במחנה הימין – עשויה אולי לערער את נאמנות הרפובליקאים לטראמפ. אבל זה לא נראה ריאל בהינתן התמיכה החזקה לטראמפ והכוח הגדול שלןו בציבור. עם זאת, מאסק, הוא האיש העשיר ביותר בעולם והוא עשוי להפוך למתחרה משפיע, כתורם או מועמד עתידי.

אז מבחינת טראמפ מדובר על "חוק גדול ויפה"; בעוד מאסק מזהיר מפני "חוב משתק". בעולם העסקי תומכים במאסק. החששות מבעיית חוב שהולך וגדל מדאיגה כלכלנים רבים שחלקם גם סבור שמדובר במקום שיצית את המשבר הפיננסי הבא. 


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רזיאל 05/06/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    היום מקבל דיכאון מראש ממשלה בוגד ארור שקרן ומושחת . מתפלל שבבית המשפט ישימו סוף לאדם הזה ויצילו את המדינה ממנו .
  • 2.
    אנונימי 05/06/2025 10:40
    הגב לתגובה זו
    כשר אוצר תחת שרון וטומי לפיד קיצץ קצבאות הילדים לחרדים ולבדואים...והכריח אותם לצאת לעבודולא להתפרנס מלעשות ילדים. זה עלה לו ביוקר בבחירות 2006.... לכן עשה סלטה לאחור בבחירות 2009 ומאז הפופוליזם שולט אצלו כשהשיאים נשברים תחת הממשלה האחרונהימין בדיבורים פופוליזם במעשים
  • זו דעתך בשביל זה יש קלפי ....ובדמוקרטיה אמיתית הרוב קובע !!! (ל"ת)
    דן 05/06/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 07/06/2025 21:49
    הרוב בישראל לא קובע כי הרוב לא מרכיב ממשלה. מי שמרכיב ממשלה הוא מי שמשכנע את הנשיא שיש לו ממשלה יציבה. ציפי לבני זכתה ברוב אבל נתניהו הרכיב ואת הממשלה באמצעות החרדים..
  • 1.
    טרמפ מינה מקצץ שימשוך את האש והוא יבזבז (ל"ת)
    עושה חשבון 05/06/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.