אפריקה ישראל: הרווח גדל ב-122% ל-133 מיליון שקל
הנהלת חברת הנדל"ן אפריקה ישראל מסכמת את הרבעון הראשון השנה ומציינת "אנו מסכמים רבעון שיא נוסף בפעילותנו, בו אנו מציגים שיפור משמעותי ברוב מגזרי הפעילות. הפוטנציאל הרב הגלום בעסקי החברה בכלל ובארה"ב בפרט בה לידי ביטוי ביתר-שאת ברבעון זה".
הרווח הנקי של החברה גדל ב-122% והסתכם בכ-133 מיליוני שקל לעומת 60 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הגיע משני מקורות עיקריים, האחד הוא מגזר הנדל"ן והשני תחום האנרגיה.
הרווחים של החברה מפעולותיה הרגילות לפני מימון עמדו על 366 מיליון שקל, גידול מרשים ביחס לעת המקבילה אז הן הסתכמו ב-186 מיליון שקל. עסקי ההשכרה שמרו על יציבות והניבו לחברה הכנסות בהיקף של 36 מיליון שקל. ההפסד התפעולי שהיסבו לה בתי המלון ירד בתקופה זאת ל-3 מיליון שקל לאחר הפסד של 5 מיליון שקל בעת המקבילה.
יו"ר החברה לב לבייב, ומנכ"ל החברה, פיני כהן, מסרו כי "השפעה ניכרת על התוצאות הייתה לפעילות הייזום ובניה בחו"ל ובעיקר בארה"ב. אנו ממשיכים לפעול להרחבת והעמקת פעילותינו הבינלאומית, פעילות אשר תהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של הקבוצה גם ברבעונים הבאים".
הרווח מעסקאות בניה ומקרקעין ומימוש נכסים גדל ב-115% ברבעון הסתכם בכ-312 מיליוני שקל לעומת 144 מיליוני שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול מקורו בפעילות הנדל"ן בארה"ב, ומשקף מכירה של מאות יחידות דיור בניו-יורק במחירים של מעל 1 מיליון דולר ליחידת דיור.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
