אמפל עברה לרווח רבעוני של 6.7 מ' ד'

או 30 סנט למניה, לעומת הפסד של 800 א' ד' או 400 סנט למניה ברבעון המקביל. תמונה אופטימית עולה גם מן השורה העליונה: הכנסות החברה זינקו בלמעלה מפי 2 ל-15.6 מ' ד', לעומת 7.5 מ' ד' בלבד ברבעון המקביל
שרון שפורר |

חברת אמפל אמריקן ישראל קורפוריישן (ובקיצור: אמפל) דיווחה היום על תוצאות הרבעון הראשון של 2005, תוצאות שכוללות מעבר לרווח רבעוני כמו גם זינוק של למעלה מפי שתיים בהכנסות.

חברת האחזקות, אשר בשליטתו של יוסי מימן, מבעלי ערוץ 10, והעוסקת בעיקר בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת, תקשורת, אנרגיה, נדל"ן, מלונאות ועוד, הציגה רווח נקי של 6.7 מיליון דולר או 30 סנט למניה על הכנסות של 15.6 מיליון דולר. ברבעון המקביל - הראשון של 2004 הסתכמו הכנסות החברה ב-7.5 מיליון דולר בלבד וההפסד הגיע ל-800 אלף דולר או 4 סנט למניה.

מכירתה של מודם ארט לחברת אגיר האמריקנית וכן מכירת אחזקותיה בחברת מבני תעשיה תרמו לשורת הרווח של אמפל 6.3 ו-3.3 מיליון דולר, בהתאמה, מסר המנכ"ל והנשיא, ג'ק ביגיו.

עוד עלה מהדיווח, כי החברה חתמה את הרבעון החולף עם נכסים בהיקף של 303.5 מיליון דולר, לעומת 304.9 מיליון דולר בתום הרבעון הראשון של 2004. הון המניות הגיע ל-101.7 מיליון דולר, לעומת 100 מיליון דולר ברבעו המקביל, שנה קודם לכן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".