טמבור תשווק את צבעי ואויקוס האיטלקית בישראל
מנכ"ל חברת טמבור, שמוליק פורה, הודיע על חתימת הסכם לשיתוף פעולה בין חברת טמבור, חברת הצבע המובילה בישראל, ואויקוס, חברת הצבע האיטלקית המובילה בתחום המוצרים הדקורטיביים. במסגרת ההסכם מוסרת טמבור כי היא תשווק את מוצרי אויקוס לשוק הישראלי ותוכל להציע מבחר רחב של מוצרים דקורטיביים על בסיס מים וידידותיים לסביבה ולמשתמש, המיועדים לשימוש פנימי וחיצוני.
פורה הוסיף כי "מהלך זה של טמבור תואם את האסטרטגיה השיווקית של החברה, שמטרתה להגדיל את צריכת הצבע בישראל על ידי הכנסת צבעים חדשניים ואפשרויות יישום מתקדמות אשר יסייעו ללקוחות הפרטיים לעצב את ביתם בצורה אופנתית ומעניינת יותר."
מוצרי אויקוס מבוססים על ניסיון וידע מקצועי רב שמקורו במסורת ארוכת שנים בכל הקשור לדקורציה במזרח התיכון בכלל ובאיטליה בפרט.
בנוסף, יפתחו בארץ נקודות מכירה ייחודיות ? מרכזי צבע, הנקראים: Dé cor Centers Dé cor Corner. נקודות אלו יתמחו בצביעה דקורטיבית וישלבו תצוגה קבועה של טכניקות צביעה לצד פעילויות לימוד והכשרה של אנשי מקצוע בתחום הצבע ? אדריכלים, מעצבים, צבעים ועוד. מרכזי צבע דומים של אויקוס קיימים בכ- 1000 נקודות ברחבי העולם.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
