האירועים שיעשו את השבוע
הנה כמה איורעים שיעשו כותרות השבוע:
* מחר (1.4) - פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ', יו"ר דירקטוריון אל על, ירצה בפני בוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה בנושא "ממריאים לשחקים חדשים - אתגרים בעולם התעופה", במסגרת מועדון העסקים של ארגון הבוגרים של המרכז.
* ביום ראשון (3.4) - יתקיים בבורסה בת"א טקס פתיחת המסחר בלחיצת כפתור של חברת פרטנר. ינחה את הטקס פרופ' יאיר אורגלר, יו"ר דירקטוריון הבורסה. נשאלת השאלה, האם עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר תקשורת יציג בפעם הראשונה לעיתונות את המשנה החדש שלו, דוד אבנר שמונה בהיום ה'.
* עוד ביום ראשון - אינטל תקיים בישראל מסיבת עיתונאים נדירה עם ד"ר קרייג בארט, מנכ"ל החברה העולמית. האיש שמאחורי הפנטיום יספר על העתיד של כולנו ועל הפעילות והקשר שלה לישראל.
* ביום ראשון גם יתקיים טקס הענקת תעודות ההצטיינות לפרויקטים המוצלחים ביותר שנוצרו בחממות הטכנולוגיות בישראל. השר אולמרט, המדען הראשי, אלי אופר, רנה פרידור - מנהלת תוכנית החממות יהיו שם.
* יום שני (4.4) - הוא יום עמוס אירועים. קבוצת א.מ.ת מיחשוב תקיים בו כנס בנושא מערכות הפעלה, בו יוצגו יכולות ומגמות של מגוון מערכות הפעלה וסקירה של טכנולוגיות חדשות והשפעתן על מערכות ההפעלה.
* העיתון גלובס ופירמת רו"ח BDO זיו האפט יקיימו בו כנס בנקאות, פיננסים, ביטוח ושוק ההון שנתי. אפשר יהיה למצוא שם את אייל בן-שלוש, המפקח על שוק ההון והביטוח, אהרון פוגל, יו"ר מגדל ונס טכנולוגיות, דני גוטמן, מנכ"ל כלל פיננסים יאיר המבורגר, יו"ר הראל, דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות/סטנדרד אנד פורס, ד"ר אריה עובדיה, יו"ר הפניקס, זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית ורבית אחרים.
* ביום שני יצויין בישראל היום הלאומי לאינטרנט בטוח. יום זה יצויין בישראל ביוזמת חברות וגופים ציבוריים. הוא יסייע למיליוני גולשים מכל שכבות הציבור בארץ להמשיך ליהנות מהגלישה, להיות מודעים לסכנותיה וכיצד להתגונן בפניהן. הדוברים באירוע יציגו את תוכניותיהם למימוש יעדי היום הלאומי ולשיפור בטחון הגלישה באינטרנט. באירוע שייחוד לכך יופיעו שרת התקשורת, דליה איציק, דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, האלוף אודי שני (שינוטר), ראש אגף התקשוב בצה"ל, נפתלי קרן, מנהל צ'ק פוינט, אזור המזרח התיכון משטרת ישראל, היחידה הארצית לחקירות הונאה
יאיר גלר, מנכ"ל החברה למתנ"סים.
* עוד ביום שני - המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר יציג במסיבת עיתונאים את דו"ח בנק ישראל לשנת 2004.
* ביום שלישי (5.4) - יתקיים כנס אילא, האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע. הפעם הכותרת לכנס היא: צמצום הפער הדיגיטלי בניהול. זו הזדמנות נוספת לפגוש את אריה סקופ, היו"ר הנכנס - שעומד בראש חברת מיקרוסופט בישראל.
* ביום שלישי - יתקיים יום עיון של המי"ל בשיתוף חברת Synergy עם הכותרת: המנטרה החדשה בשיווק: איך להפוך מידע שיווקי לכסף? ישתתפו: דוד לרון, מנהל חטיבת הלקוחות בסלקום ואבי צימרמן סמנכ"ל השיווק בלאומי קארד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
