אפריקה ישראל: הרווח גדל ב-122% ל-133 מיליון שקל

הנהלת החברה: הפוטנציאל הרב הגלום בעסקי החברה בכלל ובארה"ב בפרט בה לידי ביטוי ביתר-שאת ברבעון זה. לבייב: אנו ממשיכים להעמיק את פעילותינו הבינלאומית - תשמש כמנוע צמיחה
דרור איטח |

הנהלת חברת הנדל"ן אפריקה ישראל מסכמת את הרבעון הראשון השנה ומציינת "אנו מסכמים רבעון שיא נוסף בפעילותנו, בו אנו מציגים שיפור משמעותי ברוב מגזרי הפעילות. הפוטנציאל הרב הגלום בעסקי החברה בכלל ובארה"ב בפרט בה לידי ביטוי ביתר-שאת ברבעון זה". הרווח הנקי של החברה גדל ב-122% והסתכם בכ-133 מיליוני שקל לעומת 60 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הגיע משני מקורות עיקריים, האחד הוא מגזר הנדל"ן והשני תחום האנרגיה. הרווחים של החברה מפעולותיה הרגילות לפני מימון עמדו על 366 מיליון שקל, גידול מרשים ביחס לעת המקבילה אז הן הסתכמו ב-186 מיליון שקל. עסקי ההשכרה שמרו על יציבות והניבו לחברה הכנסות בהיקף של 36 מיליון שקל. ההפסד התפעולי שהיסבו לה בתי המלון ירד בתקופה זאת ל-3 מיליון שקל לאחר הפסד של 5 מיליון שקל בעת המקבילה. יו"ר החברה לב לבייב, ומנכ"ל החברה, פיני כהן, מסרו כי "השפעה ניכרת על התוצאות הייתה לפעילות הייזום ובניה בחו"ל ובעיקר בארה"ב. אנו ממשיכים לפעול להרחבת והעמקת פעילותינו הבינלאומית, פעילות אשר תהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של הקבוצה גם ברבעונים הבאים". הרווח מעסקאות בניה ומקרקעין ומימוש נכסים גדל ב-115% ברבעון הסתכם בכ-312 מיליוני שקל לעומת 144 מיליוני שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול מקורו בפעילות הנדל"ן בארה"ב, ומשקף מכירה של מאות יחידות דיור בניו-יורק במחירים של מעל 1 מיליון דולר ליחידת דיור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |


הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.


המקרה של החברה במקרה הנוכחי מצטרף לשורה של פרשות מהשנים האחרונות שבהן נחשפו עובדים פיקטיביים בספרי חברות, לעיתים בסכומים של מיליוני שקלים, על פי נתוני רשות המסים. ב-2024 בלבד הוטלו הסדרי כופר בהיקף מצטבר של מיליוני שקלים בגין רישום הוצאות שכר כוזבות. מבחינה כלכלית-חברתית, מדובר בתופעה שפוגעת קשות בשווי השוק של חברות ובאמון המשקיעים. הדבר האבסורדי הוא שלאחר שמגיעים להסדר הכופר, בעל השליטה יכול להמשיך ולפעול - בחברות אחרות - אינו נחשב לפושט רגל אפילו וגם אם יוטלו עליו סנקציות מסוימות - עדיין יוכל לפעול תחת פתרונות קלים אחרים. כמו במקרה של אורן קובי אשר ממשיך לפעול על אף הגבלות רבות ששמו עליו - בין היתר עם חברות על שם הנהג שלו - דירות יוקרה שגר בהם מבלי לשלם כסף וזיוף מסמכים. להרחבה בנושא ראו כאן - השיטה של אורן קובי: הונאת נדל"ן מודרנית בישראל.



שדרוג האכיפה, ואיך מתמודדים בעולם עם הבעיה?

ברשות המסים מבינים שכדי להתמודד עם תופעת העובדים הפיקטיביים ורישום הוצאות השכר הכוזבות, יש צורך בהידוק הפיקוח ושדרוג כלי האכיפה. בשנים הקרובות צפויה הרשות להרחיב את השימוש במערכות בינה מלאכותית ובאלגוריתמים מתקדמים לזיהוי חריגות בשכר ובנתוני דיווח, תוך הצלבת מידע בין מאגרי המידע שלה לבין ביטוח לאומי, רשם החברות וגופים פיננסיים - זאת בנוסף לבדיקות הקיימות כיום. בנוסף, מתוכנן חיזוק שיתופי הפעולה עם יחידות כלכליות במשטרה, לרבות חקירות משותפות בעבירות שיש בהן גם היבטי מרמה והלבנת הון.

להמשך הכתבה לחץ כאן
העלמות מס
צילום: דוברות רשות המסים

אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024.  על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד. 

כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.

מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.

במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.

רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.

telegram