מסי עושה את הצעד הבא: הנפקת קרן נדל"ן בספרד בשווי 223 מיליון יורו
כוכב הכדורגל הארגנטיני ליאו מסי פותח דלתות להשקעות נדל"ן ברחבי ספרד ואירופה
הכוכב הארגנטיני, ליאו מסי, לא רק שולט במגרשי הכדורגל, אלא גם פותח דרכים חדשות בשוק ההשקעות. לאחר שצבר הון במהלך הקריירה המרשימה שלו, מסי מצרף את תחום הנדל"ן לקריירה הפיננסית שלו, עם השקת קרן נדל"ן חדשה בספרד, "Edificio Rostower Socimi". הקרן, שהיא בבעלות
מלאה של משפחת מסי, רשמה את הופעתה הראשונה בבורסה הספרדית בשווי שוק של 223 מיליון יורו, וכוללת נכסים ייחודיים ברחבי ספרד ואירופה.
קרן הנדל"ן של מסי – המהלך הבא של הכוכב הארגנטיני
ליאו מסי, שהפך לשם מוכר לא רק
בזכות הישגיו על המגרש אלא גם בזכות נכסיו הפיננסיים, עושה צעד מעניין בשוק הנדל"ן הספרדי. הקרן שהוקמה על ידי משפחתו, Limecu Espana 2010, החלה לפעול לאחרונה במטרה להיכנס לשוק ההשקעות במדינה עם שווי שוק של 223 מיליון יורו. הקרן, שנמצאת תחת ניהולו של אחד הספורטאים
המצליחים ביותר בעולם, שואפת להציע למשקיעים גישה לשוק הנדל"ן הספרדי, שהפך בשנים האחרונות לאטרקטיבי במיוחד. הקרן מחזיקה בנכסים ברחבי ספרד ואנדורה, כולל שבעה בתי מלון, שלוש משרדים וחמש דירות, כמו גם נכסים בערים גדולות כמו לונדון ופריז. הנכסים בעיקר נמצאים בקטלוניה,
המקום שבו מסי התגורר במשך שנים רבות במהלך תקופתו בברצלונה, מה שמוסיף למהלך את הרקע האישי של השחקן, שבעצמו שואף לשוב להתגורר בעיר אחרי פרישתו מכדורגל.
היתרונות והאתגרים של קרן השקעות נדל"ן
במהלך השקת הקרן נרשמה
תגובה מעורבת בשוק. מצד אחד, השם של מסי מביא עמו הייפ ועניין, ויכול להוות יתרון משמעותי למשקיעים שמחפשים למנף את שמו של כוכב הספורט להצלחות פיננסיות נוספות. מצד שני, הקרן לא נטולת אתגרים. אובדן של 1.7 מיליון יורו בשנת 2023 מעיד על כך שהקרן עדיין לא הצליחה להרוויח.
בנוסף, גם הצהרות של הממשלה הספרדית על העלאת המסים על קרנות השקעות נדל"ן עשויות להכביד על הרווחיות בעתיד. חשוב גם לציין שהקרן בחרה להתנהל בשוק פיננסי אלטרנטיבי, שבו יש יותר גמישות ושליטה, אבל גם פחות נראות ונגישות לעומת השווקים המסורתיים. בנוסף, הקרן צפויה
לפתוח את שעריה למשקיעים חדשים, דבר שיכול להוות צעד חיובי במידה ויתממש. בינתיים, מסי ומשפחתו מתמקדים בהרחבת פעילות הקרן וביצירת שיתופי פעולה שיכולים להבטיח עתיד כלכלי מבטיח יותר, גם לאחר סיום הקריירה הספורטיבית של השחקן.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
