האירועים שיעשו את השבוע
הנה כמה איורעים שיעשו כותרות השבוע:
* מחר (1.4) - פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ', יו"ר דירקטוריון אל על, ירצה בפני בוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה בנושא "ממריאים לשחקים חדשים - אתגרים בעולם התעופה", במסגרת מועדון העסקים של ארגון הבוגרים של המרכז.
* ביום ראשון (3.4) - יתקיים בבורסה בת"א טקס פתיחת המסחר בלחיצת כפתור של חברת פרטנר. ינחה את הטקס פרופ' יאיר אורגלר, יו"ר דירקטוריון הבורסה. נשאלת השאלה, האם עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר תקשורת יציג בפעם הראשונה לעיתונות את המשנה החדש שלו, דוד אבנר שמונה בהיום ה'.
* עוד ביום ראשון - אינטל תקיים בישראל מסיבת עיתונאים נדירה עם ד"ר קרייג בארט, מנכ"ל החברה העולמית. האיש שמאחורי הפנטיום יספר על העתיד של כולנו ועל הפעילות והקשר שלה לישראל.
* ביום ראשון גם יתקיים טקס הענקת תעודות ההצטיינות לפרויקטים המוצלחים ביותר שנוצרו בחממות הטכנולוגיות בישראל. השר אולמרט, המדען הראשי, אלי אופר, רנה פרידור - מנהלת תוכנית החממות יהיו שם.
* יום שני (4.4) - הוא יום עמוס אירועים. קבוצת א.מ.ת מיחשוב תקיים בו כנס בנושא מערכות הפעלה, בו יוצגו יכולות ומגמות של מגוון מערכות הפעלה וסקירה של טכנולוגיות חדשות והשפעתן על מערכות ההפעלה.
* העיתון גלובס ופירמת רו"ח BDO זיו האפט יקיימו בו כנס בנקאות, פיננסים, ביטוח ושוק ההון שנתי. אפשר יהיה למצוא שם את אייל בן-שלוש, המפקח על שוק ההון והביטוח, אהרון פוגל, יו"ר מגדל ונס טכנולוגיות, דני גוטמן, מנכ"ל כלל פיננסים יאיר המבורגר, יו"ר הראל, דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות/סטנדרד אנד פורס, ד"ר אריה עובדיה, יו"ר הפניקס, זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית ורבית אחרים.
* ביום שני יצויין בישראל היום הלאומי לאינטרנט בטוח. יום זה יצויין בישראל ביוזמת חברות וגופים ציבוריים. הוא יסייע למיליוני גולשים מכל שכבות הציבור בארץ להמשיך ליהנות מהגלישה, להיות מודעים לסכנותיה וכיצד להתגונן בפניהן. הדוברים באירוע יציגו את תוכניותיהם למימוש יעדי היום הלאומי ולשיפור בטחון הגלישה באינטרנט. באירוע שייחוד לכך יופיעו שרת התקשורת, דליה איציק, דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, האלוף אודי שני (שינוטר), ראש אגף התקשוב בצה"ל, נפתלי קרן, מנהל צ'ק פוינט, אזור המזרח התיכון משטרת ישראל, היחידה הארצית לחקירות הונאה
יאיר גלר, מנכ"ל החברה למתנ"סים.
* עוד ביום שני - המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר יציג במסיבת עיתונאים את דו"ח בנק ישראל לשנת 2004.
* ביום שלישי (5.4) - יתקיים כנס אילא, האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע. הפעם הכותרת לכנס היא: צמצום הפער הדיגיטלי בניהול. זו הזדמנות נוספת לפגוש את אריה סקופ, היו"ר הנכנס - שעומד בראש חברת מיקרוסופט בישראל.
* ביום שלישי - יתקיים יום עיון של המי"ל בשיתוף חברת Synergy עם הכותרת: המנטרה החדשה בשיווק: איך להפוך מידע שיווקי לכסף? ישתתפו: דוד לרון, מנהל חטיבת הלקוחות בסלקום ואבי צימרמן סמנכ"ל השיווק בלאומי קארד.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
