האירועים שיעשו את השבוע

איזי בורוביץ' ירצה, כנס ה-IT ימשוך קהל, פרטנר פתחת המסחר, מנכ"ל אינטל יבוא לי-ם, הבנקאים יציגו תחזיות. האם כולנו נדע סוף סוף מתי האינטרנט יהיה בטוח?
שרות Bizportal |

הנה כמה איורעים שיעשו כותרות השבוע:

* מחר (1.4) - פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ', יו"ר דירקטוריון אל על, ירצה בפני בוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה בנושא "ממריאים לשחקים חדשים - אתגרים בעולם התעופה", במסגרת מועדון העסקים של ארגון הבוגרים של המרכז.

* ביום ראשון (3.4) - יתקיים בבורסה בת"א טקס פתיחת המסחר בלחיצת כפתור של חברת פרטנר. ינחה את הטקס פרופ' יאיר אורגלר, יו"ר דירקטוריון הבורסה. נשאלת השאלה, האם עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר תקשורת יציג בפעם הראשונה לעיתונות את המשנה החדש שלו, דוד אבנר שמונה בהיום ה'.

* עוד ביום ראשון - אינטל תקיים בישראל מסיבת עיתונאים נדירה עם ד"ר קרייג בארט, מנכ"ל החברה העולמית. האיש שמאחורי הפנטיום יספר על העתיד של כולנו ועל הפעילות והקשר שלה לישראל.

* ביום ראשון גם יתקיים טקס הענקת תעודות ההצטיינות לפרויקטים המוצלחים ביותר שנוצרו בחממות הטכנולוגיות בישראל. השר אולמרט, המדען הראשי, אלי אופר, רנה פרידור - מנהלת תוכנית החממות יהיו שם.

* יום שני (4.4) - הוא יום עמוס אירועים. קבוצת א.מ.ת מיחשוב תקיים בו כנס בנושא מערכות הפעלה, בו יוצגו יכולות ומגמות של מגוון מערכות הפעלה וסקירה של טכנולוגיות חדשות והשפעתן על מערכות ההפעלה.

* העיתון גלובס ופירמת רו"ח BDO זיו האפט יקיימו בו כנס בנקאות, פיננסים, ביטוח ושוק ההון שנתי. אפשר יהיה למצוא שם את אייל בן-שלוש, המפקח על שוק ההון והביטוח, אהרון פוגל, יו"ר מגדל ונס טכנולוגיות, דני גוטמן, מנכ"ל כלל פיננסים יאיר המבורגר, יו"ר הראל, דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות/סטנדרד אנד פורס, ד"ר אריה עובדיה, יו"ר הפניקס, זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית ורבית אחרים.

* ביום שני יצויין בישראל היום הלאומי לאינטרנט בטוח. יום זה יצויין בישראל ביוזמת חברות וגופים ציבוריים. הוא יסייע למיליוני גולשים מכל שכבות הציבור בארץ להמשיך ליהנות מהגלישה, להיות מודעים לסכנותיה וכיצד להתגונן בפניהן. הדוברים באירוע יציגו את תוכניותיהם למימוש יעדי היום הלאומי ולשיפור בטחון הגלישה באינטרנט. באירוע שייחוד לכך יופיעו שרת התקשורת, דליה איציק, דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, האלוף אודי שני (שינוטר), ראש אגף התקשוב בצה"ל, נפתלי קרן, מנהל צ'ק פוינט, אזור המזרח התיכון משטרת ישראל, היחידה הארצית לחקירות הונאה

יאיר גלר, מנכ"ל החברה למתנ"סים.

* עוד ביום שני - המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר יציג במסיבת עיתונאים את דו"ח בנק ישראל לשנת 2004.

* ביום שלישי (5.4) - יתקיים כנס אילא, האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע. הפעם הכותרת לכנס היא: צמצום הפער הדיגיטלי בניהול. זו הזדמנות נוספת לפגוש את אריה סקופ, היו"ר הנכנס - שעומד בראש חברת מיקרוסופט בישראל.

* ביום שלישי - יתקיים יום עיון של המי"ל בשיתוף חברת Synergy עם הכותרת: המנטרה החדשה בשיווק: איך להפוך מידע שיווקי לכסף? ישתתפו: דוד לרון, מנהל חטיבת הלקוחות בסלקום ואבי צימרמן סמנכ"ל השיווק בלאומי קארד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.