האירועים שיעשו את השבוע
הנה כמה איורעים שיעשו כותרות השבוע:
* מחר (1.4) - פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ', יו"ר דירקטוריון אל על, ירצה בפני בוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה בנושא "ממריאים לשחקים חדשים - אתגרים בעולם התעופה", במסגרת מועדון העסקים של ארגון הבוגרים של המרכז.
* ביום ראשון (3.4) - יתקיים בבורסה בת"א טקס פתיחת המסחר בלחיצת כפתור של חברת פרטנר. ינחה את הטקס פרופ' יאיר אורגלר, יו"ר דירקטוריון הבורסה. נשאלת השאלה, האם עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר תקשורת יציג בפעם הראשונה לעיתונות את המשנה החדש שלו, דוד אבנר שמונה בהיום ה'.
* עוד ביום ראשון - אינטל תקיים בישראל מסיבת עיתונאים נדירה עם ד"ר קרייג בארט, מנכ"ל החברה העולמית. האיש שמאחורי הפנטיום יספר על העתיד של כולנו ועל הפעילות והקשר שלה לישראל.
* ביום ראשון גם יתקיים טקס הענקת תעודות ההצטיינות לפרויקטים המוצלחים ביותר שנוצרו בחממות הטכנולוגיות בישראל. השר אולמרט, המדען הראשי, אלי אופר, רנה פרידור - מנהלת תוכנית החממות יהיו שם.
* יום שני (4.4) - הוא יום עמוס אירועים. קבוצת א.מ.ת מיחשוב תקיים בו כנס בנושא מערכות הפעלה, בו יוצגו יכולות ומגמות של מגוון מערכות הפעלה וסקירה של טכנולוגיות חדשות והשפעתן על מערכות ההפעלה.
* העיתון גלובס ופירמת רו"ח BDO זיו האפט יקיימו בו כנס בנקאות, פיננסים, ביטוח ושוק ההון שנתי. אפשר יהיה למצוא שם את אייל בן-שלוש, המפקח על שוק ההון והביטוח, אהרון פוגל, יו"ר מגדל ונס טכנולוגיות, דני גוטמן, מנכ"ל כלל פיננסים יאיר המבורגר, יו"ר הראל, דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות/סטנדרד אנד פורס, ד"ר אריה עובדיה, יו"ר הפניקס, זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית ורבית אחרים.
* ביום שני יצויין בישראל היום הלאומי לאינטרנט בטוח. יום זה יצויין בישראל ביוזמת חברות וגופים ציבוריים. הוא יסייע למיליוני גולשים מכל שכבות הציבור בארץ להמשיך ליהנות מהגלישה, להיות מודעים לסכנותיה וכיצד להתגונן בפניהן. הדוברים באירוע יציגו את תוכניותיהם למימוש יעדי היום הלאומי ולשיפור בטחון הגלישה באינטרנט. באירוע שייחוד לכך יופיעו שרת התקשורת, דליה איציק, דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, האלוף אודי שני (שינוטר), ראש אגף התקשוב בצה"ל, נפתלי קרן, מנהל צ'ק פוינט, אזור המזרח התיכון משטרת ישראל, היחידה הארצית לחקירות הונאה
יאיר גלר, מנכ"ל החברה למתנ"סים.
* עוד ביום שני - המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר יציג במסיבת עיתונאים את דו"ח בנק ישראל לשנת 2004.
* ביום שלישי (5.4) - יתקיים כנס אילא, האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע. הפעם הכותרת לכנס היא: צמצום הפער הדיגיטלי בניהול. זו הזדמנות נוספת לפגוש את אריה סקופ, היו"ר הנכנס - שעומד בראש חברת מיקרוסופט בישראל.
* ביום שלישי - יתקיים יום עיון של המי"ל בשיתוף חברת Synergy עם הכותרת: המנטרה החדשה בשיווק: איך להפוך מידע שיווקי לכסף? ישתתפו: דוד לרון, מנהל חטיבת הלקוחות בסלקום ואבי צימרמן סמנכ"ל השיווק בלאומי קארד.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
