האירועים שיעשו את השבוע

איזי בורוביץ' ירצה, כנס ה-IT ימשוך קהל, פרטנר פתחת המסחר, מנכ"ל אינטל יבוא לי-ם, הבנקאים יציגו תחזיות. האם כולנו נדע סוף סוף מתי האינטרנט יהיה בטוח?
שרות Bizportal |

הנה כמה איורעים שיעשו כותרות השבוע:

* מחר (1.4) - פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ', יו"ר דירקטוריון אל על, ירצה בפני בוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה בנושא "ממריאים לשחקים חדשים - אתגרים בעולם התעופה", במסגרת מועדון העסקים של ארגון הבוגרים של המרכז.

* ביום ראשון (3.4) - יתקיים בבורסה בת"א טקס פתיחת המסחר בלחיצת כפתור של חברת פרטנר. ינחה את הטקס פרופ' יאיר אורגלר, יו"ר דירקטוריון הבורסה. נשאלת השאלה, האם עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר תקשורת יציג בפעם הראשונה לעיתונות את המשנה החדש שלו, דוד אבנר שמונה בהיום ה'.

* עוד ביום ראשון - אינטל תקיים בישראל מסיבת עיתונאים נדירה עם ד"ר קרייג בארט, מנכ"ל החברה העולמית. האיש שמאחורי הפנטיום יספר על העתיד של כולנו ועל הפעילות והקשר שלה לישראל.

* ביום ראשון גם יתקיים טקס הענקת תעודות ההצטיינות לפרויקטים המוצלחים ביותר שנוצרו בחממות הטכנולוגיות בישראל. השר אולמרט, המדען הראשי, אלי אופר, רנה פרידור - מנהלת תוכנית החממות יהיו שם.

* יום שני (4.4) - הוא יום עמוס אירועים. קבוצת א.מ.ת מיחשוב תקיים בו כנס בנושא מערכות הפעלה, בו יוצגו יכולות ומגמות של מגוון מערכות הפעלה וסקירה של טכנולוגיות חדשות והשפעתן על מערכות ההפעלה.

* העיתון גלובס ופירמת רו"ח BDO זיו האפט יקיימו בו כנס בנקאות, פיננסים, ביטוח ושוק ההון שנתי. אפשר יהיה למצוא שם את אייל בן-שלוש, המפקח על שוק ההון והביטוח, אהרון פוגל, יו"ר מגדל ונס טכנולוגיות, דני גוטמן, מנכ"ל כלל פיננסים יאיר המבורגר, יו"ר הראל, דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות/סטנדרד אנד פורס, ד"ר אריה עובדיה, יו"ר הפניקס, זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית ורבית אחרים.

* ביום שני יצויין בישראל היום הלאומי לאינטרנט בטוח. יום זה יצויין בישראל ביוזמת חברות וגופים ציבוריים. הוא יסייע למיליוני גולשים מכל שכבות הציבור בארץ להמשיך ליהנות מהגלישה, להיות מודעים לסכנותיה וכיצד להתגונן בפניהן. הדוברים באירוע יציגו את תוכניותיהם למימוש יעדי היום הלאומי ולשיפור בטחון הגלישה באינטרנט. באירוע שייחוד לכך יופיעו שרת התקשורת, דליה איציק, דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, האלוף אודי שני (שינוטר), ראש אגף התקשוב בצה"ל, נפתלי קרן, מנהל צ'ק פוינט, אזור המזרח התיכון משטרת ישראל, היחידה הארצית לחקירות הונאה

יאיר גלר, מנכ"ל החברה למתנ"סים.

* עוד ביום שני - המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר יציג במסיבת עיתונאים את דו"ח בנק ישראל לשנת 2004.

* ביום שלישי (5.4) - יתקיים כנס אילא, האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע. הפעם הכותרת לכנס היא: צמצום הפער הדיגיטלי בניהול. זו הזדמנות נוספת לפגוש את אריה סקופ, היו"ר הנכנס - שעומד בראש חברת מיקרוסופט בישראל.

* ביום שלישי - יתקיים יום עיון של המי"ל בשיתוף חברת Synergy עם הכותרת: המנטרה החדשה בשיווק: איך להפוך מידע שיווקי לכסף? ישתתפו: דוד לרון, מנהל חטיבת הלקוחות בסלקום ואבי צימרמן סמנכ"ל השיווק בלאומי קארד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.